לודוביק טרארי
 | |
| לידה |
30 בנובמבר 1840 Aubeterre-sur-Dronne, צרפת  |
|---|---|
| פטירה |
13 במרץ 1904 (בגיל 63) פריז, צרפת |
| מדינה |
צרפת |
| מקום קבורה |
Bordeaux (Rue Judaique) Protestant Cemetery |
| תפקיד |
|
| מפלגה |
Union libérale républicaine |
  | |
ז'אק לודוביק טרארי (בצרפתית: Jacques Ludovic Trarieux) היה מדינאי צרפתי רפובליקני[1], עורך דין, אינטלקטואל בולט, פעיל למען זיכוי דרייפוס וחלוץ בתחום זכויות האדם הבין-לאומיות.
חייו המוקדמים[עריכת קוד מקור | עריכה]
לודוביק טרארי נולד ב-30 בנובמבר 1840 בכפר במחוז שראנט. סיים לימודי משפטים והתקבל ללשכת עורכי הדין של בורדו ב-1862, ועסק בעריכת דין עד 1881. נבחר לנשיא הלשכה בשנת 1877. באותה שנה הצטרף למפלגה הרפובליקנית, שתמכה בהקמת הרפובליקה הצרפתית השלישית.
באפריל 1879 נבחר כאחד מנציגי המפלגה בפרלמנט התחתון של צרפת, שם בלט בפעילותו[2]. בין השאר הצביע נגד הקלות שניתנו לקומונה הפריזאית, ונגד בחירתו של לואי אוגיסט בלאנקי לתפקיד ציבורי. בשנת 1881 סיים את תפקידו וחזר לעבוד בלשכת עורכי הדין.
בשנת 1888 נבחר לסנאטור של ז'ירונד בפרלמנט הצרפתי, תפקיד אותו מילא עד יום מותו. דגל בעמדות שמרניות בנושאים חברתיים, בהם חוזי שירות, בוררות בין מעסיקים לעובדים, עבודת נשים ועבודת נוער. עם זאת, במאי 1897 קידם חוק שאסר חקירות חשאיות ללא נוכחות עורך דין, וגיבש מערכת חוקים בעניינים פליליים. בשנת 1889 נבחר כחלק מוועדה שניסחה את כתב התביעה נגד ז'ורז' בולנז'ה.
פרשת דרייפוס[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-26 בינואר 1895 מונה לשר המשפטים של צרפת, וקידם מספר חוקים חברתיים. כמו כן ביקש לבדוק מספר מסמכים הקשורים לפרשת דרייפוס, והשתכנע בחפותו. בנובמבר 1895 פרש מתפקידו ונלחם למען זיכויו של אלפרד דרייפוס. הוא אסף ראיות נוספות שחיזקו את החשדות כלפי פרדיננד אסטרהאזי בבגידה, והעיד במשפטו השני של דרייפוס, בשנת 1899. במשפט זה הופחת עונשו של דרייפוס. טרארי הציע שהסנאט יעניק לו חנינה, וזו ניתנה לו רק בשל מצב בריאותו הלקוי. רק ביוני 1900 זכה דרייפוס בחנינה מלאה, לאחר מחאה ציבורית נרחבת.
טרארי העיד גם במשפטו של אמיל זולא, ותקף בעדותו את צבא צרפת על הרשעת השווא של דרייפוס.
הליגה הצרפתית לזכויות האדם[עריכת קוד מקור | עריכה]
במהלך משפטו של אמיל זולא בפברואר 1898 יזם טרארי הקמת ארגון זכויות אדם בשם "הליגה הצרפתית לזכויות האדם." הארגון הוקם בפגישה בביתו ב-20 בפברואר 1898, ובתוך כמה חודשים נרשמו בארגון כאלף חברים. ביוני 1898 כונסה אספה כללית של הארגון בפריז וטרארי נבחר כנשיא הארגון.
ב-20 באוגוסט 1898, לאחר הרשעתו הכוזבת של ז'ורז' פיקאר, כתב טרארי מכתב פתוח בו תקף את שר המלחמה גודפרואה קווניאק והפיץ אותו ברחבי צרפת. קווניאק נאלץ להתפטר לאחר שנחשפו המסמכים המזויפים של אובר-ז'וזף אנרי. צעדים אלו הגבירו את הפופולריות של ליגת זכויות האדם, ועשרות אלפי חברים הצטרפו לארגון.
שנותיו האחרונות[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1903 התדרדרה בריאותו של טרארי, והוא נאלץ להעביר את נשיאות ליגת זכויות האדם לידידו, פרנסיס דה פרסנסה. עד יום מותו הקדיש את מאמציו האחרונים לשיקומו של דרייפוס ולהגנה על זכויות האדם.
טרארי נפטר ב-13 במרץ 1904 בפריז. דרייפוס זוכה רק ביולי 1906.
הפרס הבין-לאומי לזכויות האדם על שם לודוביק טרארי[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1984 הקים בבורדו עורך הדין הצרפתי ברטרנד פברו קרן המעניקה פרס לזכויות האדם על שם לודוביק טרארי (אנ'). הפרס מוענק מדי שנה לעורך דין שבלט בהגנה על זכויות האדם ועל מאבק בגזענות. הזוכה בפרס נבחר לאחר התייעצות עם ארגוני זכויות האדם, והוא ממומן על ידי מספר לשכות עורכי דין וארגוני זכויות אדם באירופה.
פרס לודוביק טרארי הראשון הוענק ב-29 במרץ 1985 לנלסון מנדלה, שישב אז בכלא. הפרס נמסר רשמית לבתו, זני מנדלה-דלמיני, ב-27 באפריל 1985.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Trarieux, Ludovic, Pour la défense de la République; discours prononcé à Sèvres le 14 janvier 1900, ארכיון האינטרנט, 14 בינואר 1900 (בצרפתית).
- ^ Biographie de LUDOVIC TRARIEUX, הפרס הבין-לאומי לזכויות האדם על שם לודוביק טרארי, 1999 (בצרפתית).