לדלג לתוכן

לביא תדהר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לביא תדהר
Lavie Tidhar
לביא תדהר (2006)
לביא תדהר (2006)
לידה 16 בנובמבר 1976 (בן 49)
עֲפוּלָה, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות בולטות אוסמה עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת פעילות מ-1998 עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • פרס עולם הפנטזיה לרומן הטוב ביותר (2012)
  • Neukom Institute for Computational Science (2018)
  • Jerwood Fiction Uncovered Prize (2015)
  • פרס לרומן מדע בדיוני על שם ג'ון וו. קמפבל (2017)
  • British Fantasy Award for Best Novella (2012)
  • בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה עריכת הנתון בוויקינתונים
lavietidhar.wordpress.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

לביא תדהר (נולד ב-16 בנובמבר 1976) הוא סופר ישראלי המתגורר כיום בלונדון, וכותב בעברית ובאנגלית, וכן בביסלמה (השפה המדוברת באיי ואנואטו). הוא נחשב כיום לסופר המדע בדיוני ופנטסיה הישראלי המצליח ביותר בחו"ל, זוכה פרס הפנטזיה העולמי ואחרים. בין יצירותיו גם ספרי ילדים, עיון (מלחמה ואמנות עם שמעון אדף) קומיקס וספרות יפה, מתוכם טרילוגיית מרור השאפתנית הכוללת את מרור, אדמה וגולגותא (כך במקור) שיצאו באנגליה בין 2025-2022. מרור נבחר לספר הפשע/מותחן הטוב ביותר בגרמניה ב-2024[1].

ספריו של תדהר מתפרסמים ברחבי העולם, כולל ביפן, סין, ברחבי אירופה ובארצות הברית, אך מעטים בלבד התפרסמו בישראל[2]. הוא כתב טור קבוע עבור הוושינגטון פוסט עם סילביה מורנו-גרסיה ויוצר סרטים מצוירים עם ניר יניב תחת השם פוזיטרוניש.[3]

קורות חיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תדהר נולד ב-1976 בקיבוץ בצפון. מאז גיל 15 החל לטייל בעולם. חי באנגליה ובדרום אפריקה למשך פרקי זמן ממושכים. כמו כן חי בואנואטו ובלאוס. כיום (2014) מתגורר בלונדון.
חוויותיו מטיוליו הרבים בעולם באות לידי ביטוי בכמה מיצירותיו.

הוא זוכה פרס הפנטזיה העולמי לספר הטוב של 2012, על ספרו אוסמה, וכן זוכה פרס הפנטזיה הבריטי לנובלה ל-2012, עבור גוראל והאל בעל הכרס. ב-2015 זכה בפרס הג'רווד על ספרו איש שוכב וחולם, וב-2017 זכה בפרס על שם ג'ון וו. קמפבל לספר המדע הבדיוני הטוב של השנה עבור התחנה המרכזית.

סיפוריו הקצרים הופיעו באתר Sci Fiction, אתר הסיפורים היוקרתי של ערוץ המדע הבדיוני האמריקאי, ובמקומות רבים נוספים, ותורגמו לשפות שונות, בהן סינית, ספרדית, צרפתית, פורטוגזית, יוונית ופולנית.

בעברית, רבים מסיפוריו הופיעו בכתב העת חלומות באספמיה, פנטסיה 2000 וספקולציה, ובאנתולוגיה תל אביב נואר בעריכת אתגר קרת ואסף גברון. בין יצירותיו הבולטות נמצא מחזור סיפורי התחנה המרכזית המתרחשים באזור התחנה המרכזית הישנה של תל אביב בעתיד הרחוק. ספרו התחנה המרכזית (2016) היה מועמד לפרס ארתור ס. קלארק ופרס לוקוס, והופיע בתרגום במעל ל-13 שפות, כולל סינית, רוסית, אוקראינית, צרפתית ואחרות.

ספרו The Escapement (2021) היה מועמד לפרס על שם פיליפ ק. דיק.

בעברית:

  • שאריות מאלוהים: ספר עזר למשיח, הוצאת תג, 1998.
  • רצח בדיוני (עם ניר יניב), 2009.
  • ימי תל אביב האחרונים (עם ניר יניב. תרגום: איתמר פארן), הוצאת אודיסיאה, 2010.
  • התחנה המרכזית, הוצאת יניב, 2017.
  • איש שוכב וחולם, הוצאת כתר, 2018.

באנגלית:

  • Osama, ‏ 2011.
  • The Violent Century, ‏ 2013.
  • A Man Lies Dreaming, ‏ 2014.
  • Central Station, ‏ 2016.
  • Unholy Land, ‏ 2018.
  • By Force Alone, ‏ 2020.
  • The Hood, ‏ 2021.
  • The Escapement, ‏ 2021.
  • Neom, ‏ 2022.
  • The Circumference of the World, ‏ 2023.

ספרות:

  • Maror, 2022
  • Adama, 2023
  • Golgotha, 2025
  • Six Lives, 2024

סדרת הבוקמן:

  • The Bookman, ‏ 2010.
  • Camera Obscura, ‏ 2011.
  • The Great Game, ‏ 2012.

לילדים:

  • Candy, ‏ 2018.
  • The Children's Book of the Future (with Richard Watson), ‏ 2024.

נובלות:

  • An Occupation of Angels, ‏ 2005.
  • Cloud Permutations, ‏ 2010.
  • Gorel & The Pot-Bellied God, ‏ 2011.
  • Jesus & The Eightfold Path, ‏ 2011.
  • The Vanishing Kind, ‏ 2016.

מועמדויות ופרסים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • 2003 - זוכה פרס ברדבורי-קלארק מטעם סוכנות החלל האירופאית על הסיפור "עכבישי זמן, רשתות מרחב".
  • 2006 - מועמדות לפרס גפן לסיפור קצר, עבור "פותר תעלומות בחסד".
  • 2011 - מועמדות לפרס גפן על הספר רצח בדיוני (עם ניר יניב).
  • 2012 - זוכה פרס הפטנסיה הבריטי לנובלה עבור גוראל והאל בעל הכרס.
  • 2012 - זוכה פרס הפנטזיה העולמי על הספר אוסמה.[4]
  • 2015 - זוכה פרס הג'רווד עבור ספרו האיש החולם.
  • 2015 - מועמדות לפרס הפטנטסיה הבריטי עבור האיש החולם.
  • 2016 - מועמדות לפרס רומא (איטליה) עבור האיש החולם.
  • 2016 - מועמדות לפרס סיאון (יפן) עבור המאה האלימה.
  • 2017 - מועמדות לפרס ארתור ס. קלארק עבור התחנה המרכזית.
  • 2017 - מועמדות לפרס לוקוס עבור התחנה המרכזית.
  • 2017 - זוכה פרס הקאמפבל עבור התחנה המרכזית.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא לביא תדהר בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ deutschlandfunkkultur.de, Die besten Krimis 2024, Deutschlandfunk Kultur, ‏2024-12-16 (בגרמנית)
  2. ^ olga, A Prophet without Honor - Tel Aviv Review of Books, ‏2020-09-16 (באנגלית אמריקאית)
  3. ^ Short Animations, Positronish (באנגלית)
  4. ^ הסופר לביא תדהר זכה בפרס הפנטזיה העולמי, באתר ynet, 5 בנובמבר 2012