ליילי מילר-מורו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ליילי מילר-מורו
Layli Miller-Muro
Layli Miller-Muro.jpg
לידה 1972 (בת 47 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית
השכלה הקולג' למשפטים של ושינגטון עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע עורכת דין
תפקיד מנכ"לית ארגון "טאהירי"
השקפה דתית בהאית
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ליילי מילר-מורו היא עורכת דין ואקטיביסטית אמריקאית. היא יסדה ומכהנת כמנכ"לית הארגון Tahirih Justice Center ("מרכז טאהירה לצדק"), מוסד ללא כוונת רווח שעוסק בהגנה על נשים מפני הפרת זכויות האדם שלהן, ומציע סיוע משפטי ומקיים פעילות הסברה לשינוי חקיקה.

פעילות למען זכויות האדם[עריכת קוד מקור | עריכה]

מילר-מורו עבדה בראשית דרכה במשרד המשפטים של ארצות הברית, בתפקיד קשור לוועדת הערעורים לנושאי הגירה. לאחר מכן עבדה כעורכת דין בחברת ארנולד ופורטר בוושינגטון די. סי., ועסקה שם בתביעות בינלאומיות, לצד עיסוק רב בעבודה פרו בונו. אחד מהתיקים שבהם טיפלה פרו בונו היה "תיק קאסינגה", מקרה משפטי משפיע, שקבע תקדים אמריקאי והביא לשינוי החוק בעניין פליטים בארצות הברית.

התיק עסק בנערה בת 17 בשם פאוזיה קאסינג'ה,[1] אשר נמלטה מטוגו כדי להימנע מנישואים פוליגמיים כפויים ומכוונת השבט שלה לבצע בה מילת נשים. קאסינג'ה זכתה במקלט מדיני בארצות הברית בשנת 1996 לאחר דיון בוועדת הערעורים לנושאי הגירה. ההחלטה יצרה תקדים להכרה ברדיפה על רקע מין כסיבה מספקת להענקת מקלט מדיני. לאחר המשפט, חיברה מילר-מורו יחד עם קאסינג'ה ספר שתיאר את הפרשה, בשם Do They Hear You When You Cry?,[2] ובעזרת חלקה מהרווחים ממכירות הספר, הקימה את ארגון "טאהירה".

בשנת 2012, זכתה מילר-מורו בפרס דיאן פון פירסטנברג.[3] באותה שנה, נכללה ברשימת "150 הנשים האמיצות ביותר בעולם" של ניוזוויק והדיילי ביסט.[4]

מילר-מורו היא בהאית, ורואה בפעילות שלה מימוש של ערכי המסירות לזולת של דתה.[5]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ במסמכים המשפטיים נכתב שמה קאסינגה
  2. ^ הוצאת Delacorte Press,‏ 1998.
  3. ^ רשימת הזוכים בפרס לשנת 2012 (אנגלית)
  4. ^ רשימת 150 הנשים האמיצות בעולם (אנגלית), באתר הדיילי ביסט.
  5. ^ הרצאה של מילר מורו: "צדק ושוויון - בסיס לשינוי בעולמנו הכאוב" (אנגלית), באתר הספרייה הבהאית, 17 ביולי 2004.