ליגת הכדורגל של קוריאה הדרומית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ליגת הכדורגל של קוריאה הדרומית
K리그1 Logo.png
תחום כדורגל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינות קוריאה הדרומית עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך הקמה 1983 עריכת הנתון בוויקינתונים
מפעל נמוך K League 2 עריכת הנתון בוויקינתונים
www.kleague.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ליגת הכדורגל הקוריאנית, או ליגת K 1קוריאנית: K 리그 1) היא ליגת הכדורגל הבכירה בדרום קוריאה ונחשבת לאחת הליגות החזקות באסיה.

ארגון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחרות משתתפים 16 מועדונים מקצועיים. האליפות מתקיימת בשני שלבים. בשלב הראשון כל המועדונים משחקים בשני סבבים, להכרעת שש הקבוצות החזקות ביותר. בשלב השני הקבוצות משחקות זו נגד זו:

  • משחקים בין קבוצות מהמקום הרביעי והחמישי נגד קבוצות מהמקום השלישי והשישי;
  • משחקים בין הקבוצות לעיל;
  • שלב חצי גמר: הקבוצה הטובה ביותר מהמקומות הראשונים עד השלישי והשישי נגד המועדונים מהמקום השני בשלב הראשון (מפסידת חצי הגמר זוכה במדליית ארד של האליפות ובמקום השלישי);
  • שתי הקבוצות הנותרות מתחרות על תואר האלופה[1].

הנוהל המתואר לעיל נכנס לתוקף בשנת 2007.

שינויי מיקום[עריכת קוד מקור | עריכה]

במערך ליגות הכדורגל של דרום קוריאה מתחת לליגת הבכירה, המכונה ליגה 1, נמצאת הליגה הלאומית: ליגה חובבנית-חצי-מקצוענית עם 15 קבוצות וליגת K-3 החובבנית (עם 17 מועדונים) שנמצאת ברמה השלישית. אין כל כללי ספורט מוגדרים בבירור למעבר מליגה K לליגה הלאומית ולהפך. המעברים הם נדירים ביותר, מכיוון שכדי להעפיל לליגה K, על קבוצת הליגה הלאומית לעמוד בדרישות המחמירות הנוגעות לתשתיות וביטחון פיננסי.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הליגה המקצוענית ברפובליקה של קוריאה הופיעה בשנת 1983 תחת השם ליגת העל הקוריאנית, שכללה חמשה מועדוני מייסדים. המועדונים הללו היו קבוצת "הללויה" (בקוריאנית: 할렐루야), "יוקון שוקירי" (קוריאנית: 유공 코끼리), "פוסקו דלפינס" (포항 제철 돌핀스), "דייוו רויאלס" (대우 로얄즈), "קוקמין בנק" (국민 은행). קבוצת "הללויה" הפכה לאלופה הראשונה.

בשנת 1998, נערכה רפורמה בליגה המקצוענית שקיבלה את שמה הנוכחי - ליגת K. מאז הקמתה, הליגה התרחבה מ-5 ל-16 מועדונים.

ב-22 בינואר 2018 השם הרשמי של הליגה שונה לליגת K 1.‏[2]

קבוצות בעונת 2020[עריכת קוד מקור | עריכה]

מועדונים הנגול עיר העפלה לליגה
בוסאן איי-פארק 부산 아이파크 בוסאן 2004
פוהנג סטילרס 포항 스틸러스 פוהאנג 1983
אולסן יונדאי 울산 현대 축구단 אולסן 1984
סיאול FC 서울 סיאול 1984
ג'ונבוק יונדאי מוטורס 전북 현대 모터스 ג'ונג'ו 1995
סוואן סמסונג בלו-וינגס 수원 삼성 블루윙즈 סוואן 1996
דאיגו 대구 FC דאיגו 2002
סנג'ו סנמו 상주 상무 피닉스 סנג'ו 2011
אינצ'ון יונייטד 인천 유나이티드 אינצ'ון 2004
גיונגנאם 경남 FC צ'נגוון, מחוז גיונגנאם 2006
גנגוון 강원 FC גנגוון 2009
סאנגנם 성남 FC סאנגנם 1988

אלופות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ג'ונבוק יונדאי מוטורס - 7 (2009, 2011, 2014, 2015, 2017, 2018, 2019)
  • סונגנאם - 7 (1993, 1994, 1995, 2001, 2002, 2003, 2006)
  • סיאול - 6 (1985, 1990, 2000, 2010, 2012, 2016)
  • פוהאנג סטילרס - 5 (1986, 1988, 1992, 2007, 2013)
  • פארק בוסאן איי - 4 (1984, 1987, 1991, 1997)
  • סוואן סמסונג בלו-וינגס - 4 (1998, 1999, 2004, 2008)
  • אולסן יונדאי - 2 (1996, 2005)
  • הללויה - 1 (1983)
  • ג'ג'ו יונייטד - 1 (1989)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]