לודוביקו ג'וסטיני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
לודוביקו ג'וסטיני
לידה 12 בדצמבר 1685
פיסטויה, איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 7 בפברואר 1743 (בגיל 57)
פיסטויה, איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם המוזיקה הקלאסית בתקופת הבארוק עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק מלחין, נגן עוגב עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה עוגב עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

לודוביקו ג'וסטיניאיטלקית: Lodovico Giustini12 בדצמבר 1685 - 7 בפברואר 1743) היה מלחין ונגן כלי מקלדת איטלקי מתקופת הבארוק המאוחרת וראשית התקופה הקלאסית. הוא היה המלחין הראשון, שידוע כי כתב מוזיקה לפסנתר.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'וסטיני נולד בפיסטויה, למשפחת מוזיקאים, שאחר שורשיה אפשר להתחקות עד ראשית המאה ה-17; בדרך מקרה נולד ג'וסטיני באותה שנה כמו יוהאן סבסטיאן באך, דומניקו סקרלטי וגאורג פרידריך הנדל. אביו של ג'וסטיני היה עוגבר ב"קהילת רוח הקודש" ( Congregazione dello Spirito Santo), קבוצה נספחת ליזואיטים, ודודו, דומניקו ג'וסטיני, היה גם הוא מלחין של מוזיקת קודש.

בשנת 1725, עם מות אביו, תפס ג'וסטיני את מקומו כנגן העוגב בקהילה, ועשה לו שם כמלחין מוזיקת קודש, בעיקר קנטטות ואורטוריות. ב-1728 חבר אל ג'ובאני קרלו מריה קלארי בחיבור קובץ של קינות, שבוצע באותה שנה. ב-1734 נשכר כנגן עוגב בקתדרלת "סנטה מריה דל אוּמילְטה" בפּיסְטוֹיָה, משרה שבה החזיק לשארית חייו. נוסף לנגינה בעוגב בשני מוסדות הדת, ניגן גם בצ'מבלו במקומות רבים, במקרים רבים באורטוריות שלו עצמו.

יצירות והשפעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיקר תהילתו של ג'וסטיני נובעת מן הקובץ של 12 ‏ Sonate da cimbalo di piano e forte detto volgarmente di martelletti, אופוס 1, שיצא לאור בפירנצה בשנת 1732, המוזיקה הראשונה בכל סוגה שהיא שנכתבה אי פעם במיוחד לפורטה-פיאנו שבנה כריסטופורי. היצירות מוקדשות לדום אנטוניו דה בראגאנסה, אחיו הצעיר של המלך ז'ואאו החמישי מפורטוגל (החצר הפורטוגזית הייתה מן המקומות הבודדים שבהם הייתה נגינה בפסנתר המוקדם דבר שבשגרה.)

שער ה"סונאטֶה" 1732.

היצירות הראשונות שנכתבו במיוחד לכלי זה היו 12 סונאטות של ג'וסטיני, שהוקדשו לדודה של המלכה, דון אנטוניו מפורטוגל, גם הוא תלמיד של דומניקו סקרלטי[1] אלה הן סונאטה דה קייסה, בפרקים מהירים ואיטיים לסירוגין (ארבעה או חמישה פרקים לסונאטה), המקדימות בתאריך כתיבתן בכ-30 שנה כל מוזיקה אחרת שחוברה במיוחד לפסנתר. ג'וסטיני השתמש בכל יכולות ההבעה של הכלי, כגון ניגוד דינמי רחב, אפשרויות ביטוי שלא היו זמינות בכלי המקלדת האחרים של תקופתו. מבחינה הרמונית, היצירות מגשרות על המעבר בין שלהי הבארוק לראשית התקופה הקלאסית, וכוללות חידושין כמו אקורדים של סקסטה מוגדלת ומודולציות לסולמות רחוקים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ גרוב אונליין