חתושיליש הראשון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף לברנש השני)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

חַתוּשִילִיש הראשון ( וגם חתושילי הראשון. שמו המקורי היה לַבַּרְנַש השני) היה מלך החתים בין השנים 1650 - 1620 לפנה"ס. הוא היה המלך הראשון אשר קבע את בירתו בעיר חתושש לאחר כיבושה והריסתה עד היסוד בידי אניתש כמאה שנים לפני כן. עד אותה תקופה שמשה העיר נשש כבירת החתים. הוא היה המלך החתי הראשון שהשאיר אחריו טקסטים כתובים. לפניו היה מלך נוסף בשם לברנש או (לברנה) הנקרא לברנש הראשון, המופיע ב"תעודת תֶלֶפִּנוש".

מיד עם העברת הבירה לחתושש שינה לברנש השני את שמו לחתושיליש כמעשה המסמל תקופה חדשה במלכותו (פירוש השם חתושיליש הוא: "איש חתושש"). הוא נחשב למייסד הממלכה החתית הקדומה. על פי המסורת של מלכי החתים, מוצא משפחת המלוכה היא בעיר כושרש (או כּושַרֶה) שמקומה היה ברכסי האנטי-טאורוס, בין נהר פרת ונהר ההליס (קיזיל אירמק). עיר זאת הייתה גם עירו של פיתחנש אבי של אניתש. ההיסטוריון איתמר זינגר מעלה את שתי השערות בנושא זה, הראשונה שהמשפחה המלכותית חזרה לעיר מוצאה בתקופת האופל שלאחר שיקעתה של העיר כנש, או שהיה כאן ניסיון ליצור קשר תעמולתי בין אניתש לבין חתושיליש הראשון.[1] אין במסמכים שנמצאו הסבר להעברת המרכז השלטוני לחתושש.

מסמכים רבים הגיעו לידי החוקרים מתקופת שלטונו של לברנש השני, והמפורסמים שבהם נמצאו בשנת 1957 בצורת טבלאות חרס רשומות בשפה האכדית והחתית העוסקות בהרחבה בשש משלושים שנות מלכותו. מהטבלאות אנו למדים שבנוסף לכינוי "מלך חתושש" הוא לקח לו גם את הכינוי "מלך כּושרש", לזכר בירת החתים הקדומה, עוד לפני כיבוש העיר נשש.

לברנש השני נודע כמלך לוחם ורבים מהחוקרים מאמינים על סמך הטבלאות הללו שלברנש השני הגיע בכיבושיו עד הים השחור: בשנתו הראשונה הרס סופית את "זַלפּהַ" (אנ') מצפונה של חתושש ויריבתה הגדולה. בשנה השנייה למלכותו יצא לברנש למסע כיבושים בסוריה והרס את העיר אללח' והסיר את שושלת המלוכה מבית ימחד שנוסדה על ידי ירים-לים מלך אללח'. בשנה השלישית נלחם בממלכת אַרְזַוַה (לימים לידיה) במערב אנטוליה. העדרו הביא להתקפת החורים ממזרח על הממלכה, ולכן נאלץ להעביר את שנתו החמישית למלחמות בדרום-מזרח אנטוליה. הוא כבש את הערים החוריות החשובות חשום, אורשו וחחום.[2] בתיאור הכיבוש מופיע אזכור בו מציין חתושיליש הראשון שאיש לא חצה את הפרת לפניו, פרט לסרגון מאכד, שמלך במאה ה-24–23 לפנה"ס. הוא מציין שסרגון לא שרף את העיר, ואילו הוא, חתושיליש, החרים את העיר עבור אל הסער של השמים.[3] בתיאור שלו הוא נלחם בחחום בשנה החמישית למלכותו, שלוש פעמים נלחם על שעריה, הרס אותה ואת רכושה הביא לחתושש. בתיאור השלל הוא מציין שני צמדי עגלות עמוסות כסף, מרכבת פריון, אייל אחד מכסף, ספינה אחת עם חרטום מצופה זהב. הוא מציין שהוא שחרר את העבדים והשפחות של העיר ומסר אותם לאלת השמש. הוא מספר ששרף את העיר באש, ואת העשן הראה לאל הסער, את המלך רתם לעגלה.[4]

לצורך המלחמה בחחום, ביקש חתושיליש הראשון את עזרתו של תוניפ-תשוב, מלך על ממלכה בשם טיקונני (אנ'), שהיה לה כנראה גבול עם חחום, והן היו כנראה עוינות אחת לשנייה.[5]

חתושיליש הראשון ידוע גם בזכות בניית המבצר המתנשא על הצוק מעל לעיר חתושש. הוא נחשב גם למחוקק ולמכונן של הממשל והמנהל של הממלכה החתית.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Michael Roaf, Cultural Atlas Of Mesopotamia and the ancient near east, 1991.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • החתים, באתר היסטוריית העולם

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ איתמר זינגר, החתים ותרבותם, הוצאת מוסד ביאליק, 2009, עמ' 24
  2. ^ איתמר זינגר, החתים ותרבותם, הוצאת מוסד ביאליק, 2009, עמ' 25
  3. ^ איתמר זינגר, החתים ותרבותם, בסדרה ספרית האנציקלופדיה המקראית (בעריכת שמואל אחיטוב), מוסד ביאליק, ירושלים, 2009., עמ' 25
  4. ^ החתים ותרבותם, עמ' 30
  5. ^ The Routledge Handbook of the Peoples and Places of Ancient Western Asia, מאת Trevor Bryce, הוצאת Taylor & Francis,‏ 2009, עמ' 274


הקודם:
לברנש הראשון
מלכי החתים הבא:
מורשיליש הראשון