לואיזה מודרזון-ברלינג
 | |
| לואיזה, צייר בעלה אוטו מודרזון, 1910 | |
| לידה |
1883 מינכן, הקיסרות הגרמנית  |
|---|---|
| פטירה |
1950 (בגיל 67 בערך) Bad Hindelang, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה |
| בן או בת זוג |
אוטו מודרסון (1909–?) |
| צאצאים |
כריסטיאן מודרזון, אולריך מודרזון |
  | |
לואיזה מודרזון-ברלינג (בגרמנית: Louise Modersohn-Breling; 3 במרץ 1883 – 17 בספטמבר 1950) הייתה זמרת וציירת גרמנייה.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לואיזה מודרזון-ברלינג הייתה הבת השנייה מבין שש בנותיהם של הצייר מפישהרודה היינריך ברלינג (1849–1914) ורעייתו אמלי, מאייר (1856–1931). לואיזה ברלינג גדלה במינכן-שלייסהיים עד שמשפחתה עברה להנובר ולבסוף לפישרהודה בשנת 1892. בתחילה התאמנה כזמרת אופרה והופיעה בהאגן, הנובר וברלין משנת 1904 ואילך.[1]
בשנת 1909 התחתנה עם הצייר אוטו מודרזון (1865–1943) בפישרהודה, שאשתו השנייה פאולה מודרזון-בקר נפטרה בשנת 1907. היא ויתרה על קריירת השירה שלה. הבנים אולריך (1913–1943) וכריסטיאן (1916–2009) נולדו מנישואיהם של לואיזה מודרזון-ברלינג ואוטו מודרזון.[2]
לאחר שהייה של שנה בנסיעת לימודים בצרפת, התגוררה המשפחה שוב בפישרהודה משנת 1917. באותה תקופה פנתה לואיזה מודרזון-ברלינג לציור והחלה לצייר בני משפחה וחברים. היא התרשמה מאקספרסיוניסטים גרמנים כמו קרל שמידט-רוטלוף, שכתבה לו במכתב גלוי בשנת 1920 לאחר ביקורה בתערוכה שלו. היא פיתחה את סגנון הציור שלה בריאליזם אקספרסיבי. כאשר הואשמה כי החתימה את עבודותיה בדומה לחתימה של פאולה מודרזון-בקר במטרה ליהנות מתהילתה לאחר מותה, היא נקטה צעדים משפטיים נגד המלעיזים.
בני הזוג מודרזון יצאו למספר נסיעות לימוד. בשנת 1922, הם נסעו לורטהיים עם פרידריך אהלרס-הרמן ואלכסנדרה פובורינה, שם ציירה לואיזה מודרזון-ברלינג תמונות רחוב. בשנים שלאחר מכן הם נסעו לוירצבורג ושוב לורטהיים. בשנת 1925 הם נסעו להולנד. מאוחר יותר הם נסעו לעיתים קרובות לאלגאו ובשנת 1930 רכשו לבסוף בית חווה בגיילנברג. לואיזה מודרזון-ברלינג שהתה שם כל השנה וציירה תמונות של ההרים ותושביהם.
לואיזה מודרזון-ברלינג נפטרה בשנת 1950 מסיבוכים מאירוע מוחי.
מוזיאון אוטו מודרזון בפישרהודה מחזיק בחלק מיצירותיה, כמו גם שניים מתוך שלושת הדיוקנאות שאוטו מודרזון צייר אותה בין השנים 1913–1918.[2]
יצירות נוספות שלה מוצגות במוזיאון גרפשאפטס ורטהיים.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Rainer Noeres: Modersohn-Breling, Louise (Lolo). In: Heike Schlichting (Hrsg.): Lebensläufe zwischen Elbe und Weser. Ein biographisches Lexikon, Bd. III, Landschaftsverband der Ehemaligen Herzogtümer Bremen und Verden, Stade 2018, S. 215–218.
- ^ 1 2 Louise Modersohn-Breling Stiftung | Otto Modersohn Museum, www.modersohn-museum.de