לגאאן
| בימוי |
Ashutosh Gowariker  |
|---|---|
| הופק בידי |
אמיר ח'אן |
| תסריט |
Ashutosh Gowariker, Sanjay Dayma, Kumar Dave, K. P. Saxena |
| שחקנים ראשיים |
אמיר ח'אן Daya Shankar Pandey Akhilendra Mishra Pradeep Rawat Shrivallabh Vyas Aditya Lakhia Yashpal Sharma Javed Khan Amrohi Rajesh Vivek Rajendra Gupta Gracy Singh Raghubir Yadav רייצ'ל שלי Kulbhushan Kharbanda פול בלאקתורן A. K. Hangal |
| מוזיקה |
א. ר. רהמן |
| צילום |
Anil Mehta |
| מדינה |
הודו |
| חברת הפקה |
Aamir Khan Productions |
| חברה מפיצה |
Culver Max Entertainment |
| שיטת הפצה |
וידאו על פי דרישה |
| הקרנת בכורה |
2001 |
| משך הקרנה |
224 דק' |
| שפת הסרט |
הינדי, אנגלית |
| סוגה |
סרט מוזיקלי, סרט דרמה, סרט רומנטי |
| הכנסות באתר מוג'ו | lagaan |
| פרסים |
|
|
www | |
| דף הסרט ב־IMDb | |
  | |
לגאאן: היה היה פעם בהודו (באנגלית: Lagaan: Once Upon a Time in India תרגום: מס קרקע) הוא סרט מוזיקלי אפי הודי בשפה ההינדית[1] משנת 2001. זהו סרט דרמת ספורט שנכתב וביים על ידי אשוטוש גוואריקר. הסרט הופק על ידי אמיר ח'אן, שמככב לצד גרייסי סינג והשחקנים הבריטים רייצ'ל שלי ופול בלקתורן. הסרט מתרחש בשנת 1893, במהלך התקופה הוויקטוריאנית המאוחרת של הראג' הבריטי הקולוניאלי בהודו.
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
הסרט שהופק בתקציב של 3.5 מיליון דולר, היה הסרט ההודי היקר ביותר בזמן יציאתו לאקרנים. הוא התמודד עם אתגרים מרובים במהלך ההפקה: אמיר ח'אן התלבט בתחילה אם לשחק בסרט בתחום הספורט. מאוחר יותר, מפיקים שונים קראו לקיצוץ תקציב ושינויי תסריט. בסופו של דבר, הסרט יהפוך לפרויקט הבכורה של אמיר ח'אן כמפיק, ויסמן את המעבר של אמיר ח'אן ממשחק בלבד להפקת סרטים. אשוטוש גוואריקר, התסריטאי והבמאי קיבל השראה מהיבטים של דרמת הספורט Naya Daur מ־1957 בפיתוח הסרט. השפה המופיעה בסרט התבססה על אוואדהי, אך שולבה בהינדית סטנדרטית עבור קהלים מודרניים.
לגאאן יצא לאקרנים בהודו ב-15 ביוני 2001. הוא זכה לשבחי המבקרים על הבימוי של אשוטוש גוואריקר, על הופעתו של אמיר ח'אן והעמדה האנטי-אימפריאליסטית של הסרט. עם רווחים של 13 מיליון דולר עם יציאתו, הסרט היה הסרט ההינדי השלישי המרוויח ביותר של 2001 . לגאאן הוקרן במספר רב של פסטיבלי קולנוע בינלאומיים וזכה לשבחים רבים. זה היה הסרט ההודי השלישי, ונכון לשנת 2023 האחרון, שהיה מועמד לפרס האוסקר לסרט הזר הטוב ביותר אחרי אמא הודו (1957) וסלאם בומביי! (1988). לגאאן הפך לסרט עם מספר הפרסים הרב ביותר בטקס פרסי פילמפייר ה-47 עם שמונה זכיות, כולל הסרט הטוב ביותר, הבמאי הטוב ביותר עבור אשוטוש גוואריקר והשחקן הטוב ביותר עבור אמיר ח'אן. בטקס פרסי הקולנוע הלאומי ה-49, הסרט זכה בשמונה פרסים, כולל הסרט הפופולרי הטוב ביותר .
עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]
החקלאים של כפר שמפאנאר במרכז הודו תלויים בגשמי מונסון למחייתם. הם, ועוד כפרים באזור, נוהגים לשלם מיסים למלך בצורת תבואה, אשר מעביר את המיסים הלאה לשליט הבריטי. באותה השנה השליט הבריטי מחליט להכפיל את כמות המיסים כיוון ששנה קודם הוא קיצץ המס. כאשר הגשמים מתעקבים תושבי הכפר הולכים לקנטון הראג' הבריטי, כדי לבקש ממלך צ'מפאנר, פוראן סינג, פטור ממס הקרקע של אותה השנה (הלגאאן).
משחק קריקט מתנהל בין קצינים בריטים. חוואי צעיר בשם בהובן, מתגרה בהם בכך שהוא מכנה את הקריקט "משחק ילדותי". בעקבות המשחק, ראג'ה (המלך) המקומי דוחה את תחינת החקלאים לפטור ממס, אך אנדרו ראסל, קפטן הגדוד הבריטי מציע הימור בתמורה לכך שהחקלאים ישחקו נגד קבוצתו במשחק קריקט. אם הם ינצחו, הוא יבטל את המס שלהם לשנתיים הקרובות. בהובן נדרש להחליט עבור הכפר, ומסכים כאשר אנדרו מעלה את ההימור.
זקני הכפר עצבניים מהסיכוי להפסיד במשחק ולהידרש לשלם פי שלושה מהמס הרגיל. בהובאן מסרב להתנצל בפני אנדרו או לחזור בו מהחלטתו, ולכן יש לשחק את המשחק. אחותו של אנדרו, אליזבת, מרחמת על החקלאים. היא מציעה ללמד אותם את המשחק למען ההגינות. בהובן מתחיל לאסוף צוות של שחקנים למשחק.
מתחרה סורר, בשם לקחה, הוא חלק מהצוות של בהובן. יש לו טינה על העניין המשותף שלהם בגאורי, בתו של רופא הכפר. הוא מודיע לאנדרו על מעשי אחותו. אנדרו אוסר על אליזבת לעזוב את הקנטון. הוא לא מודע לכך שהיא התחברה לחקלאים וגם מפתחת רגשות רומנטיים לבהובן. היא ממשיכה להתגנב החוצה בעזרת הצוות המקומי, ואף משתתפת בפסטיבל בכפר. גאורי, שמאוהבת בסתר בבהובן, מתחילה לקנא בה.
יום המשחק מגיע והאזור מתמלא בצופים מהכפרים השכנים. הנבחרת הבריטית חובטת ראשונה. לאחר 3 ימי משחק בהובן קולע שש ריצות מהכדור הבא ומנצח את המשחק עבור החקלאים.
אליזבת ממהרת לשטח כדי למצוא את בהובן. לבה נשבר כשהיא רואה אותו מחבק את גאורי בחוזקה, וחוזרת לקנטון. בשבועות הקרובים, האימפריה הבריטית מורה על פירוק הגדוד בגלל ההשפלה שנגרמה כתוצאה מהפסד לפשוטי העם. גביית המס מבוטלת לשלוש שנים, ואנדרו מועבר למרכז אפריקה בגלל ניהולו הבלתי תקין של כספי האוצר. כשהשיירה שלה עוזבת, אליזבת יוצאת לפגוש את תושבי הכפר בפעם האחרונה. בהובן עדיין לא מודע לרגשותיה כלפיו, אבל מודה לה על עזרתה. היא נפרדת מתושבי הכפר וחוזרת לאנגליה, בוחרת להישאר לא נשואה, בעוד שבהובן מתחתן עם גאורי בטקס מפואר בכפר.
דמויות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אמיר ח'אן - בתור בהובן לטה
- גרייסי סינג (אנ') - בתור גאורי
- רייצ'ל שלי (אנ') - בתור אליזבת' ראסל
- פול בלאקת'ורן (אנ') - בתור קפטיין אנדרו ראסל
- סוהסיני מולאי - בתור אמא של בהובן
- קולבון קרבנדה - בתור ראג'ה פורן סינג צ'וולה
- רג'נדרה גופטה - בתור מוחיה ג'י
- רגהוביר ידאב - בתור בורה
- רג'ש ויוק - בתור גוראן
- ראג' זוטסי - בתור איסמעיל
- פרדי רוואת - בתור רבה סודהי
- אחילנדרה מישרה - בתור ארג'אן
- דאיה שנקר פנדי - בתור גולי (האיש עם הכי הרבה אדמה)
פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אמיר ח'אן ואשוטוש גוואריקר נסעו ללוס אנג'לס כדי לקדם את הסרט לקראת טקס פרסי האוסקר. אמיר ח'אן אמר, "התחלנו להראות את זה לכל מי שיכולנו, אפילו לצוות המלון". על כניסתה הרשמית של הודו לאוסקר 2002, כתב ה"דיילי טלגרף": "סרט בוליווד שמציג את הבריטים בהודו כסדיסטים חסרי רחמים ונוכלים בסגנון המאפיה, נבחר ככניסה הרשמית של דלהי לפרסי האוסקר".[2] הוא הוסיף כי הסרט צפוי לזכות במועמדות.[2]
ב-12 בפברואר 2002, לגאאן היה מועמד לסרט הזר הטוב ביותר בטקס המועמדויות לפרס האוסקר.[3] לאחר המועמדות, אמיר ח'אן הגיב באומרו, "לראות את שם הסרט ולמעשה לשמוע אותו מועמד היה מאוד מספק". [4] תגובות לאחר המועמדות זרמו מכמה אזורים בעולם.ב-USA Today כתבו "הידד לבוליווד וללגאאן ההודי". עם Sony Pictures Cl שהפיצו את הסרט והבמאי זוכה האוסקר באז לורמן ששיבח אותו, היה ללגאאן סיכוי טוב לזכות.[5] ה-BBC העיר כי המועמדות עוררה תקוות בבוליווד שסרטים הודיים יהפכו פופולריים יותר בארצות הברית.[6] בהודו, המועמדות נחגגה בדיווחים בחדשות על זכייה שהביאה "דחיפה גדולה לתעשיית הקולנוע ההודית" [7] ו"בהרט רטנה, עיטור כבוד הודי, שניתן לאמיר ח'אן ומעמד של ' סרט לאומי' עבור לגאאן".[8]
כשלגאאן הפסיד את הפרס לסרט הבוסני "ארץ הפקר",[9] הייתה אכזבה גדולה בהודו. אמיר ח'אן אמר, "אין ספק שהתאכזבנו. אבל הדבר שבאמת החזיק אותנו במצב רוחנו היה שכל המדינה מאחורינו."[10] יוצר הסרטים מאהש בהט מתח ביקורת על "תעשיית הקולנוע האמריקאית" כי "פרסי הקטגוריה הזרה ניתנו רק בשביל זה".[10] אשוטוש גוואריקר הוסיף כי "האמריקאים חייבים ללמוד לאהוב את הסרטים שלנו".[11]
הסרט זכה במספר פרסים בטקסי פרסים הודיים כולל שמונה פרסי סרטים לאומיים,[12] שמונה פרסי פילמפייר, שמונה פרסי מסך [13] ו-10 פרסי IIFA.[14] מלבד הפרסים הגדולים הללו, הוא זכה גם בפרסים בטקסים לאומיים ובינלאומיים אחרים.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של לגאאן
"לגאאן", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"לגאאן", באתר נטפליקס
"לגאאן", באתר AllMovie (באנגלית)
"לגאאן", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
"לגאאן", באתר Box Office Mojo (באנגלית)- "לגאאן", באתר Metacritic (באנגלית)
- "לגאאן", באתר אידיבי
- "לגאאן", תסריט הסרט באתר Scripts.com (באנגלית)
"לגאאן", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Zilko, Christian; Chapman, Wilson; Foreman, Alison (24 באפריל 2023). "The 57 Best Movie Musicals of All Time, Ranked". IndieWire. נבדק ב-2 ביולי 2023.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 Bisset, Susan; Chris Hastings (25 בנובמבר 2001). "Anti-British Indian film in chase for Oscar". The Daily Telegraph. London. אורכב מ-המקור ב-12 בינואר 2004. נבדק ב-20 בינואר 2008.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Rings lords over Oscar with 13 nominations". CNN. 12 בפברואר 2002. אורכב מ-המקור ב-2 בפברואר 2008. נבדק ב-20 בינואר 2008.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Chandran, Rina (3 במרץ 2002). "A "golden" push for Indian cinema". Business Line. ארכיון מ-10 באוגוסט 2011. נבדק ב-20 בינואר 2008.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Mahajan, Nupur (10 במאי 2002). "It's Lagaan for Luhrmann". The Times of India. ארכיון מ-11 בנובמבר 2012. נבדק ב-20 בינואר 2008.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Bollywood's hopes for Oscar dollars". BBC. 13 בפברואר 2002. ארכיון מ-22 בנובמבר 2008. נבדק ב-20 בינואר 2008.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Murari, Timeri N. (15 בפברואר 2002). "Lagaan lives on". Business Line. ארכיון מ-10 באוגוסט 2011. נבדק ב-20 בינואר 2008.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Gangadhar, V. (23 בפברואר 2002). "Lagaan's ultimate test". The Tribune. ארכיון מ-18 בינואר 2008. נבדק ב-20 בינואר 2008.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Bosnian war film gets Oscar". CNN. 25 בפברואר 2002. ארכיון מ-11 באוקטובר 2008. נבדק ב-20 בינואר 2008.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 1 2 "Indians mourn Oscar miss". BBC News. 25 בפברואר 2002. נבדק ב-20 בינואר 2008.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Americans must learn to like our films: Ashutosh". The Times of India. 15 באפריל 2002. ארכיון מ-13 בינואר 2009. נבדק ב-20 בינואר 2008.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "South takes the lion's share; Lagaan wins 8 national awards". The Hindu. 27 ביולי 2002. אורכב מהמקור ב-16 בינואר 2008. נבדק ב-13 בינואר 2008.
{{cite web}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: unfit URL (link) - ^ "Lagaan walks away with eight Filmfare awards". Apunkachoice.com. 17 בפברואר 2002. אורכב מ-המקור ב-21 בינואר 2008. נבדק ב-13 בינואר 2008.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Lagaan scoops Bollywood awards". BBC News. 6 באפריל 2002. ארכיון מ-23 בנובמבר 2008. נבדק ב-13 בינואר 2008.
{{cite news}}: (עזרה)