חיל הקשר והתקשוב

חיל הקשר והתקשוב

סמל הכומתה, תג ודגל חיל התקשוב.
פרטים
כינוי	חי"ק
מדינה
שיוך
סוג	חיל
בסיס האם	מחנה גדעונים, צריפין
אירועים ותאריכים
תקופת הפעילות	1949–הווה (כ־76 שנים)
מקים היחידה	יעקב ינאי
מלחמות	כל מלחמות ישראל
נתוני היחידה
ציוד עיקרי	מכשירי קשר ומחשבים
פיקוד
יחידת אם	אגף התקשוב וההגנה בסב"ר
דרגת המפקד	תת-אלוף
מפקד נוכחי	עומר כהן
מפקדים	מפקדי החיל

סיכת קצין קשר גדודי (קשר"ג)

סיכת בוגר קורס בבה"ד 7 באגף התקשוב (התקשובון)

חיל התקשוב (בעבר: חיל הקשר; בראשי תיבות: חי"ק) הוא חיל הקשר של צבא הגנה לישראל, חיל תחת פיקוד אגף התקשוב. החיל אחראי על כל תחום הקשר, המחשבים והתקשורת של כוחות היבשה בצה"ל. בראש החיל עומד "קצין הקשר והתקשוב הראשי" (קשר"ר) בדרגת תא"ל. מפקד החיל הנוכחי הוא תא"ל עומר כהן.

עם הקמת אגף התקשוב בשנת 2003, הוכפף אליו החיל. בשנת 2005, כחלק משינוי ארגוני נרחב במפקדת זרוע היבשה, הוכפפה אליה מפקדת החיל יחד עם חיל החימוש, חיל הלוגיסטיקה וחיל השלישות. במהלך שנת 2007 הוחלט להחזיר את החיל לאגף התקשוב, וההחלטה יושמה במהלך שנת 2008.

החיל איננו אחראי על תחום הקשר והתקשוב בזרועות אחרות: חיל האוויר, חיל הים ואגף המודיעין, אך מכשיר מקצת מכוח האדם המשרת בתחומים המקבילים בזרועות אלו ומתאם אותם מקצועית.

.

היסטוריה ומורשת

1937–1948: שירות הקשר

ערך מורחב – שירות הקשר

שירות הקשר ב"הגנה" הוקם ב־1937, שיטות הקשר נפוצות אז היו- איתות בדגלים או איתות אור, קשר קוי/טלפוני וכן קשר באמצעות יוני-דואר.כבר באותה שנה נערך קורס אלחוטני מורס ראשון. אז פעלו בארץ ישראל, תחת המנדט הבריטי, 12 תחנות שידור מחתרתיות. ב־1938 יובאו ארצה 150 יוני דואר. ב־1939 הופעלה תחנת השידור הראשונה על ידי האצ"ל, וב־1940, זו של "ההגנה". כך ההגנה יצרה קשר אלחוטי הן בארץ בין הישובים והן עם ספינות המעפילים שהגיעו לארץ. כ-34 תחנות רדיו פעלו כבר בשנת 1939. קורס קציני הקשר הראשון נערך ב־1947, כמו כן בעת המצור על ירושלים הותקנו מכשירי קשר רדיו על משורייני הפלמ"ח שעלו לעיר. באפריל 1948 הועבר בית הספר לקשר(לימים בה"ד7) משפיים לשייח' מוניס (אזור אוניברסיטת תל אביב של ימינו). כמו כן פעלה במסגרת החיל יחידת היונאים של חיל הקשר.

1948–1956: מלחמת העצמאות ושנות ההקמה

לאחר הקמת מדינת ישראל והקמת צה"ל הוקם חיל הקשר ב־14 באוקטובר 1948 על בסיס שירות הקשר של ארגון "ההגנה", והשתמש באמצעי קשר שבאו מעודפי ציוד של צבאות שלחמו במלחמת העולם השנייה. במלחמת העצמאות.ראוי להזכיר את תרומתם של יוני הדואר במבצע חורב, כשצה"ל התקדם במהירות לעומק השטח המצרי, ויחידותיו היו פרוסות על פני שטח נרחב ומרוחקות מהפיקוד העליון.

עם פרוץ הקרבות הוכשרו סוגים שונים של אנשי קשר כקשרים חטיבתיים, קשרים,קוונים,הצפנה,מפעילי טלפרינטר וקציני קשר.

עד אפריל 1948 הוכשרו 720 אנשי קשר, הוקמו 25 תחנות מורס חדשות ו-136 תחנות קבועות של אלחוט דיבור. כמו כן סופקו 320 מכשירים ניידים למערך ההגנה. בסוף מלחמת העצמאות, ביולי 1949, היו לחיל הקשר 12 יחידות קשר חטיבתיות, 25 יחידות קשר גדודיות ו-4 יחידות קשר למפקדות ברמת חזית. בסוף ינואר 1948 נסע מפקד שירות הקשר לארצות הברית למסע רכש מזורז שמטרתו רכישת אלפי מכשירי קשר נייחים וניידים, טלפונים וחלקי חילוף, וכמויות גדולות של ציוד קשר מעודפי הצבא האמריקאי החלו להגיע.בשנים אלו שלאחר הקמת צה"ל וחיל הקשר, היה החיל עסוק במיסוד, קביעת תקנים ונוהלים,אבל כמובן השתתפות בכל מבצעי מלחמת העצמאות והראשם מבצע נחשון.במסגרת מיסוד החיל נקבעו קציני קשר בחזיתות(הפיקודים) נקבעו תקני כוח-אדם,כולל הגדרו כ-80 מקצועות חי"ק ייעודיים, וציוד ליחידות והוכשרו המהנדסים העבריים הראשונים בטכניון בחיפה ושובצו לחיל.בנוסף בחיל החל השימוש ברק"שים (רכבי קשר הממצוקנים בציוד וצמודים לכוחות), הוקמו לראשונה שלוש יחידות קשר אוגדתיות

ב־שנת 1950 בוצע שידור ראשון לגלי-צה"ל בעזרת משדרים של החיל.

חיל הקשר במלחמת סיני, 1956 ובשנים שעד מלחמת ששת הימים

החיל פעל כבר בשלושה פיקודים מרחבייםשהזירה המרכזית היתה בפד"ם. במסגרתה פעלו שלוש האוגדות הראשונות ובהן יחידות וקציני קשר. ציוד הקשר היה עדיין משאריות הציוד שממלחמת העולם השנייה. בנוסף הפעיל החיל ציוד קשר קוי וכבלים וכן קשר רדיו-טלפון (רד"ט).החיל היה שותף עם צה"ל כבר אז בניצחון של המלחמה בחצי האי-סיני. לקחים רבים צבר החיל וליישום המשך בניין הכוח בעקבות המלחמה, כמו חיזוק ההצפנה, מיקוד בקשר הרדיו כאמצעי מרכזי לשליטה. במלחמה זו קיבל לראשונה איש החייל את עיטור העוז-דן שליט בקרב המיתלה

מפעילויות החיל בשנים הללו :

1960 זכה צוות קציני חי"ק בפרס ביטחון ישראל, על פיתוח הצפנה; דגל חיילי פורסם; בשנת 1961 שונה שם החיל מ-חיל הקשר, ל- חיל הקשר והאלקטרוניקה. צה"ל קולט ציוד רדיו חדש, אמריקאי מסדרת ה-GRC, מיסוד הקשר באוגדה הקבועה בצה"ל, בשנת 1965 ביקר רוה"מ-לוי אשכול בחי"ק. בשנת 1966 יצאה לאור לראשונה הירחון החיילי- מקצועי-"קשר ואלקטרוניקה". לאורך שנים אלו חי"ק ומערכות הקשר היו שותפים בכל המבצעים הצה"לים(כמו מבצע נוקייב ואחרים) ובצפון במערכה שנקראה ' המלחמה על המים'

ממלחמת ששת הימים,1967 מלחמת ההתשה ועד מלחמת יום כיפור

אנדרטה ביהוד לחללי חיל הקשר והתקשוב

גלעד לזכר חללי החיל שהוקם ביער חרובית בשנת 1979 והועבר לאתר ההנצחה לחללי חיל הקשר והתקשוב בשנת 2010

מלחמת ששת הימים נפתחה לאחר דממת אלחוט כללית (שנשברה בקוד ''סדין אדום'', מהלך שנרקם במטכ''ל עם קשר''ר-משה (מוסיק) גדרון. כוחות צה''ל לחמו בכל החזיתות כחטיבות ובשלוש אוגדות, נושא שחי''ק היה שותף לו הן באיוש כוח-אדם מקצועי וכן בהצטיידות. מאז מלחמת ששת הימים ולאורך מלחמת ההתשה חיל הקשר פרס את מערכותיו בגזרות שונות כך שיאפשרו שליטה בכל הרמות בצבא, החל מהמטכ"ל וכלה ברמות הנמוכות ביותר (גדודים, פלוגות, מחלקות). תחנות ממסר נבנו במרחבים השונים על פסגות ההרים במקומות שהייתה אליהם גישה מוגבלת. ביחידות הדרג המבצע נבנו מפקדות גדודים ופלוגות קשר (כמו גדוד קשר מטכ"ל). לפני המלחמה נערכו תרגילים שבהם נפרסו מערכות קשר חדשות. ברמת הגולן הוקמו שלושה בסיסי קשר קדמיים מרכזיים: בפסגת החרמון, בתל פארס בדרום, ובתל אביטל במרכז. החיל עמד במרכז העשייה כשתיחקר והפיק לקחים רבים בתקופה זו של שתי המלחמות. בין היתר מוסדו גופי קשר יחידות רבות וברמת המטכ''ל. ניצני המיחשוב בצה''ל החלו, בדמות מחשב מזון, בנוסף הותקנו לראשונה צופרים פנאומטיים, החלה ההצטיידות בדור החדש של ציוד הרדיו מסוג VRC. המשיכו ורישתו את המדינה שהתרחבה בכבלים קשר קוי. כל תחום מעוזי צה''ל לאורך תעלת סואץ, זכו למיסוד ואירגון הקשר בהם פנימה ומהם החוצה (מעוזים שהיו נתונים תחת אש רבה שלא אחת פגעה והשביתה את תשתיות הקשר). בשנים אלו צה'ל המשיך ופעל מבצעית מעבר לקוי האויב, וחיל הקשר כמובן היה שותף ונתן מערכות פעילות ותקינות לשיטה בפעיליות מבצעיות אלו.עוד בשנים אלו הגיעה ה''קשת' ונפרסה בתחילה בסיני ודי מהר לאחר הצלחתה המבצעית גם בעוד גזרות.

להרחבות ניתן לעיין בספר 100 שנות קשר אנשים,פועלם ותרומתם, כרך א' עמודים 330-201.

מלחמת יום הכיפורים

למלחמה קדמו מבצעי פשיטות גדולים,כמו הפשייה על האי גרין,כמו גם תרגיל צה''לי גדול בסיני ( תרגיל ''עוז'') שחידדו והעלו את רמת המוכנות של יחידות ואמצעי הקשר בצבא. גם במלחמה זו פעלו צה''ל וחי''ק בשלושת חזיתות המלחמה, צפון ודרום וכן בגזרה המזרחית. חי''ק כב היה מאורגן וממוסד,לכל אורך גבולותיה של המדינה. במהלך יום הלחימה הראשון ברמת הגולן נפל בידי הצבא הסורי בסיס הקשר במוצב החרמון. יום לאחר מכן נכבש גם האתר בתל פארס. עקב כך עיקר נטל השליטה על הכוחות ברמת הגולן נפל על צומת הקשר בתל אביטל, שעשה זאת תוך כדי אש ארטילריה מסיבית שהונחתה עליו. בנוסף פעלו צומתי קשר שהפעיל גדוד הקשר בפיקוד, במלחמה הופעלה לראשונה יחידת בלוחמ האלקטרונית (ל''א} בחיל.

במלחמת יום הכיפורים נהרגו 47 אנשי חיל הקשר ונפצעו 311.

להרחבות ניתן לעיין בספר 100 שנות קשר אנשים,פועלם ותרומתם, כרך א' עמודים 515-336.

לאחר מלחמת יום-הכיפורים ןבשנות ה-80

אתר ההנצחה הראשי של חיל הקשר והתקשוב שוכן במרכז העיר יהוד שמאמצת את החיל והוא הוקם ב־1989. אנדרטה נוספת נמצאת ביער חרובית מצפון לכביש 383.

תגי היחידה

• 
  התג ההיסטורי של חיל הקשר, בין השנים 1948–1951
• 
  תג החיל הכללי, בין השנים 1951–1979
• 
  תג חיל הקשר בין השנים 1979–2005
• 
  תג מפקדת זרוע היבשה, בעת שהיה החיל כפוף אליה. בין השנים 2005–2008
• 
  תג יחידה עצמאי לחיל, בין השנים 2008–2018
• 
  תג אגף התקשוב וההגנה בסב"ר, אליו כפוף החיל החל משנת 2018

תפקידי החיל

החיל אחראי על קביעת מדיניות התקשוב בזרוע היבשה של צה"ל, וכן על מתן מענה מבצעי וטכנולוגי לצורכי התקשוב השונים.

תפקידים נוספים:

• קביעת מדיניות בנושא צופן וביטחון, קביעת פקודות ביטחון מערכות מידע, ואכיפת פקודות אלה.
• ייצוג זרוע היבשה בפני גופים ממשלתיים ואזרחיים בנושאי תקשוב.

מבנה החיל

• מחלקת אג"ם
• מחלקת התכנון, הארגון, הלוגיסטיקה והתקציבים
• מחלקת משאבי האנוש
• בה"ד 7

ביחידות של זרוע היבשה משולבים גדודי תקשוב.

הכשרה

ההכשרה בחיל מתבצעת בשני בתי ספר:

• בית הספר הארצי לתקשוב (בה"ד 7) – בסיס ההדרכה המרכזי של החיל, נמצא בקריית ההדרכה שבנגב,מה שמכונה ''עיר הבה''דים''. שלוחה של הבסיס גם ממוקמת במחנה גדעונים, בסמוך למחנה צריפין. הבסיס, שהיה במקור בסיס קשר בריטי. מרכז את רוב ההכשרות בחיל וכן את ההשלמה החילית של צוערי הקשר והתקשוב.
• בית הספר למקצועות המחשב (בסמ"ח) – כפוף למצפ"ן (בשנים 1997 עד 2013 היה כפוף לבה"ד 7), וממוקם בבאר שבע. בית הספר מרכז את הקורסים העוסקים בנושאים הקשורים למחשוב.

שם החיל

עם הקמת החיל בצה"ל, הוא נקרא חיל הקשר. לאחר התווספות מערכות אלקטרוניות שתפקידן , שונה שם החיל לחיל הקשר והאלקטרוניקה בשנת־1961. עם העברת מערך המחשבים בצה"ל לאחריות החיל בשנת־1982, שונה שמו לחיל הקשר, האלקטרוניקה והמחשבים. ב־18 במאי 2004 הוחלט לקצר את שם החיל ולקרוא לו "חיל הקשר והתקשוב"[1].

קציני החיל הראשיים לדורותיהם

שם	תקופת כהונה כקשר"ר	הערות
סא"ל יעקב ינאי	נובמבר 1945 – נובמבר 1949
אל"ם יצחק אלמוג	נובמבר 1949 – אוגוסט 1954
אל"ם אריאל עמיעד	אוגוסט 1954 – ספטמבר 1957
אל"ם ישעיהו לביא	ספטמבר 1957 – יוני 1962
אל"ם זלמן שלו	יוני 1962 – אוגוסט 1966
תא"ל משה גדרון	אוגוסט 1966 – אוגוסט 1972	לימים אלוף, ראש אכ"א
תא"ל שלמה ענבר	אוגוסט 1972 – אוקטובר 1975	לימים אלוף, נספח צה"ל בארצות הברית
תא"ל ישראל זמיר	אוקטובר 1975 – אוגוסט 1979
תא"ל צבי אמיד	אוגוסט 1979 – ספטמבר 1982
תא"ל מרדכי בר דגן	ספטמבר 1982 – ספטמבר 1986
תא"ל בני מידן	ספטמבר 1986 – מאי 1990
תא"ל שלמה וקס	מאי 1990 – ספטמבר 1993
תא"ל אביהו דיסטלמן	ספטמבר 1993 – ספטמבר 1996
תא"ל הרצל הלאלי	ספטמבר 1996 – יולי 1999
תא"ל משה מרקוביץ	יולי 1999 – אוגוסט 2002
תא"ל ארנון זו-ארץ	אוגוסט 2002 – ספטמבר 2005
תא"ל שמוליק קינן	ספטמבר 2005 – ספטמבר 2008
תא"ל נחום בסלו	ספטמבר 2008 – ספטמבר 2011
תא"ל אייל זלינגר	ספטמבר 2011 – יולי 2015
תא"ל נתנאל (נתי) כהן	יולי 2015 – 1 במאי 2018
תא"ל יריב ניר	1 במאי 2018 – 28 ביולי 2021
תא"ל יוסי כראדי	28 ביולי 2021 – 7 באוגוסט 2024
תא"ל עומר כהן	7 באוגוסט 2024

ראו גם

• אתר ההנצחה לחללי חיל הקשר והתקשוב

לקריאה נוספת

• ספרות ופרסומים להורדה, באתר "העמותה להנצחת חללי חיל הקשר והתקשוב"
• 100 שנות קשר – אנשים פועלם ותרומתם, באתר ובהוצאת "העמותה להנצחת חללי חיל הקשר והתקשוב", ירושלים, התשפ"ב 2022
• דניאל רוזן, תשתית הקשר הנייח בסיני – תשכ"ז–תשמ"ב (1982-1967), באתר ובהוצאת "העמותה להנצחת חללי חיל הקשר והתקשוב", ירושלים, התשפ״ב 2021

קישורים חיצוניים

• חיל הקשר והתקשוב, באתר צה"ל
• העמותה הנצחת חללי חיל הקשר והתקשוב
• דניאל רוזן, מיכאל נגל, שבעים שנות חיל הקשר והתקשוב: מערכות, שיטות ואמצעים, העמותה להנצחת חללי חיל הקשר והתקשוב, 2018
• אל"ם (מיל). ד"ר יעקב בעל-שם, קשרים לך, ירושלים במלחמת השחרור, (מבוא: אלוף (מיל). שלמה ענבר), הוצאת העמותה להנצחת חללי חיל הקשר והתקשוב, 2013
• ריאיון עם תא"ל שמוליק קינן עם פרישתו מתפקיד קשר"ר
• אודי שני, ‏תפיסת על של התקשוב בצה"ל, מערכות 401, מאי 2005
• צחי בירן ויפתח כרמלי, מפקד חיל התקשוב בראיון מיוחד: "בדרך אל המדע הבדיוני", באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 26 בספטמבר 2013
• משירות הקשר ב"הגנה" עד חיל הקשר בצה"ל "מאוצרות ארכיון צה"ל ומעהב"ט-בלוג
• עמוס מרון, מדוע יש כנפיים בסמל של חיל הקשר? בערוץ כאן 11, אוקטובר 2018
• 
  שגיאות פרמטריות בתבנית:אתר צה"ל
  סוג לא תואם [ 3 ] דניאל רוזן, שירות הקשר בהגנה: מקשר מחתרתי לחיל קשר מודרני, באתר צה"ל