ז'ורז' פיקאר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ז'ורז' פיקאר
Marie-Georges Picquart
Picquart.jpg
לידה 6 בספטמבר 1854
שטרסבורג, צרפת
נהרג 18 בינואר 1914 (בגיל 59)
אמיין, צרפת
מקום קבורה Cimetière Saint-Urbain de Strasbourg עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה האקדמיה הצבאית סן-סיר עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות צבא צרפתצרפתצרפת
שנות הפעילות

1872-1898

1906-1914 
דרגה גנרל דיוויזיה
תפקידים בשירות

מפקד דיוויזיית החי"ר העשירית

מפקד הארמייה השנייה
עיטורים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ז'ורז' פיקארצרפתית: Georges Picquart;‏ 6 בספטמבר 185418 בינואר 1914) היה קצין בצבא צרפת שנאבק בנחישות להוכחת חפותו של אלפרד דרייפוס, בימי הפרשה שנקראה על שמו. מאוחר יותר כיהן פיקאר כשר המלחמה בממשלתו של ז'ורז' קלמנסו.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ז'ורז' פיקאר נולד בשטרסבורג, בירת חבל אלזאס ב-1854. הוא פנה לקריירה צבאית, נתגלה כקצין מוכשר והגיע לדרגת קולונל. ב-1895 נתמנה לראש מחלקת המודיעין הצבאי ("המשרד השני"). בתפקידו זה, הגיעו לידיו קרעי נייר של מזכר בכתב יד, שעובדת המודיעין הצרפתי מצאה בלשכת הנספח הצבאי של גרמניה בצרפת; מהמזכר המשוחזר עלה כי בוגד צרפתי פועל בשליחות הגרמנים, וזה היה הבסיס להאשמתו של אלפרד דרייפוס בבגידה. פיקאר הניח כי סיבת הרשעתו של דרייפוס הייתה היותו הקצין היהודי היחיד במטה הכללי של צבא צרפת; תרמה לכך העובדה כי כתב ידו היה דומה, לכאורה, לכתב היד במזכר המרשיע.

לאחר חקירה מעמיקה הגיע פיקאר למסקנה כי המזכר, ששימש כעדות המרשיעה, נכתב על ידי הקצין פרדיננד אסטרהאזי. פיקאר הביא את הפרטים הללו לידיעת הממונים עליו, אך הם הזהירו אותו שלא לחשוף את הגילויים ואף הרחיקוהו מצרפת כשב-1896 הוצב לשרת בתוניס. פיקאר היה מנוע, כקצין צבא, מלחשוף גילוייו בפומבי, אך בהיותו בחופשה בפריז נתן תצהיר חתום בידי עורך דין ממיודעיו. התצהיר פורסם ופיקאר נשפט בגין התנהגות בלתי הולמת, פוטר מהצבא, ונדון לשנת מאסר.

ב-13 ביולי 1906 קיבל בית הנבחרים החלטה להחזיר הן את פיקאר והן את דרייפוס לשירות פעיל בצבא צרפת, תוך קידומם לדרגות בהן היו זוכים לו היו משרתים במהלך שתים עשרה השנים שחלפו מאז החלה הפרשה (פיקאר לגנרל, ודרייפוס לרב-סרן). לימים הגיע פיקאר למשרת שר המלחמה בממשלתו של ז'ורז' קלמנסו. פיקאר נפטר לאחר שנפצע בעת נפילה מסוסו ב-1914, בעיר אמיין, בגיל 59.

ברברה טוכמן כותבת כי פיקאר לא פעל ממניעים פוליטיים אלא ממניעים של יושר וכבוד, ומשגילה כי המזכר שהפליל את דרייפוס מזויף, חש חובה לחשוף את האמת - ולו במחיר אישי כבד. לדברי טוכמן פיקאר היה, כרבים מבני דורו, נגוע באנטישמיות, אך המחשבה שאדם חף מפשע נענש על דבר שלא עשה - לא נתנה לו מנוח, תהא דתו של אותו אדם אשר תהא.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ז'ורז' פיקאר בוויקישיתוף