מוסד ללא כוונת רווח

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מוסד ללא כוונת רווח (מוכר גם בראשי התיבות - מלכ"ר) הוא ארגון שמטרתו איננה צבירת רווחים לבעליו, אלא קידום מטרות שונות שאינן עסקיות. מטרתו של מלכ"ר היא לעודד, לסייע, לעזור, ולממן את המטרה לשמה הוא הוקם. השימוש במושג מלכ"ר הוא בעיקרו למטרות מיסוי: כללי המיסוי של מלכ"ר שונים מאלה של גוף הפועל למטרת רווח.

קטגוריות עיקריות של מלכ"רים:

אף שמלכ"ר פועל ללא כוונת רווח, וכל הכנסותיו משמשות למימון פעולתו, עלול להיווצר בו רווח (עודף של הכנסות על ההוצאות). רווח זה נצבר לנכסי המלכ"ר, ובניגוד לגוף הפועל למטרת רווח, אין לחלק רווח זה לבעלים.

בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלכ"ר הוא סיווג של תאגידים על-פי חוק מס ערך מוסף (בנוסף לסיווגים "עוסק" ו"מוסד כספי"). ההגדרה של מלכ"ר על פי חוק זה היא:

"מוסד ללא כונת ריווח" או "מלכ"ר" --

(1) המדינה, רשות מקומית או איגוד ערים;
(2) חבר-בני-אדם, מואגד או לא מואגד, שאין עיסוקו לשם קבלת רווחים ושאינו מוסד כספי;
(3) תאגיד שהוקם מכוח דין, ואינו רשום כחברה, כאגודה שיתופית או כשותפות;
(4) קופת גמל הפטורה ממס הכנסה על פי סעיף 9(2) לפקודת מס הכנסה;
– (תיקון מס' 37) תשס"ט-2009

המוצרים והשירותים שמלכ"ר מוכר פטורים ממס ערך מוסף. המלכ"ר עצמו חייב במס שכר על השכר שהוא משלם לעובדיו בשיעור כמחצית משיעור המע"מ, בהתאם לסעיף 4 לחוק מס ערך מוסף (בשנת 2014 שיעור המס הוא 7.5%)). כאשר השכר הכולל שמשלם המלכ"ר נמוך מסף מסוים (בשנת 2014: 180,117 ש"ח לשנה), המלכ"ר פטור ממס שכר.

הקריטריונים להכרה במלכ"ר הם בין השאר כדלקמן:

  • מטרת עיסוקו אינה השגת רווח (גם אם בפועל היו לו רווחים). מבחן לכך עשוי להיות עצם מתן השירות על בסיס התנדבותי או במחירים הנמוכים דרך קבע ממחירי השוק.
  • במסמכים המכוננים (כדוגמת תקנון העמותה) נקבע כי הנכסים וההכנסות ישמשו אך ורק למטרותיו וכן עם פירוקו של אותו הגוף יועבר הרכוש לידי מלכ"ר דומה ועל כל פנים לא יחולק בין חברי אותו הגוף.
  • מאזן המוסד מלמד שקיים גירעון תפעולי לאורך זמן (דבר אשר עשוי להצביע שאין מדובר בגוף עסקי רווחי ושאין כוונתו השגת רווחים); שמקורות המימון של המוסד מגיעים בעיקר מתרומות או מתקציבים ממשלתיים; שיתרת הכספים בסוף השנה אינם מחולקים אלא מיועדים להמשך הפעילות.
  • מהות פעילותו של המוסד מצביעה על כך שהיא אינה עסקית כמקובל, פעילות זו אינה מהווה גורם תחרותי לעסקים אחרים באותו תחום ועל כן הרישום כמלכ"ר לא יביא להפלייתו של המוסד לטובה בהשוואה לאותם עסקים או אחרים.

אף שמשרדי הממשלה וכן הרשויות המקומיות מוגדרים בחוק כמלכ"רים, תאגיד הנמצא בבעלותם אינו נחשב אוטומטית למלכ"ר, וסיווגו נקבע לפי פעילותו ולא לפי הבעלות עליו‏[1]. בהתאם לכך, רבות מהחברות הממשלתיות והחברות העירוניות הן בגדר עוסק.

רבים מהמלכ"רים הם עמותות הרשומות אצל רשם העמותות במשרד המשפטים, אך למלכ"ר ייתכנו גם צורות התאגדות אחרות, כגון חוסר התאגדות רשמית (ועד בית, למשל), או התאגדות כחברה בע"מ או חברה לתועלת הציבור (חל"צ). הסיווג של גוף כמלכ"ר נעשה על ידי רשויות מס ערך מוסף.

נכון לסוף שנת 2004, במדינת ישראל רשומים כ-40 אלף מלכ"רים. על פי נתוני החשב הכללי במשרד האוצר, מתוכם כ-3,000 מלכ"רים זוכים לסיוע מתקציב המדינה.

חשבונאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל, מבנה הדו"חות הכספיים של מוסדות ללא כוונת רווח מוסדר בתקן חשבונאות מספר 5:

  • מאזן - דו"ח המציג את המצב הכספי ליום מסוים.
  • דו"ח על הפעילויות - דו"ח מקביל לדוח רווח והפסד שמפרסמים גופים עסקיים. הד"וח המציג את ההכנסות (מתרומות, למשל) ואת ההוצאות (חלוקת מלגות, למשל) של המלכ"ר בתקופה מסוימת.
  • דו"ח על השינויים בנכסים, נטו - דוח המקביל לדוח על השינויים בהון העצמי בגופים עסקיים.
    • רכיבי הדו"ח הם: נכסים נטו ללא הגבלה, נכסים נטו מוגבלים הגבלה זמנית ונכסים נטו מוגבלים הגבלה קבועה.
    • ניתן, אך לא חובה, לפרק את הרכיב נכסים נטו ללא הגבלה לתת-רכיבים: נכסים נטו לשימוש לפעילות, נכסים נטו שיועדו על ידי המלכ"ר ונכסים נטו ששימש לרכישת רכוש קבוע. דו"ח זה מצביע על רמת ההגבלה המוטלת על הנכסים וההתחייבויות של המלכ"ר.
  • דוח על תזרימי המזומנים.
  • ביאורים לדוחות הכספיים.

התקן קובע כי ניתן להציג את הדוח על הפעילויות ואת הדוח על השינויים בנכסים נטו במשולב, בתנאי שישמרו כל ההנחיות שנקבעו.

השלכות מס מיוחדות למלכ"רים:

  • סעיף 9(2) לפקודת מס הכנסה
  • מלכ"ר חייב במקדמות של 90% מסך ההוצאה העודפת למס הכנסה
  • מלכ"ר חייב במס שכר
  • אין חבות מס על העודף (רווח)
  • אין מע"מ עסקאות ותשומות

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]