לדלג לתוכן

ליגת העל הסינית בכדורגל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש לעדכן ערך זה.
ייתכן שהמידע המצוי בדף זה אינו מעודכן, אתם מוזמנים לסייע ולעדכן את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעדכון הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
יש לעדכן ערך זה.
ייתכן שהמידע המצוי בדף זה אינו מעודכן, אתם מוזמנים לסייע ולעדכן את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעדכון הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
ליגת העל הסינית בכדורגל
中国足球超级联赛
שם מלא הסופר ליג הסינית
תחום כדורגל
ארגון התאחדות הכדורגל הסינית
מדינות הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין סין
קונפדרציה AFC (אסיה)
קבוצות 16
תקופת הפעילות 1994–הווה (כ־32 שנים)
שמות קודמים הג'יא ליגה הסינית
אלופה נוכחית שאנגחאי פורט (2025)
מרב הזכיות דאליין שידה
גואנגג'ואו אוורגראנד (8)
מפעל מקביל הגביע הסיני
מפעל נמוך הליגה הסינית הראשונה
האתר הרשמי

הסופר ליגה הסיניתמנדרינית: 中国足球协会超级联赛) היא ליגת הכדורגל הבכירה של סין אשר נערכת מאז 1994 כליגת כדורגל מקצוענית. בשנת 2004 אורגנה מחדש במתכונתה הנוכחית ומשנת 2014 חברת פינג אן ביטוח היא בעלת החסות העיקרית של הליגה.

ליגה מנוהלת על ידי התאחדות הכדורגל הסינית החברה בקונפדרציית הכדורגל של אסיה (AFC). בהתאם לדירוג של AFC לשנת 2025 הליגה מדורגת במקום ה-8. בהתאם לכך היא זכאית לשלוח 2 נציגים לליגת האלופות האסייתית עילית ונציג לליגת האלופות האסייתית השנייה.

מתכונת הליגה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון לעונת 2025 ליגה כוללת 16 קבוצות. העונה כוללת 30 מחזורים בשיטת משחק בית/משחק חוץ. העונה מתחילה בפבאור ו[מסתיימת בנובמבר.

על ניצחון מוענקות 3 נקודות ועל תיקו ניקודה בודדת.

מנצחת העונה מוכרז כאלופה ויחד עם סגניתה מעפילה לליגת האלופות האסייתית עילית. 2 קבוצות בתחתית הטבלה יורדות לליגת משנה ("הליגה הראשונה").

הכדורגל הסיני התחיל את דרכו ברמה החובבנית ב-1951, אז נוצרה "אליפות הכדורגל הלאומית", בו זכתה קבוצה שייצגה את צפון-מזרח סין. ב-1953 זכתה הקבוצה שייצגה את הצבא השחרור.

ב-1954 החלה להתקיים ליגה למשך שנתיים "הליגה הלאומית בכדורגל" בו זכתה שוב קבוצה שייצגה את צפון-מזרח סין, וב-1955 קבוצה של מרכז הספורט.

מ-1956 ועד 1962 התקיימה ה"ליגת הכדורגל הלאומית הג'יאה ליג" שהתחלקה ל-2 בתים עם ירידות ועליות ביניהם שהחלו ב-1957.

בשנות ה-80, הרשתה המדינה לחברות וגופים כלכליים להשקיע כספונסרים בקבוצות הכדורגל מה שפיתח את הליגה. בשנת 1987 הפכה הליגה לחצי-מקצוענית עם חוזים חלקיים שניתנו לשחקנים שהתמקצעו בכדורגל שהפך למקצוע היחידי שלהם.

השיטה בליגה שונתה והמתכונת הפכה למפגשי בית-חוץ לראשונה בהיסטוריה של הליגה.

ב-1994, כחלק מהרפורמה בתחום הספורט והכדורגל בפרט, החלה הליגה את דרכה כליגת כדורגל מקצוענית לגמרי עם 12 קבוצות ונקראה "הג'יאה ליגה" (甲A联赛). בשנת 2004 הוקמה "הסופר ליג הסינית" והג'יא ליגה (ששימשה אז כליגה הראשונה) הפכה לליגה השנייה, וכך נוצרה מערכת ליגות של 2 ליגות מקצועניות.

לאורך השנים נוצרו מגבלות על מספר הזרים שיכולים לשחק בכל קבוצה, אך הכסף בו משקיעות הקבוצות הלך וגדל, וכיום הליגה נחשבת לאטרקטיבית מבחינה כלכלית, אפילו עבור שחקנים מאירופה.

הקבוצה המצליחה והעשירה ביותר בליגה היא גואנגג'ואו אוורגראנד שמחזיקה ב-8 אליפויות הליגה מאז הרפורמה ב-2004.

בינואר 2025 ניהול הליגה הועבר למנהלת הליגה.

שחקנים זרים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כדורגלנים זרים רבים משחקים בליגה הסינית ומקבלים משכורות גבוהות מאוד, ביחס לנהוג בליגות ספורט אחרות בסין. זרים רבים מסרביה, ברזיל, הונדורס, פורטוגל, ישראל ואמריקה הלטינית הוחתמו בליגה הסינית הן כמאמנים והן כשחקנים, על אף שישנה מגבלה על מספר הזרים שמותר לשתף במשחק, שעומדת כיום על ארבעה שחקנים.

במהלך השנים נקבעו תקנות שונות המגבילות את מספרם של השחקנים הזרים היכולים לשחק בכל קבוצה. עם הקמת של הליגה, בשנת 1994, הוגבל מספר הזרים לשלושה. בשנת 2001 הוגדלה מכסת הזרים לארבעה, אך רק שלושה זרים הורשו לשחק בו זמנית. בנוסף, נקבע איסור על שחקנים זרים לשחק בעמדת השוער. בשנת 2004 הוחמרו ההגבלות על מספרם של זרים - מספר הזרים המקסימלי הוגבל לשלושה, כאשר מקסימום שני זרים הורשו לשחק בו בזמן. לאחר שלוש שנים הוחזר מספר הזרים המקסימלי לארבעה, כאשר רק שלושה יכולים לשחק בכל זמן נתון. בנוסף, שחקנים מהונג קונג, מקאו וטאיפיי הסינית לא נחשבו כזרים, למעט שוערים.

בשנת 2009 נקבע שבנוסף לארבעת הזרים כל קבוצה יכולה לצרף שחקן נוסף מאחת מהמדינות החברות בקונפדרציית הכדורגל של אסיה (AFC). שחקן ממדינות ה-AFC הורשה לשחק בנוסף למכסת שלושת הזרים שנקבעה. בשנת 2017 בוטלה התקנה האחרונה וההגבלה של שלושה זרים חלה גם על שחקני ה-AFC.

החל משנת 2024 ניתן לכלול 5 זרים והם יכולים להשתתף במשחק בו-זמנית.

אלופות הליגה המקצוענית בסין

[עריכת קוד מקור | עריכה]
הג'יא A-ליג הסינית
עונה אלופה סגנית
1994 דאליין שידה גואנגג'ואו אפולו
1995 שאנגחאי שנחווה בייג'ינג גואואן
1996 דאליין שידה שאנגחאי שנחווה
1997 דאליין שידה שאנגחאי שנחווה
1998 דאליין שידה שאנגחאי שנחווה
1999 שאנדונג לוננג ליאנוניג
2000 דאליין שידה שאנגחאי שנחווה
2001 דאליין שידה שאנגחאי שנחווה
2002 דאליין שידה שנזן פינג אן
2003 אין[1] אינטר שנגחאי
הסופר-ליג הסינית
עונה אלופה סגנית
2004 שנג'ן ג'יאנליבאו (רובי) שאנדונג לוננג טיישן
2005 דאליין שידה שאנגחאי שנחווה
2006 שאנדונג לוננג טיישן שאנגחאי שנחווה
2007 צ'אנגצ'ון יאטאי בייג'ינג גואואן
2008 שאנדונג לוננג טיישן שאנגחאי שנחווה
2009 בייג'ינג גואואן צ'נצ'ום יטאי
2010 שאנדונג לוננג טיישן טיינג'ין טדה
2011 גואנגג'ואו אוורגראנד בייג'ינג גואואן
2012 גואנגג'ואו אוורגראנד ג'יאנגסו סיינטי
2013 גואנגג'ואו אוורגראנד שאנדונג לוננג טיישן
2014 גואנגג'ואו אוורגראנד בייג'ינג גואואן
2015 גואנגג'ואו אוורגראנד טאובאו שאנגחאי SIPG
2016 גואנגג'ואו אוורגראנד טאובאו ג'יאנגסו סונינג
2017 גואנגג'ואו אוורגראנד טאובאו שאנגחאי SIPG
2018 שאנגחאי SIPG גואנגג'ואו אוורגראנד טאובאו
2019 גואנגג'ואו אוורגראנד טאובאו בייג'ינג גואואן
2020 ג'יאנגסו סונינג גואנגג'ואו אוורגראנד טאובאו
2021 שאנדונג טאישן שנגחאי פורט
2022 ווהאן סן-ג'ן שאנדונג טאישן
2023 שנגחאי פורט שאנדונג טאישן
2024 שנגחאי פורט שאנגחאי שנחווה
2025 שנגחאי פורט שאנגחאי שנחווה

אליפויות לפי מועדון

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מועדון זכיות סגנויות שנות זכייה
ליאונינג
8
6
1978, 1985, 1987, 1988, 1990, 1991, 1992, 1993
גואנגג'ואו אוורגראנד
8
4
2011, 2012, 2013, 2014, 2015, 2016, 2017, 2019
דאליין שידה
8
-
1994, 1996, 1997, 1998, 2000, 2001, 2002, 2005
בייג'ינג גואואן
6
5
1957, 1958, 1973, 1982, 1984, 2009
באי
5
6
1953, 1974, 1977, 1981, 1986
שאנדונג לוננג טיישן
5
6
1999, 2006, 2008, 2010, 2021
שאנגחאי פורט
4
3
2018, 2023, 2024, 2025
שאנגחאי שנחווה
3
13
1961, 19621995
ג'יאנגסו סונינג
1
2
2020
צ'אנגצ'ון יאטאי
1
1
2007
שנג'ן ג'יאנליבאו
1
-
2004

מלכי השערים וההופעות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מלך השערים
# שם שנים שערים הופעות שערים למשחק הערות
1 הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין וו לי 2013–2018, 2022- 159 225 0.71
2 ברזילברזילהרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין אלקסון 2013–2021, 2023- 131 218 0.6
3 הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין גאו לין 2005–2009, 2011–2022 100 365 0.27
4 ישראלישראל ערן זהבי 2016–2020 91 105 0.87
4 הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין חאן פנג 2004–2018 87 303 0.32
5 ברזילברזיל ריקרדו גולארט 2015–2021 82 135 0.61
6 הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין לי ג'יניו 2004–2010 73 151 0.48
7 קולומביהקולומביה ג'יובני מורנו 2004–2022 66 195 0.32
8 הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין קו בו 2004–2014, 2016 63 244 0.26
9 הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין ג'יאנג נינג 2004– 62 290 0.21
9 הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין חו ליאנג 2004–2006, 2008–2014 62 244 0.25
9 הונדורסהונדורס לואיס אלפרדו רמירז 2006,2008–2009, 2010–2011 62 143 0.43

כתב מודגש מתייחס לשחקן פעיל.

  • ערן זהבי הוא שיאן השערים לעונה אחת בליגת העל הסינית בכל הזמנים (29 שערי ליגה).
הופעות
# שם שנים הופעות
1 הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין וואנג סונג 2004–2008,2005–2019, 2023 393
2 הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין גאו לין 2005–2011,2009–2022 365
3 הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין יאנג ז'י 2005– 350
4 הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין ז'אנג יאוקון 2004–2016 334
5 הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין ליו ג'יאנייה 2005– 325
6 הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין חו יונלונג 2004–2016 315
6 הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין ז'אנג צ'יאופיי 2004– 315
8 הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין באי יואפנג 2006– 313
8 הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין וואנג יון 2004– 306
10 הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין ג'יאו נינג 2004–2019, 2023-2024 304

כתב מודגש מתייחס לשחקן פעיל.

ממוצע צופים לפי עונה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
עונה סך הכל צופים משחקים ממוצע % שינוי ממוצע גבוה קבוצה מספר קבוצות
2004 1,430,600 132 10,838 -63.4% 23,636 שאנדונג לוננג 12
2005 1,871,700 182 10,284 -5.4% 26,000 שאנדונג לוננג 14
2006 2,228,300 210 10,611 +3.2% 30,679 שאנדונג לוננג 15
2007 3,173,500 210 15,112 +42.4% 24,643 בייג'ינג רנהה 15
2008 3,065,280 228 13,444 -12.4% 26,501 שאנדונג לוננג 16
2009 3,854,115 240 16,059 +19.5% 36,805 בייג'ינג גואואן 16
2010 3,499,304 240 14,581 -9.2% 33,342 בייג'ינג גואואן 16
2011 4,236,322 240 17,651 +21.1% 45,666 גואנגג'ואו אוורגראנד 16
2012 4,497,578 240 18,740 +6.2% 37,250 גואנגג'ואו אוורגראנד 16
2013 4,456,977 240 18,571 -0.9% 40,428 גואנגג'ואו אוורגראנד 16
2014 4,556,520 240 18,986 +2.2% 42,154 גואנגג'ואו אוורגראנד 16
2015 5,326,304 240 22,193 +16.8% 45,889 גואנגג'ואו אוורגראנד 16
2016 5,798,135 240 24,159 +8.8% 44,883 גואנגג'ואו אוורגראנד 16
2017 5,703,871 240 23,766 -1.6% 45,487 גואנגג'ואו אוורגראנד 16
2018 5,785,766 240 24,107 +1.4% 47,002 גואנגג'ואו אוורגראנד 16
2019 ‏5,595,368 ‏240 ‏23,341 ‏-3.1% ‏45,795 גואנגג'ואו אוורגראנד ‏16
2020 ‏91,205[2] ‏-97.6% ‏16
2021 ‏198,418 ‏176 ‏1,127 ‏+97.7% ‏16
2022 ‏287,911 ‏306 ‏966 ‏-14.3% ‏16
2023 ‏4,767,836 ‏240 ‏19,866 ‏+19.6% ‏43,769 בייג'ינג גואואן ‏16
2024 ‏4,663,507 ‏240 ‏19,431 ‏-2.2% ‏46,444 בייג'ינג גואואן ‏16

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ במקור שאנגחאי שנחווה זכתה בעונה זו באליפות. ב-19 בפברואר 2013, עשור אחרי, נשללה האליפות מהמועדון בעקבות פרשת שחיתות שהתגלתה בדיעבד.
  2. ^ כמות הצופים נמוכה משמעותית בשל השפעות התפרצות נגיף הקורונה בסין שהביאה להפחתה ניכרת בכמות האפשרית של צופים שיכולים להיכנס לאצטדיונים.