אוטו מודרזון

אוטו מודרזון
Otto Modersohn
לידה	22 בפברואר 1865; זוסט, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה
פטירה	10 במרץ 1943 (בגיל 78); רוטנבורג על הווימה, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה
שם לידה	Friedrich Wilhelm Otto Modersohn
מדינה	הרייך הגרמני
זרם באמנות	אקספרסיוניזם
הושפע על ידי	הרמן באייש, אז'ן דיקר
השכלה	האקדמיה לאמנות של דיסלדורף (1888); האקדמיה לאמנויות של קרלוסהה (1890) ;
תקופת פעילות	1884–1943 (כ־59 שנים)
בן או בת זוג	פאולה מודרזון-בקר (1901 – 1907); לואיזה מודרזון-ברלינג (1909 – ?); הלן שרדר (1897 – 1900) ;
ילדים	כריסטיאן מודרזון, טילה מודרזון, אולריך מודרזון, אליזבת מודרזון
פרסים והוקרה	מדליית גתה לאמנות ומדעים (1940)

פרידריך וילהלם אוטו מודרזון (בגרמנית: Friedrich Wilhelm Otto Modersohn‏; 22 בפברואר 1865 – 10 במרץ 1943) היה צייר נוף גרמני, חבר הזצסיון הברלינאי. מייסד שותף של המושבה לאמנות בוורפסוודה.^[1]

קורות חיים

בשנת 1884 החל את לימודיו באקדמיה לאמנות בדיסלדורף. ארבע שנים מאוחר יותר עבר לאקדמיה לאומנויות יפות בקרלסרוהה, שם למד בהדרכתו של הרמן באיש.

ביולי 1889 ערך את ביקורו הראשון בוורפסידה עם פריץ מקנזן. באוגוסט ביקר בכפר שוב, בלווית הצייר הנס אם אנד. מאוחר יותר הצטרפו אליהם פריץ אוברבק (1893) והיינריך פוגלר (1894), כולם היו סטודנטים מדיסלדורף. בשנת 1895 הם הציגו את התערוכה הקבוצתית הראשונה שלהם בברמן. הם הוסרו במידה רבה בגלל הביקורת עליהם, אך המשיכו לפריצת דרך גדולה ב"גלספלאסט" במינכן.

בשנת 1897 הוקמה המושבה לאומנות באופן רשמי ומודרזון התחתן עם הלן שרדר (1868–1900), בתו של סוחר בברמן. שנתיים לאחר מכן הוא התפטר מהאגודה, והדגיש את מאבקו האישי המתמשך למען חירותו של כל אומן. פוגלר ואוברבק הצטרפו אליו ועזבו גם הם את האגודה. הוא המשיך לגור במקום עם אשתו. לבני הזוג נולדה בת אחת, אלזבת (1898–1984). בשנה שלאחר מכן נפטרה אשתו לאחר מחלה ממושכת.

בשנת 1901 הוא נישא בשנית. אשתו השנייה, פאולה מודרזון-בקר, הייתה גם היא ציירת ידועה. היא נפטרה בשנת 1907 כתוצאה מתסחיף, זמן קצר לאחר שילדה את בתם מתילדה (1907–1998).^[2] באותו הזמן עבר מודרזון להתגורר בפישרהודה, כפר סמוך. אשתו השלישית הייתה לואיזה מודרזון-ברלינג, בתו של מייסד כפר האומנים פישרהודה, הצייר היינריך ברלינג. היא הייתה זמרת, אך גם ציירה. נולדו להם שני בנים, אולריך (1913–1943) וכריסטיאן שהפך גם הוא לצייר.

בשנת 1911, כאשר המוזיאון בברמן רכש את הציור של ואן גוך "שדה עם פרגים", היה מודרזון האומן היחיד של וורפסדה שתמך במוזיאון, וסבר שרגשות לאומניים אינם צריכים למלא תפקיד בעולם האומנות. בשנות העשרים ותחילת שנות ה-30 של המאה העשרים, הוא ולואיזה ערכו נסיעות לימודיות נרחבים ברחבי גרמניה, ובשנת 1933 רכש בית חווה ישן בגיילנברג לשימוש כסטודיו. שלוש שנים אחר כך הוא התעוור בעינו הימנית בגלל רשתית מנותקת. הדבר אילץ אותו להישאר בסטודיו שלו במקום לצייר בחוץ. הוא קיבל מדליית גתה לאמנות ומדע.

בשנת 1940 שנה לפני מותו, הוא שוכנע לדבר בנושא אומנות חזותית בחסות משרד התעמולה.

יצירה

בין השנים 1874–1889, הוא התרכז במחקרים קטנים ונופים, שצוירו ישירות מהטבע בסגנון פליין אייר של בית הספר ברביזון. לאחר 1889, חיפושו אחר סגנון טבעי הוביל בהדרגה לבדים צבעוניים יותר. בסביבות 1900, הוא וכמה אמני המושבה האחרים החלו לעשות איורים ועיצובים עבור Stollwerck, חברת השוקולד הגרמנית.

אינטראקציה אמנותית עם אשתו השנייה, פאולה, הובילה להתפתחות של סגנון המדגיש פשטות ואנושיות, אף כי נושאי אשתו היו שונים בתכלית, הוא ראה בעבודתה השלמה ליצירתו.

לאחר מלחמת העולם השנייה הוקם מוזיאון מודרנסון בגיילנברג שעבר מאוחר יותר לפישרהודה.^[3]

מוזיאון נוסף של אוטו מודרזון המציג את עבודתו המוקדמת בווסטפליה נפתח בטקלנבורג בשנת 2015.^[4]