מירון אוריאל
 | |
| לידה |
15 ביוני 1935 פלשתינה (א"י), האימפריה הבריטית  |
|---|---|
| פטירה |
13 במאי 2006 (בגיל 70) |
| מקום קבורה |
בית העלמין ירקון |
| מדינה |
ישראל |
| שפות היצירה |
עברית |
  | |
מירון אוּריאל (אוקסנברג) (15 ביוני 1935 – 13 במאי 2006) היה סופר, מתרגם, עיתונאי ועורך ישראלי. עיקר כתיבתו היה עשרות פרסומים של ספרות קלה, תחת שמות עט רבים. כמו כן פרסם מספר ספרי עיון בשמו.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מירון אוריאל נולד באביב 1935, בן יחיד לשחקן התיאטרון יוסף אוקסנברג ולרעייתו השחקנית עזובה אפשטיין. שירת בצה"ל כצפן בחיל הקשר ובתפקיד זה השתתף במלחמת סיני.
פרסם ספרים בשמות עט:
- ספרי גנגסטרים ומערבונים (ובהם הסדרות "בוק ג'ונס", "מרשל שיפינג" ו"אף בי איי") בשם העט "ארצ'י ברמן" (או "ארצ'יבלד ג' ברמן"), וסדרת "תום מיקס" בשם העט "קלייד מורטון".
- סדרת "גיבורי ישראל" ובה סיפורים לילדים על גיבורי התנ"ך וההיסטוריה היהודית בשם העט "ליאור עשת".
- חוברות "טרזן" בהוצאת "הפיל", שגיבורן נלקח מספרי "טרזן" מאת אדגר רייס בורוז.
- סדרות על נערות ישראליות: "סמדר", "רחל" ו"שולמית".
- סדרת ספרי "סטאלג" בשמות העט "ויקטור בולדר", "קים רוקמן", "מדלין רושמון", "קולונל מרטין רוזנברג" ועוד.
תרגם ספרים מאנגלית לעברית, רבים מהם בהוצאת מ. מזרחי, מאת איאן פלמינג, אליסטר מקלין, אגתה כריסטי, ארל סטנלי גרדנר, ג'יימס הדלי צ'ייס, פיטר צ'ייני, סומרסט מוהם, הרולד רובינס ואחרים. כמו כן תרגם מצרפתית ספרים מאת אונורה דה בלזק, גי דה מופסן ורומן גארי.
בסוף שנות ה-60 הצטרף למערכת השבועון "לאשה", ובמשך שנים רבות היה סגן עורך שם.
אוריאל נפטר ב-2006, סמוך למלאת לו 71. נקבר בבית העלמין ירקון.[1]
הותיר את אשתו, מרים אוריאל (מדריכה לילדים במצפה הכוכבים בגבעתיים[2]), ושני ילדים.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]| בקרת זהויות |
|
|---|
