לואיז ברילי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
לואיז ברילי
Louise Brealey
לואיז ברילי
לידה 27 במרץ 1979 (בת 40)
בוזיט, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק שחקנית, תסריטאית, מפיקת קולנוע, עיתונאית, שחקנית קולנוע, שחקנית תיאטרון עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת קיימברידג', בית הספר למשחק של לי שטרסברג עריכת הנתון בוויקינתונים
http://www.louisebrealey.com/
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

לואיז בריליאנגלית: Louise Brealey; נולדה ב-27 במרץ 1979), הידועה גם בשם לו ברילי, היא שחקנית, סופרת ועיתונאית אנגלייה. היא מוכרת בעיקר מהופעותיה בדמות האחות רוקסן בירד בסדרה "חדר מיון" ובתפקיד מולי הופר בסדרה "שרלוק".[1]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברילי נולדה בבוזיט (אנ') שבמחוז נורת'האמפטונשייר באנגליה. היא למדה בבית הספר קימבולטון, והמשיכה ללמוד היסטוריה באוניברסיטת קיימברידג'. אחר כך למדה משחק במכון לי סטרסברג לתיאטרון ולקולנוע (אנ') בניו יורק אצל המורה לליצנות פיליפ גולייה.

כתיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברילי כתבה ביקורות וטורים על קולנוע, אמנות ומוזיקה מאז נעוריה. היא כתבה עבור מגזינים שונים בהם "Premiere UK", "אמפייר", "רדיו טיימס", "SKY", מגזין המוזיקה "The Face", מגזין הקולנוע "Neon", ו-"Total Film". היא ערכה את הספר "Anarchy and Alchemy: The Films of Alejandro Jodorowsky" שיצא לאור ב-2007 בהוצאת "Creation Books".

עד אפריל 2009 הייתה ברילי סגנית עורך של מגזין "Wonderland". היא ראיינה את ליב טיילר בכתבת השער בפברואר/מרץ.[2] המחזה הראשון שכתבה "האפיפיורית יוהנה"[3] הוצג ב-2013 על ידי התיאטרון הלאומי לנוער (אנ').

הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרץ 2012 הפיקה והייתה שותפה לכתיבה של הדרמה הקומית לילדים "The Charles Dickens Show" ששודרה ב-BBC2. בסדרה כיכבה בירלי עצמה והשתתפו ג'ף ראול, רופרט גרייבס, ניל דאג'ן, נתניאל פרקר, לינדה בארון, האניסאקל ויקס, רופרט יאנג, Adjoa Andoh, סם קלי, ג'פרי סטריטפילד, פיונה בוטון ומריה גייל.

משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

טלוויזיה

הופעת הבכורה של ברילי בטלוויזיה הייתה בסדרת הדרמה של ה-BBC "חדר מיון" בדמות האחות רוקסי בירד. ב-2005 גילמה את ג'ודי סמולוויד בסדרת הטלוויזיה "הצוואה", עיבוד של ה-BBC לרומן "בית קדרות". אחר כך שיחקה בסדרה הקומית "מאיו" בדמות אנוראק, העוזרת של מאיו (אליסטר מק'גוון). הסדרה ירדה אחרי עונה אחת בלבד. היא נבחנה לתפקיד רוז טיילר, המלווה של הדוקטור בסדרה "דוקטור הו".[4]

עוד שיחקה ברילי בסדרה "חוק וסדר: UK", ובפרק בסדרה "האב בראון", גרסה מחודשת של הסדרה משנות החמישים של המאה העשרים, בכיכובו של מארק ויליאמס.

ברילי גילמה את דמותה של מולי הופר[5] בארבע עונות של סדרת הדרמה "שרלוק" של סטיבן מופאט ומארק גאטיס.[6]

תיאטרון

הופעת הבכורה של ברילי בתיאטרון הייתה בשנת 2001 בדמות סופי בת ה-14 בהפקה של מקס סטפורד-קלארק של המחזה "Sliding With Suzanne" מאת ג'ודי אפטון בתיאטרון רויאל קורט שבלונדון.

ב-2005 שיחקה ברילי בתפקיד ילדת הפלא תומסינה במחזה "ארקדיה" מאת טום סטופארד בתיאטרון בריסטול אולד ויק. ב-"The Mail on Sunday" תוארה הופעתה כ"מצוינת", ובדיילי טלגרף נכתב "הערב שייך לתומסינה של לו ברילי".

אחר כך כיכבה במחזה זוכה הפרסים "After The End" עבור תיאטרון Paines Plough, שהוצג בתחילה ברוסיה וביולי 2006 הוצג באוף ברודוויי.[7]

ברילי עבדה פעמיים עם סר פיטר הול. הפעם הראשונה הייתה ב-2007 שבה הופיעה בתפקיד הראשי במחזה "נל הקטנה" מאת סיימון גריי לצדם של מייקל פנינגטון וטים פיגוט-סמית. המחזה מבוסס על הספר "האישה הנעלמת" מאת קלייר טומלין, ביוגרפיה על אלן טרנן שהייתה אהובתו של צ'ארלס דיקנס. המחזה מתאר את סיפור חייה מגיל 17 עד 44. ברילי זכתה לשבחים על הופעתה שתוארה כ"מצוינת" (דיילי מייל), "מרשימה" (The Stage), "משכנע מאוד" (אינדפנדנט), ו"מדהים" (British Theatre Guide)

שנה אחר כך ליהק אותה הול לתפקיד סוניה בהפקה של המחזה "הדוד וניה" שהוצג בתיאטרון רוז בלונדון. באינדפנדנט השוו את הופעתה לג'ואן פונטיין בסרט "רבקה".

ב-2011 גילמה את הבת של ג'וליאן באראט ודון מקיצ'ן במחזה "מבקר המדינה" בבימויו של ריצ'רד ג'ונס.

ב-2012 הופיעה ברילי עם סטיבן מנגן במחזה "Birthday" מאת ג'ו פנהל בבימויו של רוג'ר מיצ'ל, וגילמה שלוש דמויות, קסנדרה, אנדרמאכה והלן מטרויה, במחזה "נשות טרויה" בתיאטרון גייט בלונדון.[6]

בפברואר 2014 כיכבה ברילי במחזה "העלמה יוליה" מאת יוהאן אוגוסט סטרינדברג בתיאטרון סיטיזנס בגלאזגו. את המחזה ביים דומיניק היל ועיבד זיני האריס. בגרסה זו העלילה מתרחשת בשנות העשרים של המאה העשרים, 40 שנה אחרי הזמן במחזה המקורי, ומקום ההתרחשות הוא בהיילנדס בסקוטלנד.

רדיו

ביולי 2008 שיחקה ברילי בדמות פומפיליה קומפריני בעיבוד ל-"The Ring and the Book" ששודר ברדיו 4 של ה-BBC בתוכנית "Classic Serial".[8]

ברילי גילמה את אנה במחזה הרדיופוני "The Wall" מאת אד האריס ששודר בפברואר 2011.[9] ב-9 בדצמבר 2014 שיחקה ברילי בדמות "זינברה" בעיבוד של רדיו 3 ל-The Wager מאת ג'ובני בוקאצ'ו בהגשת טרי ג'ונס.

ב-2014 השתתפה ברילי בעיבוד הרדיופוני של הספר "בשורות טובות" מאת ניל גיימן וטרי פראצ'ט.[10]

ברילי השתתפה בקריאת ספר השמע על פי הספר "הבחורה על הרכבת" מאת פולה הוקינס בתפקיד מייגן היפוול.

פילמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה שם שם באנגלית תפקיד הערות
2002–2004 חדר מיון Casualty רוקסן בירד סדרת טלוויזיה
2003 פיית השיניים The Tooth Faerie סרט קצר
2004 אני רוצה אותך I Want You סרט קצר
2005 בית קדרות (הצוואה) Bleak House ג'ודי סמולוויד מיני-סדרה
2005 The English Harem סוזי סרט טלוויזיה
2006 מאיו Mayo הארייט 'אנורק' טייט קרדיט בשם לו ברילי
2007 אבי Green סרט טלוויזיה
2008 מלון בבילון Hotel Babylon קלואי סדרת טלוויזיה (פרק אחד)
2010– שרלוק Sherlock מולי הופר
2010 Reuniting the Rubins מירי רובינס
2011 חוק וסדרה: UK Law & Order: UK ג'ואן בפרק "Tick Tock"
2011 מלון מריגולד האקסוטי The Best Exotic Marigold Hotel ספרית קרדיט לו ברילי
2012 המופע של צ'ארלס דיקנס The Charles Dickens Show נל טרנט / סקרוג' / טים הקטן סדרת טלוויזיה
2013 האב בראון Father Brown אלינור נייט בפרק "The Mayor and the Magician"
2014 Delicious סטלה
2014 Ripper Street ד"ר אמליה פריין סדרת טלוויזיה
2015 ויקטור פרנקנשטיין Victor Frankenstein נערת חברה סקסית
2015 Containment סאלי
2015 המפקח ג'ורג' ג'נטלי Inspector George Gently ג'ו פרקר בפרק "Gently Among Friends"
2017 קליקה Clique ג'וד מקדרמיד
2017 לחזור Back קאס
2018 ליל המכשפות A Discovery of Witches ג'יליאן צ'מברליין

תפקידים בתיאטרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה שם שם באנגלית תפקיד במאי תיאטרון
2001 Sliding with Suzanne סופי מקס סטפורד-קלארק (אנ') תיאטרון רויאל קורט
2005 ארקדיה Arcadia תומאסינה רייצ'ל קאוונה בריסטול אולד ויק
2006 After the End לואיז רוקסנה סילברט סיבוב הופעות בארצות הברית וברוסיה; אוף ברודוויי
2007 נל הקטנה Little Nell נל פיטר הול (אנ') התיאטרון המלכותי (באת')
2008 הדוד וניה Uncle Vanya סוניה פיטר הול תיאטרון רוז, קינגסטון (אנ')
2008 Pornography שחקן 7 שון הולמס תיאטרון טראוורס (אנ')
2009 The Stone האנה ראמין גריי (אנ') תיאטרון רויאל קורט
2009 The Ones That Flutter ג'ולי ורייט אבי רייט תיאטרון 503
2010 Country Music לינזי ליסה בלייר / אלינור וייל וסט יורקשייר פלייהאוס
2011 Government Inspector בתו של ראש העיר ריצ'רד ג'ונס יאנג ויק
2012 נשות טרויה The Trojan Women קסנדרה / אנדרמאכה / הלן מטרויה כריסטופר היידון (אנ') תיאטרון גייט (לונדון)
2013 The Herd קלייר הווארד דייוויס (אנ') תיאטרון בוש
2014 מיס ג'ולי Miss Julie מיס ג'ולי דומיניק היל (אנ') תיאטרון סיטיזנס
2014 Letters Live[11] פסטיבל היי, ויילס
2015 Letters Live פרימייסונס הול
2015 Husbands & Sons ליזי הולרויד מריאן אליוט (אנ') התיאטרון הלאומי בלונדון ותיאטרון רויאל אקסצ'נג' במנצ'סטר

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Day, Elizabeth (22 בינואר 2012). "Louise Brealey: 'I don't think Molly is really Sherlock's type'". The Observer. בדיקה אחרונה ב-11 בנובמבר 2012. 
  2. ^ "LivTyler". Louisebrealey.com. בדיקה אחרונה ב-23 בינואר 2014. 
  3. ^ Andrew Dickson. "From Sherlock to Pope Joan: actor Louise Brealey on writing her first play | Stage". The Guardian. בדיקה אחרונה ב-23 בינואר 2014. 
  4. ^ Bannister, Rosie. "20 Questions: Louise Brealey". WhatsOnStage.com. בדיקה אחרונה ב-6 במאי 2015. 
  5. ^ "BBC One - Sherlock - Molly Hooper". bbc.co.uk. בדיקה אחרונה ב-2 ביולי 2014. 
  6. ^ 6.0 6.1 Urwin, Rosamund (7 בנובמבר 2012). "Sherlock's Molly: the original Cumberbitch". London Evening Standard. בדיקה אחרונה ב-11 בנובמבר 2012. 
  7. ^ In Brits Off Broadway's 'After the End,' Abuse in a Fallout Shelter
  8. ^ "Classic Serial". The Ring and The Book. BBC. בדיקה אחרונה ב-18 ביוני 2015. 
  9. ^ "BBC Radio 3 - The Wire, The Wall". bbc.co.uk. 2012. בדיקה אחרונה ב-2 בספטמבר 2012. 
  10. ^ Jones, Paul (5 בספטמבר 2014). "Neil Gaiman and Terry Pratchett's Good Omens to be adapted for Radio 4". Radio Times. בדיקה אחרונה ב-6 בספטמבר 2014. 
  11. ^ "Letters Live: Epistolary Joy At Freemasons’ Hall". Londonist.