ליגת העל הסינית בכדורגל
יש לעדכן ערך זה.
| ||
| יש לעדכן ערך זה. | |
| שם מלא | הסופר ליג הסינית |
|---|---|
| תחום | כדורגל |
| ארגון | התאחדות הכדורגל הסינית |
| מדינות |
|
| קונפדרציה | AFC (אסיה) |
| קבוצות | 16 |
| תקופת הפעילות | 1994–הווה (כ־32 שנים) |
| שמות קודמים | הג'יא ליגה הסינית |
| אלופה נוכחית | שאנגחאי פורט (2025) |
| מרב הזכיות |
דאליין שידה גואנגג'ואו אוורגראנד (8) |
| מפעל מקביל | הגביע הסיני |
| מפעל נמוך | הליגה הסינית הראשונה |
| האתר הרשמי | |
הסופר ליגה הסינית (במנדרינית: 中国足球协会超级联赛) היא ליגת הכדורגל הבכירה של סין אשר נערכת מאז 1994 כליגת כדורגל מקצוענית. בשנת 2004 אורגנה מחדש במתכונתה הנוכחית ומשנת 2014 חברת פינג אן ביטוח היא בעלת החסות העיקרית של הליגה.
ליגה מנוהלת על ידי התאחדות הכדורגל הסינית החברה בקונפדרציית הכדורגל של אסיה (AFC). בהתאם לדירוג של AFC לשנת 2025 הליגה מדורגת במקום ה-8. בהתאם לכך היא זכאית לשלוח 2 נציגים לליגת האלופות האסייתית עילית ונציג לליגת האלופות האסייתית השנייה.
מתכונת הליגה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נכון לעונת 2025 ליגה כוללת 16 קבוצות. העונה כוללת 30 מחזורים בשיטת משחק בית/משחק חוץ. העונה מתחילה בפבאור ו[מסתיימת בנובמבר.
על ניצחון מוענקות 3 נקודות ועל תיקו ניקודה בודדת.
מנצחת העונה מוכרז כאלופה ויחד עם סגניתה מעפילה לליגת האלופות האסייתית עילית. 2 קבוצות בתחתית הטבלה יורדות לליגת משנה ("הליגה הראשונה").
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הכדורגל הסיני התחיל את דרכו ברמה החובבנית ב-1951, אז נוצרה "אליפות הכדורגל הלאומית", בו זכתה קבוצה שייצגה את צפון-מזרח סין. ב-1953 זכתה הקבוצה שייצגה את הצבא השחרור.
ב-1954 החלה להתקיים ליגה למשך שנתיים "הליגה הלאומית בכדורגל" בו זכתה שוב קבוצה שייצגה את צפון-מזרח סין, וב-1955 קבוצה של מרכז הספורט.
מ-1956 ועד 1962 התקיימה ה"ליגת הכדורגל הלאומית הג'יאה ליג" שהתחלקה ל-2 בתים עם ירידות ועליות ביניהם שהחלו ב-1957.
בשנות ה-80, הרשתה המדינה לחברות וגופים כלכליים להשקיע כספונסרים בקבוצות הכדורגל מה שפיתח את הליגה. בשנת 1987 הפכה הליגה לחצי-מקצוענית עם חוזים חלקיים שניתנו לשחקנים שהתמקצעו בכדורגל שהפך למקצוע היחידי שלהם.
השיטה בליגה שונתה והמתכונת הפכה למפגשי בית-חוץ לראשונה בהיסטוריה של הליגה.
ב-1994, כחלק מהרפורמה בתחום הספורט והכדורגל בפרט, החלה הליגה את דרכה כליגת כדורגל מקצוענית לגמרי עם 12 קבוצות ונקראה "הג'יאה ליגה" (甲A联赛). בשנת 2004 הוקמה "הסופר ליג הסינית" והג'יא ליגה (ששימשה אז כליגה הראשונה) הפכה לליגה השנייה, וכך נוצרה מערכת ליגות של 2 ליגות מקצועניות.
לאורך השנים נוצרו מגבלות על מספר הזרים שיכולים לשחק בכל קבוצה, אך הכסף בו משקיעות הקבוצות הלך וגדל, וכיום הליגה נחשבת לאטרקטיבית מבחינה כלכלית, אפילו עבור שחקנים מאירופה.
הקבוצה המצליחה והעשירה ביותר בליגה היא גואנגג'ואו אוורגראנד שמחזיקה ב-8 אליפויות הליגה מאז הרפורמה ב-2004.
בינואר 2025 ניהול הליגה הועבר למנהלת הליגה.
שחקנים זרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]כדורגלנים זרים רבים משחקים בליגה הסינית ומקבלים משכורות גבוהות מאוד, ביחס לנהוג בליגות ספורט אחרות בסין. זרים רבים מסרביה, ברזיל, הונדורס, פורטוגל, ישראל ואמריקה הלטינית הוחתמו בליגה הסינית הן כמאמנים והן כשחקנים, על אף שישנה מגבלה על מספר הזרים שמותר לשתף במשחק, שעומדת כיום על ארבעה שחקנים.
במהלך השנים נקבעו תקנות שונות המגבילות את מספרם של השחקנים הזרים היכולים לשחק בכל קבוצה. עם הקמת של הליגה, בשנת 1994, הוגבל מספר הזרים לשלושה. בשנת 2001 הוגדלה מכסת הזרים לארבעה, אך רק שלושה זרים הורשו לשחק בו זמנית. בנוסף, נקבע איסור על שחקנים זרים לשחק בעמדת השוער. בשנת 2004 הוחמרו ההגבלות על מספרם של זרים - מספר הזרים המקסימלי הוגבל לשלושה, כאשר מקסימום שני זרים הורשו לשחק בו בזמן. לאחר שלוש שנים הוחזר מספר הזרים המקסימלי לארבעה, כאשר רק שלושה יכולים לשחק בכל זמן נתון. בנוסף, שחקנים מהונג קונג, מקאו וטאיפיי הסינית לא נחשבו כזרים, למעט שוערים.
בשנת 2009 נקבע שבנוסף לארבעת הזרים כל קבוצה יכולה לצרף שחקן נוסף מאחת מהמדינות החברות בקונפדרציית הכדורגל של אסיה (AFC). שחקן ממדינות ה-AFC הורשה לשחק בנוסף למכסת שלושת הזרים שנקבעה. בשנת 2017 בוטלה התקנה האחרונה וההגבלה של שלושה זרים חלה גם על שחקני ה-AFC.
החל משנת 2024 ניתן לכלול 5 זרים והם יכולים להשתתף במשחק בו-זמנית.
אלופות הליגה המקצוענית בסין
[עריכת קוד מקור | עריכה]אליפויות לפי מועדון
[עריכת קוד מקור | עריכה]| מועדון | זכיות | סגנויות | שנות זכייה |
|---|---|---|---|
| ליאונינג | 1978, 1985, 1987, 1988, 1990, 1991, 1992, 1993 | ||
| גואנגג'ואו אוורגראנד | 2011, 2012, 2013, 2014, 2015, 2016, 2017, 2019 | ||
| דאליין שידה | 1994, 1996, 1997, 1998, 2000, 2001, 2002, 2005 | ||
| בייג'ינג גואואן | 1957, 1958, 1973, 1982, 1984, 2009 | ||
| באי | 1953, 1974, 1977, 1981, 1986 | ||
| שאנדונג לוננג טיישן | 1999, 2006, 2008, 2010, 2021 | ||
| שאנגחאי פורט | 2018, 2023, 2024, 2025 | ||
| שאנגחאי שנחווה | 1961, 19621995 | ||
| ג'יאנגסו סונינג | 2020 | ||
| צ'אנגצ'ון יאטאי | 2007 | ||
| שנג'ן ג'יאנליבאו | 2004 |
סטטיסטיקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מלכי השערים וההופעות
[עריכת קוד מקור | עריכה]| # | שם | שנים | שערים | הופעות | שערים למשחק | הערות |
|---|---|---|---|---|---|---|
| 1 | 2013–2018, 2022- | 159 | 225 | 0.71 | ||
| 2 | 2013–2021, 2023- | 131 | 218 | 0.6 | ||
| 3 | 2005–2009, 2011–2022 | 100 | 365 | 0.27 | ||
| 4 | 2016–2020 | 91 | 105 | 0.87 | ||
| 4 | 2004–2018 | 87 | 303 | 0.32 | ||
| 5 | 2015–2021 | 82 | 135 | 0.61 | ||
| 6 | 2004–2010 | 73 | 151 | 0.48 | ||
| 7 | 2004–2022 | 66 | 195 | 0.32 | ||
| 8 | 2004–2014, 2016 | 63 | 244 | 0.26 | ||
| 9 | 2004– | 62 | 290 | 0.21 | ||
| 9 | 2004–2006, 2008–2014 | 62 | 244 | 0.25 | ||
| 9 | 2006,2008–2009, 2010–2011 | 62 | 143 | 0.43 |
כתב מודגש מתייחס לשחקן פעיל.
- ערן זהבי הוא שיאן השערים לעונה אחת בליגת העל הסינית בכל הזמנים (29 שערי ליגה).
| # | שם | שנים | הופעות |
|---|---|---|---|
| 1 | 2004–2008,2005–2019, 2023 | 393 | |
| 2 | 2005–2011,2009–2022 | 365 | |
| 3 | 2005– | 350 | |
| 4 | 2004–2016 | 334 | |
| 5 | 2005– | 325 | |
| 6 | 2004–2016 | 315 | |
| 6 | 2004– | 315 | |
| 8 | 2006– | 313 | |
| 8 | 2004– | 306 | |
| 10 | 2004–2019, 2023-2024 | 304 |
כתב מודגש מתייחס לשחקן פעיל.
צופים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ממוצע צופים לפי עונה
[עריכת קוד מקור | עריכה]| עונה | סך הכל צופים | משחקים | ממוצע | % שינוי | ממוצע גבוה | קבוצה | מספר קבוצות |
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| 2004 | 1,430,600 | 132 | 10,838 | -63.4% | 23,636 | שאנדונג לוננג | 12 |
| 2005 | 1,871,700 | 182 | 10,284 | -5.4% | 26,000 | שאנדונג לוננג | 14 |
| 2006 | 2,228,300 | 210 | 10,611 | +3.2% | 30,679 | שאנדונג לוננג | 15 |
| 2007 | 3,173,500 | 210 | 15,112 | +42.4% | 24,643 | בייג'ינג רנהה | 15 |
| 2008 | 3,065,280 | 228 | 13,444 | -12.4% | 26,501 | שאנדונג לוננג | 16 |
| 2009 | 3,854,115 | 240 | 16,059 | +19.5% | 36,805 | בייג'ינג גואואן | 16 |
| 2010 | 3,499,304 | 240 | 14,581 | -9.2% | 33,342 | בייג'ינג גואואן | 16 |
| 2011 | 4,236,322 | 240 | 17,651 | +21.1% | 45,666 | גואנגג'ואו אוורגראנד | 16 |
| 2012 | 4,497,578 | 240 | 18,740 | +6.2% | 37,250 | גואנגג'ואו אוורגראנד | 16 |
| 2013 | 4,456,977 | 240 | 18,571 | -0.9% | 40,428 | גואנגג'ואו אוורגראנד | 16 |
| 2014 | 4,556,520 | 240 | 18,986 | +2.2% | 42,154 | גואנגג'ואו אוורגראנד | 16 |
| 2015 | 5,326,304 | 240 | 22,193 | +16.8% | 45,889 | גואנגג'ואו אוורגראנד | 16 |
| 2016 | 5,798,135 | 240 | 24,159 | +8.8% | 44,883 | גואנגג'ואו אוורגראנד | 16 |
| 2017 | 5,703,871 | 240 | 23,766 | -1.6% | 45,487 | גואנגג'ואו אוורגראנד | 16 |
| 2018 | 5,785,766 | 240 | 24,107 | +1.4% | 47,002 | גואנגג'ואו אוורגראנד | 16 |
| 2019 | 5,595,368 | 240 | 23,341 | -3.1% | 45,795 | גואנגג'ואו אוורגראנד | 16 |
| 2020 | 91,205[2] | | | -97.6% | | 16 | |
| 2021 | 198,418 | 176 | 1,127 | +97.7% | | 16 | |
| 2022 | 287,911 | 306 | 966 | -14.3% | | 16 | |
| 2023 | 4,767,836 | 240 | 19,866 | +19.6% | 43,769 | בייג'ינג גואואן | 16 |
| 2024 | 4,663,507 | 240 | 19,431 | -2.2% | 46,444 | בייג'ינג גואואן | 16 |
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של ליגת העל הסינית בכדורגל
אתר האינטרנט הרשמי של ליגת העל הסינית בכדורגל- נתונים מאתר rsssf
- נתונים מאתר globalsport
- נתונים מאתר transfermarkt
- נתונים מאתר soccerway
- נדב יעקבי, חוזרים לשפיות: הליגה הסינית יוצאת לדרך, באתר ynet, 1 במרץ 2019
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ במקור שאנגחאי שנחווה זכתה בעונה זו באליפות. ב-19 בפברואר 2013, עשור אחרי, נשללה האליפות מהמועדון בעקבות פרשת שחיתות שהתגלתה בדיעבד.
- ^ כמות הצופים נמוכה משמעותית בשל השפעות התפרצות נגיף הקורונה בסין שהביאה להפחתה ניכרת בכמות האפשרית של צופים שיכולים להיכנס לאצטדיונים.
|
| ליגות הכדורגל של אסיה (AFC) | |
|---|---|
|
