לביא תדהר
לביא תדהר (2006) | |
לידה |
16 בנובמבר 1976 (בן 47) עפולה, ישראל |
---|---|
מדינה | ישראל |
שפות היצירה | אנגלית |
יצירות בולטות | אוסמה |
תקופת הפעילות | מ-1998 |
פרסים והוקרה | |
lavietidhar | |
לביא תדהר (נולד ב-16 בנובמבר 1976) הוא סופר מדע בדיוני ופנטסיה ישראלי המתגורר כיום בלונדון, וכותב בעברית ובאנגלית, וכן בביסלמה (השפה המדוברת באיי ואנואטו).
קורות חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]תדהר נולד ב-1976 בקיבוץ דליה. מאז גיל 15 החל לטייל בעולם. חי באנגליה ובדרום אפריקה למשך פרקי זמן ממושכים. כמו כן חי בואנואטו ובלאוס. כיום (2014) מתגורר בלונדון.
חוויותיו מטיוליו הרבים בעולם באות לידי ביטוי בכמה מיצירותיו.
הוא זוכה פרס הפנטזיה העולמי לספר הטוב של 2012, על ספרו אוסמה, וכן זוכה פרס הפנטסיה הבריטי לנובלה ל-2012, עבור גוראל והאל בעל הכרס. ב-2015 זכה בפרס הג'רווד על ספרו איש שוכב וחולם, וב-2017 זכה בפרס על שם ג'ון וו. קמפבל לספר המדע הבדיוני הטוב של השנה עבור התחנה המרכזית.
סיפוריו הקצרים הופיעו באתר Sci Fiction, אתר הסיפורים היוקרתי של ערוץ המדע הבדיוני האמריקאי, ובמקומות רבים נוספים, ותורגמו לשפות שונות, בהן סינית, ספרדית, צרפתית, פורטוגזית, יוונית ופולנית.
בעברית, רבים מסיפוריו הופיעו בכתב העת חלומות באספמיה, ולאחרונה באנתולוגיה תל אביב נואר בעריכת אתגר קרת ואסף גברון. בין יצירותיו הבולטות נמצא מחזור סיפורי התחנה המרכזית המתרחשים באזור התחנה המרכזית הישנה של תל אביב בעתיד הרחוק. ספרו התחנה המרכזית (2016) מועמד לפרס ארתור ס. קלארק ופרס לוקוס.
יצירותיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעברית:
- שאריות מאלוהים: ספר עזר למשיח, הוצאת תג, 1998.
- רצח בדיוני (עם ניר יניב), 2009.
- ימי תל אביב האחרונים (עם ניר יניב. תרגום: איתמר פארן), הוצאת אודיסיאה, 2010.
- התחנה המרכזית, הוצאת יניב, 2017.
- איש שוכב וחולם, הוצאת כתר, 2018.
באנגלית:
- Osama, 2011.
- The Violent Century, 2013.
- A Man Lies Dreaming, 2014.
- Central Station, 2016.
- Unholy Land, 2018.
סדרת הבוקמן:
לילדים:
- Candy, 2018.
נובלות:
- An Occupation of Angels, 2005.
- Cloud Permutations, 2010.
- Gorel & The Pot-Bellied God, 2011.
- Jesus & The Eightfold Path, 2011.
- The Vanishing Kind, 2016.
מועמדויות ופרסים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 2003 - זוכה פרס ברדבורי-קלארק מטעם סוכנות החלל האירופאית על הסיפור "עכבישי זמן, רשתות מרחב".
- 2006 - מועמדות לפרס גפן לסיפור קצר, עבור "פותר תעלומות בחסד".
- 2011 - מועמדות לפרס גפן על הספר רצח בדיוני (עם ניר יניב).
- 2012 - זוכה פרס הפטנסיה הבריטי לנובלה עבור גוראל והאל בעל הכרס.
- 2012 - זוכה פרס הפנטזיה העולמי על הספר אוסמה.[1]
- 2015 - זוכה פרס הג'רווד עבור ספרו האיש החולם.
- 2015 - מועמדות לפרס הפטנטסיה הבריטי עבור האיש החולם.
- 2016 - מועמדות לפרס רומא (איטליה) עבור האיש החולם.
- 2016 - מועמדות לפרס סיאון (יפן) עבור המאה האלימה.
- 2017 - מועמדות לפרס ארתור ס. קלארק עבור התחנה המרכזית.
- 2017 - מועמדות לפרס לוקוס עבור התחנה המרכזית.
- 2017 - זוכה פרס הקאמפבל עבור התחנה המרכזית.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של לביא תדהר (באנגלית)
- לביא תדהר, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
- לביא תדהר, ברשת החברתית Goodreads
- אתר הבית של לביא תדהר
- לביא תדהר, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
- סיפוריו של לביא תדהר באתר האגודה הישראלית למדע בדיוני ולפנטזיה
- הספרים של לביא תדהר, באתר "סימניה"
- רשימת הפרסומים של לביא תדהר, בקטלוג הספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ הסופר לביא תדהר זכה בפרס הפנטזיה העולמי, באתר ynet, 5 בנובמבר 2012