פאולה מודרזון-בקר
 | |
| לידה |
8 בפברואר 1876 דרזדן, ממלכת סקסוניה  |
|---|---|
| פטירה |
20 בנובמבר 1907 (בגיל 31) וורפסוודה, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה |
| מקום קבורה |
וורפסוודה |
| שם לידה |
Paula Becker. |
| מדינה |
הקיסרות הגרמנית |
| יצירות ידועות |
Selfportrait at 6th wedding anniversary |
| זרם באמנות |
אקספרסיוניזם |
| הושפעה על ידי |
פול גוגן, וינסנט ואן גוך |
| השכלה |
אקדמיה ז'וליאן |
| בן זוג |
אוטו מודרסון (1901–1907 (כ־6 שנים)) |
| ילדים |
טילה מודרזון |
| מספר ילדים |
1 |
| אתר רשמי | |
  | |
פאולה מודרזון-בקר (8 בפברואר 1876 – 21 בנובמבר 1907) הייתה ציירת גרמנייה, נציגה בולטת של ראשית האקספרסיוניזם. בקריירה קצרה, שנפסקה עם מותה בגיל 31, יצרה ציורים פורצי דרך ורבי עוצמה. היא מוכרת כציירת הראשונה שציירה דיוקן עצמי בעירום.[1]
יצירתה
[עריכת קוד מקור | עריכה]עד לשנים בהן פאולה בקר החלה את לימודיה נשים ציירות לא השתמשו באופן נרחב בנשים עירומות כנושאים לעבודתן. עבודותיה של בקר על העירום הנשי אינם שגרתיות ומבטאות אמביוולנטיות גם לנושא שלה וגם לשיטת הייצוג שלה.
פאולה בקר הוכשרה בשיטות הריאליזם והנטורליזם, יחד עם פשטות של צורה. היא הצליחה להשיג מרקם מובהק על ידי שריטה בצבע הרטוב. מאוחר יותר היא נטשה את הטכניקות האלה כדי לעבור לפוביזם. יש עדויות המצביעות על כך שמספר הדיוקנאות העצמיים של פאולה מודרזון-בקר הושפעו מהצייר דנטה רוסטי, כולל דיוקן עצמי עם קערה וכוס (בערך 1904), ועירום דיוקן עצמי עם שרשרת ענבר (1906) ודיוקן עצמי ביום נישואי השישי (1906) ייתכן שהיא השפיעה גם על אחד או יותר מציוריו של פיקאסו, כפי שדיאן ראדיקי מציגה במונוגרפיה שלה על האומנית משנת 2013.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]פאולה בקר נולדה בשנת 1876 ברובע פרידריכשטאדט של דרזדן, שלישית מבין שבעה ילדים. אביה, קארל וולדמר בקר, עבד כמהנדס בחברת הרכבות הגרמנית. אמהּ, מטילדה, באה ממשפחה אריסטוקרטית. בשנת 1888 עברה עם משפחתה לברמן. בעת ביקור אצל דודתה בלונדון קיבלה שיעורי איור ראשונים. בשנים 1893–1895 למדה הוראה, ובמקביל קיבלה שיעורים פרטיים בציור. בשנת 1896 השתתפה בקורס ציור של "איגוד האמנִיות של ברלין". ידידתה, קלרה וסטהוף, נסעה בתחילת 1899 ללימודים בפריז, ובדצמבר אותה שנה הלכה בקר בעקבותיה, ובשנת 1900 למדה באקדמי קולרוסי (Académie Colarossi) שברובע הלטיני.
לרגל חתונת הכסף של הוריה יצאה משפחת בקר בקיץ 1897 לטיול בכפר וורפסוודה, השוכן בלב אזור הביצות טויפלסמור (ביצת השטן). פאולה בקר התרשמה עמוקות מן הנוף, וממושבת האומנים שהייתה בו. שנה מאוחר יותר, בגיל 22, עברה להתגורר במושבת האומנים וורפסוודה, שם שכנו ופעלו אומנים כמו פריץ מקנזן (1866–1953) והיינריך פוגלר (1872–1942) שרצו למחות נגד שליטת סגנון החיים והאקדמיה לאומנות בעיר הגדולה. היא שכרה סטודיו במתחם ברינייסהוף שבכפר (אחריה ישכרו את המקום קלרה וסטהוף, וקרל אמיל אופהוף), וציירה את האיכרים בסביבה ואת הנוף הצפוני של גרמניה. בתקופה זו החלה חברות קרובה עם הפסלת קלרה וסטהוף ואחר כך גם עם המשורר ריינר מריה רילקה ששהה תקופה מסוימת בברקנהוף של פוגלר.
בשנת 1901 נישאה לצייר אוטו מודרזון (באותה שנה נישאו גם פוגלר ומרתה שרדר, וגם וסטהוף ורילקה), והפכה לאם חורגת לבתו בת השנתיים אליזבת מנישואיו הקודמים.
פריז
[עריכת קוד מקור | עריכה]בין השנים 1903 ו-1907 נסעה מודרזון-בקר לא פעם לפריז למטרות אמנותיות, ולעיתים חיה בנפרד מבעלה אוטו. באחת הנסיעות למדה קורסים באקול דה ביו-ארטס. היא ביקרה בתערוכות מודרניות לעיתים קרובות והתעניינה במיוחד מעבודתו של פול סזאן. פוסט-אימפרסיוניסטים אחרים השפיעו במיוחד, כולל וינסנט ואן גוך ופול גוגן. השפעות פאוביזם מופיעות גם ביצירותיה כמו "בקבוק זכוכית".
בשנת 1906 שוב נסעה מודרזון-בקר לפריז. ביומנה מיום 24 בפברואר 1906 כתבה מודרזון-בקר: "עכשיו עזבתי את אוטו מודרזון שעמד בין חיי הישנים לחיי החדשים. אני תוהה איך יהיו החדשים". כמו בנסיעות הקודמות, היא שמרה על קשר קרוב עם ריינר מריה רילקה שבאותו הזמן שימש כמזכירו של אוגוסט רודן, וביוני אף ציירה פורטרט שלו. מודרזון־בקר פגשה אומן נוסף שהיה מושפע מרודן, ברנהרד הטגר, ובמהרה נוצרה ביניהם קרבה אומנותית וחברות מה ותומכת. כך כתבה לו במכתב באותה השנה: "הענקת לי את הדבר הנפלא ביותר. הענקת לי את עצמי. קיבלתי אומץ. האומץ שלי עמד תמיד מאחורי שערים נעולים ולא ידע לאן לפנות. אתה פתחת את השערים. אתה מעניק גדול עבורי."[2]
בפריז הוכיחה את עצמה כמצליחה מאוד. בזמן זה היא ביצעה את עבודתה האינטנסיבית ביותר. במהלך תקופת הציור הזו, היא הפיקה את הדיוקנאות העצמיים הראשונים העירומים שלה, שהיו חסרי תקדים לאמניות, וכן דיוקנאות של חבריה.
שנה אחרונה ומוות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1907 חזרה פאולה מודרזון-בקר לבעלה בוורפסוודה, למרות התכתבויות תקופתיות שהצביעו על רצונה לעצמאות. היא כתבה בפירוט על אהבתה לבעלה אך גם על הצורך שלה לעכב את האימהות בשאיפה לחופש אמנותי. היא המשיכה לבטא אמביולנטיות ביחס לאמהות כיוון שדאגה ליכולתה לצייר בעת גידול ילד. מהיומנים שלה עולה כי היא תכננה להגיע לקריירת ציור עד גיל שלושים, ואז ללדת ילדים. בתם המשותפת מטילדה (טילי) מודרזון נולדה ב-2 בנובמבר 1907.
18 ימים לאחר הלידה נפטרה פאולה מודרזון-בקר מתסחיף שנוצר ברגלה. היא התלוננה על כאבים ברגליים לאחר הלידה, והומלץ לה להישאר במיטה, מה שככל הנראה גרם לפקקת ורידים עמוקה, סיבוך של לידה שכיח יחסית באותה תקופה.
לאחר מותה
[עריכת קוד מקור | עריכה]פאולה קבורה בבית העלמין בוורפסוודה, ובין השנים 1916 ו-1919 בנה שם ידידה ברנהרד הטגר פסל-מצבה אומנותי. הטגר, ופטרונו לודוויג רוזליוס, היו אחראים על הפרויקט הגרנדיוזי של רחוב בטכרשטראסה, שם הוקם בשנת 1927 המבנה שבו שוכן כיום מוזיאון פאולה מודרזון־בקר — דוגמה יוצאת דופן לאדריכלות אקספרסיוניסטית, והמוזיאון הראשון בעולם שהוקדש לאומנית יחידה."[2]
גלריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של פאולה מודרזון-בקר (בגרמנית ובאנגלית)- רות אלמוג, הכל ראתה בצבעים, באתר הארץ, 8 בספטמבר 2011
- הסבר על ה"דודל" (שרבוט גוגל) שפרסמה גוגל לציון יום הולדתה ה-142 של פאולה מודרזון-בקר, באתר מנוע החיפוש "גוגל" (באנגלית)
- פאולה מודרזון-בקר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- פאולה מודרזון-בקר, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ Colapinto, John (30 באוקטובר 2013). "Paula Modersohn-Becker: Modern Painting (Missing Piece)". The New Yorker.
- 1 2 "Bernhard Hoetger". Museen Böttcherstraße (בגרמנית). Stiftung Bremer Sparer-Dank.