לופופור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חיטחב של מים מתוקים כשהלופופור פרוש
ברכידיום (brachidium, תומך גירני בלופופור) בין הקשוות של הברכיופוד Spiriferina rostrata מתחילת היורה
לופופור וקוצים של Flustrellidra hispida

לופופור הוא איבר הזנה הקיים אצל ארבע מערכות של בעלי חיים: ברכיופודים, חיטחבים, אנטופרוקטה (Entoprocta) ופורונידה (Phoronida), שיחד מהווים את הקבוצה לופופורטה (Lophophorata).[1] לופופור קיים רק באורגניזמים החיים במים. במינים מסוימים במערכת הפורונידה, כדוגמת Phoronis ijimai, יש ללופופור תפקיד גם במערכת הרבייה.[2]

אטימולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המילה לופופור נגזרת מהלחם בסיסים של מילים מיוונית עתיקה "לופוס" (ציצית) ו"פורוס" (φορος), נגזרת של המילה "פראין" (φέρειν) שפירושו לשאת. מכאן שמשמעות הביטוי הוא "נושא ציצית".

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדרך הפשוטה ביותר לתיאור לופופור הוא כטבעת של משושים המכוסים בריסונים, המקיפים את הפה, אבל לעיתים קרובות צורותו כשל פרסת סוס או שהוא מלופף. מספר המשושים שונה בין מין למין, וגם באותו מין יכול להיות מספר שונה של משושים. כך למשל אצל החיטחב Plumatella fruticosa מספר המשושים נע מ-30 ל-60. בבעלי חיים השייכים למערכת הפורונידה הלופופור הוא חיצוני, בעוד שאצל הברכיופודים צריכים הקשוות להיפתח לרווחה על מנת שאפשר יהיה לראות את הלופופור שלהם.

המשושים מכוסים בריסונים בקצותיהם ולאורך מרכזם. תנועת הריסונים החיצוניים יוצרת זרם מים מקצות המשושים לבסיסם, משם המים נפלטים החוצה. חלקיקי מזון המתנגשים במשושים נלכדים על ידי ריר, והריסונים במורד המרכז דוחפים תערובת זו לבסיס המשושים. סביב בסיס המשושים יש חריץ שבו יש ריסונים המעבירים את המזון לאורך החריץ אל הפה. שיטת הזנה זו שבשימוש המערכות ברכיופודים, חיטחבים ופורונידה מכונה "איסוף במעלה הזרם" ("upstream collecting"), שבו חלקיקי המזון נלכדים כשהם נכנסים לשדה הריסונים שיצר את זרם ההזנה. שיטה זו משמשת גם את המינים במחלקה Pterobranchia שבמערכת מיתרני פה. המינים במערכת אנטופרוקטה משתמשים בזר משושים דומה במראהו, אבל הוא מוצק וכיוון הזרם מהבסיס לקצות הזרועות תוך יצירת מערכת "איסוף במורד הזרם" ("downstream collecting") שלוכדת חלקיקי מזון כשהם בדרכם ליציאה.

המשושים חלולים, מלאים בנוזל שהוא הרחבה של חלל הקרביים (צלום). המעיים בצורת האות U, כשהפה בקדמת בעל החיים במרכז הלופופור. פי הטבעת, כשהוא קיים, גם הוא בחלק הקדמי, אבל הוא גבי. בחיטחבים הוא מחוץ לטבעת הלופופור. לחלק מהברכיופודים אין פי טבעת.

סיווג הלופופורטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעלי חיים בעלי הלופופור מכונים "לופופורטים" (lophophorates). בחלוקה הפילוגנטית הקודמת הם סווגו בתוך שניוני הפה. הערכה מחודשת סיווגה אותם בקבוצה לופופורטה (Lophophorata), חלק מעל המערכה לופוטרוכוזואה[3] בעל-המערכה קדמוני הפה (Protostomia), הכוללת גם את הרכיכות והתולעים הטבעתיות.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • T. Kuzmina, V. Malakov: Structure of the brachiopod lophophore. In: Paleontological Journal. 41, no. 5, 2007, S. 520–536.
  • Keith Reingold: The role of the lophophore in feeding ecology of the fresh-water bryozoa. Dissertation. Dayton (Ohio) 1976, OCLC 2750758

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]