להבין קומיקס

להבין קומיקס: האמנות הנסתרת מעין
Understanding Comics: The Invisible Art
	סקוט מקלאוד מוכר את הספר בכנס קומיקון, 2000
מידע כללי
מאת	סקוט מקלאוד
איורים	סקוט מקלאוד
שפת המקור	אנגלית
תורגם לשפות	עברית; צרפתית; ספרדית
סוגה	עיון; פרוזה; מידע
נושא	קומיקס
הוצאה
הוצאה	Tundra Publishing, Kitchen Sink Press
הוצאה בשפת המקור	Tundra Publishing
תאריך הוצאה	1993
תאריך הופעה ראשונה	1993
מספר עמודים	215
עורך	מארק מרטין
הוצאה בעברית
הוצאה	הקיבוץ המאוחד; כנרת זמורה-ביתן דביר
תאריך	2018
תרגום	דבי אילון
פרסים
	Eisner Award for Best Comics-Related Book (1994)
סדרה
ספר קודם	Zot!
הספר הבא	Reinventing Comics: How Imagination and Technology Are Revolutionizing an Art Form
מספר ספרים	1
קישורים חיצוניים
מסת"ב	978-0-87816-243-7

להבין קומיקס: האמנות הנסתרת מעין (באנגלית: Understanding Comics: The Invisible Art) הוא ספר קומיקס מאת סקוט מקלאוד שעוסק באמנות הקומיקס ומסביר בעזרת קומיקס מדוע קומיקס היא אמנות עילית. הספר מדבר על איך "להבין" את אמנות הקומיקס באופן מדעי. הספר יצא בארצות הברית לראשונה בשנת 1993 ויצא בתרגום עברי בישראל בהוצאת הקיבוץ המאוחד בשנת 2018.^[1]

תקציר[עריכת קוד מקור | עריכה]

להבין קומיקס מביא לקורא עבודת חקר רחבה המקיפה נושאים רבים בתחום הקומיקס: הגדרתו (מהו קומיקס?), היסטוריית הקומיקס, איזה תפקיד משמש הדמיון אצל הקורא והשיטות של מדיום הקומיקס. באופן אירוני הספר עצמו כתוב כולו בקומיקס ומסביר את תורת הקומיקס בצורה ברורה כשהוא משתמש באיורים להסברת הנושאים המדוברים. הנושא הכללי של הספר הוא השאלה איך אנחנו מפרשים את רצף הפאנלים לסיפור. מקלאוד מזכיר הרבה בספר את המושג "סגירה", כדי להתייחס לתפקיד הקורא בסגירת פערים עלילתיים בין ריבועי הקומיקס. הספר טוען כי קומיקס משתנה מאדם לאדם מכיוון שהעלילה נתמכת על ידי דמיונו של האדם - ככל שהקורא יהיה יצירתי יותר, כך הקומיקס יעבור במוחו בצורה יותר 'חלקה' (בגלל זה ילדים נוטים לחבב יותר קומיקס מאשר מבוגרים). הספר פותח בדיון על מושג האוריינות החזותית ובהיסטוריה של הקומיקס. מקלאוד מזכיר בין השאר סיפורים גרפיים עתיקים כהקדמה לספר. להבין קומיקס מציין את הקריקטוריסט השווייצרי רודולפה טופפר במובנים רבים "אבי הקומיקס המודרני". מקלאוד מדגיש את השימוש של טופפר ב"קריקטורות וגבולות הפאנל". מקלאוד מדגיש גם את ההבדלים בין דמויות איקוניות למציאותיות. ניתן להשוות בין דמויות איקוניות לסרט מצויר רגיל, ואילו דמויות ריאליסטיות מתמקדות יותר בצילומים. מקלאוד אף טוען כי התרבות המערבית מובלת על ידי תמונות איקוניות יותר מתמונות ריאליסטיות, בגלל הפשטות שלהן. אחד ממושגי הספר הוא "המשולש הגדול", שפרוס על שני עמודים, שהוא כלי לסידור דמויות שונות מעולם הקומיקס כשהוא מבטא דמויות מוכרות ומסדר אותם על פי שלושה קריטריונים: ריאליסטי, אייקוני ומופשט. מקלאוד מציב את הייצוג הריאליסטי בפינה השמאלית התחתונה, ייצוג אייקוני בפינה הימנית התחתונה, ותמונה מופשטת, בקצה המשולש האחרון. סרטוט זה מאפשר שיבוץ ומיפוי של סגנונות על פי הקשת.

קבלה ביקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר קיבל ביקורות מצוינות מקרב אנשים רבים שעוסקים במקצוע הקומיקס, חלקם ישראלים וחלקם אף מפורסמים בעולם. אלן מור הבריטי כתב על הספר כי הוא "הניתוח הטוב ביותר של מדיום הקומיקס שפגשתי אי פעם". ניל גיימן, כותב רב המכר "סנדמן" כתב על הספר "אם אתם רוצים לראות רב אמן בפעולה - אתם חייבים לקרוא את הספר הזה". אתגר קרת הישראלי כתב על הספר כי הוא "ספר מומלץ לכל מי שאוהב את אמנות הקומיקס וספר חובה לכל אלו שמזלזלים בה". ויל אייזנר, אחד מגדולי הסופרים בתחום הקומיקס (הוא עצמו מוזכר בספר כמה וכמה פעמים), כתב כי "ניתוח פורץ דרך וסקירה אינטלקטואלית של הקומיקס כמדיום רב-ערך". ארט ספיגלמן, כותב הספר מאוס פורץ הדרך, השיב על הספר כי הוא "הקומיקס האינטליגנטי ביותר שראיתי זה זמן רב. מפרק לגורמים את השפה הסודית של הקומיקס ואגב כך מגלה את סודות הזמן, המקום, האמנות והקוסמוס כולו". ריינה טלגמאייר, כותבת קומיקס יחסית חדשה ביחס לשאר המצוטטים כאן, כתבה כי "הספר העיף לי את הראש ונתן לי ארגז כלים שמשמש אותי עד היום". מישל קישקה הישראלי גם הוא כתב ש"[הוא] ספר קומיקס עשיר, מעמיק ומרתק, שמוכיח הלכה למעשה ששפת הקומיקס היא גם כלי לימודי יוצא דופן". רותו מודן, אף היא ישראלית (זוכה שני פרסי אייזנר), כתבה ש"להבין קומיקס שינה את הדרך שבה אני קוראת קומיקס והשפיע על איך שאני מציירת קומיקס. זה ספר חובה לכל חובב ולכל מי שרוצה להיות אמן קומיקס מקצועי". ארי פולמן, הבמאי והמאייר, כתב כי "ספר מומלץ לכל חובב קומיקס, ובעיקר ספר חובה לכל מי שגר באותו בית עם חובב קומיקס ולא מבין WTF".^[1]

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

"להבין קומיקס" זכה במספר פרסי "הארווי" בשנת 1994 עבור הרומן הגרפי הטוב ביותר / חומר מקורי והמצגת הביוגרפית, ההיסטורית או העיתונאית הטובה ביותר. בנוסף, זכה מקלאוד בפרס הארווי לסופר הטוב ביותר בשנת 1994. הספר זכה בפרס אייזנר היוקרתי באותה שנה בקטגוריית ספר הקומיקס הטוב ביותר. מקלאוד זכה בפרס אדמסון לשנת 1994 לספר הקומיקס הבינלאומי הטוב ביותר. הספר עלה לגמר פרס הוגו בשנת 1994 לספר הספרים הטוב ביותר. התרגום השוודי לספר, Serier: Den Osynliga Konsten, שיצא בשנת 1995 בהוצאת "Hafted", זכה בפרס השוודי Urhund"en" בשנת 1996. התרגום הצרפתי לספר, שכותרתו הייתה "L'Art invisible" יצא לאור על ידי ההוצאה הצרפתית "Vertige Graphic", זכה בפרס מרי בפסטיבל הקומיקס הבינלאומי "Angoulême" בצרפת בשנת 2000. בנוסף, הוא היה מועמד לפרס השנה בפסטיבל הקומיקס הבינלאומי של אנגולאם לספר הטוב ביותר.

השפעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

יחד עם הספר "קומיקס ואמנות רצף" של ויל אייזנר, הספר "להבין קומיקס" הוא ספר חובה ללימודי קומיקס בארצות הברית ובריטניה, ומי שבוחר במסלול זה באוניברסיטה מחויב לרכוש אותו כחלק מספרי הלימוד. הספר תואר כ"אחד הספרים התבוניים ביותר העוסקים בעיצוב ממשקי גרפים שנכתבו אי פעם" על ידי אחד מיוצרי מחשב אפל, מקינטוש, אנדי הרצפלד.

יציאה לאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

קטעים מתוך הספר פורסמו בעיתון "גיבורים מדהימים # 200" (אפריל 1992); גיליון זה זכה אחר כך בפרס דון תומפסון משנת 1992 בקטגוריית היצירה הטובה ביותר לספרות בדיונית. מקלאוד פרסם את התצוגה המקדימה של הספר בוועידת אומנויות הקומיקס העולמית באוגוסט 1992. הספר פורסם לראשונה על ידי הוצאת "טונדרה" בשנת 1993; מהדורה שנייה יצאה לאור על ידי ההוצאות "Kitchen Sink Press", "קומיקס DC", "ורטיגו קומיקס" ו- "HarperPerennial". את הספר ערך מארק מרטין, ואת גופן האותיות יצר בוב לפן.