לואי לבנדובסקי
 | |
| לידה |
3 באפריל 1821 וורשנא, רפובליקת פולין  |
|---|---|
| פטירה |
4 בפברואר 1894 (בגיל 72) ברלין, הקיסרות הגרמנית |
| מקום קבורה |
בית הקברות היהודי בווייסנזה |
| מוקד פעילות |
ממלכת פרוסיה |
| מקום לימודים |
האקדמיה הפרוסית לאמנות |
| סוגה |
מוזיקה קלאסית |
| שפה מועדפת |
גרמנית |
| בן או בת זוג |
Helene Lewandowski |
| צאצאים |
Alfred Lewandowski, Martha Cohen |
  | |
אליעזר אריה [לואי] לֵבַנְדוֹבסקי (Louis Lewandowski; 3 באפריל 1821 – 3 בפברואר 1894) היה חזן, מלחין ומנצח מקהלה יהודי גרמני, עסק בעיקר בהלחנת מוזיקה דתית לקטעי תפילה יהודיים.
קורות חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]לבנדובסקי נולד במחוז ורשן (Wreschen) שבפלך פוזנן בפרוסיה. בגיל 12 עבר לברלין, שם למד נגינה בפסנתר ופיתוח קול, ושר כסופרן בבית הכנסת. לאחר מכן למד אצל א. ב. מרקס, ואף למד בבית הספר להלחנה באקדמיה הפרוסית לאמנויות ובאקדמיה לזמרה של ברלין.
לאחר סיום לימודיו בהצטיינות, התמנה למנצח המקהלה בבית הכנסת החדש בברלין. כיהן כפרופסור למוזיקולוגיה בקונסרבטוריון בברלין, והיה היהודי הראשון שהתקבל לאקדמיה הפרוסית לאמנויות.
לבנדובסקי החל לכתוב מוזיקה לבתי הכנסת הליברליים בגרמניה, בתי כנסת בהם החלו לעשות שימוש בעוגב, והייתה נהוגה בהם גם שירת מקהלה. לבנדובסקי התנגד לשילוב יסודות מוזיקליים פרוטסטנטיים, אם כי לא חשש לאמץ לחנים ממנגינות גרמניות עממיות, אך יחד עם זאת ביקש לדבוק באופיים ובייחודם של הסולמות המלודיים הישנים ולהעניק להם אצילות בדרך של הירמון.
הואיל ולחניו נועדו גם לשירה בציבור בבית הכנסת (כמו גם לבתי הכנסת בהם לא הותקן עוגב), וכן לא רק למקהלה לבדה, נעשו חיבוריו המוזיקליים נכס צאן ברזל בגרמניה, ובמהרה פשטו גם למדינות נוספות באירופה ומעבר לים, אל בתי הכנסת של המהגרים הגרמנים בארצות הברית.
כיום ניתן לשמוע את לחניו של לבנדובסקי בבתי הכנסת הרפורמיים כמו גם בבתי הכנסת האורתודוקסיים.[1]
בתו של לבנדובסקי, מרתה, הייתה אשתו של הפילוסוף היהודי הרמן כהן.
פרסומיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שני הפרסומים החשובים והמוכרים ביותר הם האנתולוגיות לשירת בית הכנסת, לחזן ולמקהלה (עם או בלי עוגב):
- קול רנה ותפלה Kol Rinnah u'T'fillah: ein und zweistimmige Gesänge für den israelitischen Gottesdienst, Berlin: Bote & Bock, 1882
- תודה וזמרה Todah w'simrah: vierstimmige Chöre und Soli für den israelitischen Gottesdienst, mit und ohne Begleitung der Orgel (ad libitum), Berlin: E. Bote & G. Bock, 1876
כמו כן, לבנדובסקי הלחין עשרות פרקי תהלים וכתב יצירות סימפוניות, מקהלתיות ושירים.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- לואי לבנדובסקי, באתר זמרשת
לואי לבנדובסקי, באתר AllMusic (באנגלית)
לואי לבנדובסקי, באתר MusicBrainz (באנגלית)
לואי לבנדובסקי, באתר Discogs (באנגלית)- לואי לבנדובסקי, דף שער בספרייה הלאומית
- לואי לבנדובסקי בקטלוג הספרייה הלאומית של גרמניה (בגרמנית)
- "לואי לבנדובסקי", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
- לואי לבנדובסקי באתר המרכז לחקר המוזיקה היהודית
- לואי לבנדובסקי: ביוגרפיה באתר המרכז לחקר המוזיקה היהודית (באנגלית)
- אלבומי לואי לבנדובסקי באתר Recorded Sound Archives, ספריית האוניברסיטה האטלנטית של פלורידה
- לואי לבנדובסקי באתר מקהלת זמיר, בוסטון (באנגלית)
- לבנדובסקי ,כתב מיכה כרמון באתר "כרמוניה"
- לואי לבנדובסקי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- לואי לבנדובסקי, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
.svg){kind=logo}
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ עמליה קדם, המוסיקה של לואי לבנדובסקי בתפילה האשכנזית בישראל, הסתגלות וסגולות במוסיקה יהודית: ימי המוסיקה היהודית באוניברסיטת חיפה, 2015 (בעריכת יובל שקד)
