סטאלג (סדרת ספרים)

סטאלג
	עטיפת הספר הראשון בסדרה
מידע כללי
מאת	מירון אוריאל
שפת המקור	עברית
סוגה	ארוטיקה, ספרות זולה
מקום התרחשות	שטח הכיבוש הנאצי
הוצאה
מקום הוצאה	ישראל
תאריך הוצאה	1961

ספרי סְטָאלָג הם סדרת ספרי כיס ארוטיים (ספרות זולה) עבריים שהיו נפוצים בישראל בשנות ה-60 של המאה ה-20, ועסקו בעיקר בחיילים שבויים במחנה שבויים נאצי (בגרמנית: Stalag – "מחנה שבויים"), העוברים התעללות מינית בידי הסוהרות. עלילתם של ספרים אחרים מסוג זה מתרחשת במלחמות אחרות, אך במרכזה נותר השילוב של סקס וסאדיזם. ישנם יותר מ-100 ספרים שונים בסגנון זה, העוסקים במלחמות שונות, ואף במלחמות ביפן, קוריאה, אלג'יריה, אפריקה, קובה ודרום אמריקה.

הספרים הוצגו כתרגום מאנגלית, ולמחבריהם ניתנו שמות לועזיים הולמים, כגון "ויקטור בולדר", "קים רוקמן", "מדלין רושמון", אך למעשה נכתבו על ידי כותבים ישראלים, ובראשם מירון אוריאל. הספרים יצאו לאור בהוצאת ינשוף והמו"ל העיקרי של הספרים היה עזרא נרקיס.

הספר הראשון בסדרה יצא לאור בשנת 1961, ונקרא "סטאלג 13", בעקבות סרטו הנודע של בילי ויילדר משנת 1953, "סטלאג 17". מחבר הספר, אלי קידר, נקרא בשם העט "מייק באדן". ספרים נוספים, כגון "סטאלג 33" נקראו במספרים סידוריים, ובהמשך ניתנו שמות אחרים, כגון "סטאלג הזאבות". אף שהספרים היו בדיוניים, בעטיפה האחורית של אחדים מהם הם הוצגו כתיאור היסטורי. הספר "הייתי מפקדו של סטאלג" נכתב (על ידי מירון אוריאל) כזיכרונותיו לכאורה של "קולונל מרטין רוזנברג".

שניים מהספרים, "הייתי כלבתו הפרטית של קולונל שולץ", מאת "מוניק קורנו", ו"הנה בא הקברן המתוק" מאת "מייק באדן", הוחרמו על ידי המשטרה, והמו"ל, יצחק גוטמן, הורשע בפרסום דבר תועבה שעלול להביא להשחתת המידות.

בשנת 2006 יצא סרטו הדוקומנטרי של ארי ליבסקר "סטאלגים: שואה ופורנוגרפיה בישראל" (60 דק'), המנתח את עלייתה ונפילתה של תופעת הסטאלגים על רקע משפט אייכמן וכתבי ק. צטניק.

אזכורים בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

באחד מפרקי סדרת התסכיתים "משפחת שמחון" תופס מר שמחון את בתו נאווה קוראת בספר "סטאלג 340" והוא מקריא מתוכו "היא עמדה מולו עם הפרגול כששדיה חשופים". כשנאווה מודה שקנתה את הספר, הוא זועם: "בכסף שלי? בכסף שאני עובד וטורח להשיג אותו, את קונה שמלאג עם שדיים חשופות?"
בסרט "אסקימו לימון" בנצי הרגיש, מגיבורי הסרט, קורא סטאלג באמבטיה.
בספרה של לימור נחמיאס, "סרט לבן על כיפה אדומה", גיבור הספר מוצא בעיזבון של אביו אוסף של סטאלגים, ומעניק אחד מהם שי לאהובתו (עמ' 101).
בספר סיפור על אהבה וחושך, מספר עמוס עוז על אביו שגער בו בנערותו: "רובץ שתים עשרה שעות רצופות על הגב וקורא דברי הבל וזבל?... בושה וחרפה! 'גמד' ו'סטאלאג'! גועל נפש כזה, שמיועד רק לחלאת אדם!"
בסדרה היהודים באים מוזכרת סדרת הספרים במערכון שלם, המציג גרסה סאטירית של המשפט נגד כותביה.^[1]