לילך מרקמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לילך מרקמן
לילך מרקמן, 2018, צילום עצמי
לילך מרקמן, 2018, צילום עצמי
לידה 1 בינואר 1971 (בת 51)
ישראל
מקום לימודים אקדמיה לאמנות ולעיצוב בצלאל, אוניברסיטת תל אביב, המכללה האקדמית בית ברל
תקופת הפעילות 1995–הווה (כ־27 שנים)
תחום יצירה פיסול, ציור, צילום, וידאו ארט, קולנוע דוקומנטרי
כרזת הסרט "אבן נייר ומספריים", 2019

לילך מרקמן (נולדה ב-1 בינואר 1971) היא צלמת, ציירת, אמנית וידאו ארט ומיצב, ובמאית קולנוע דוקומנטרי וניסיוני ישראלית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרקמן גדלה בנהריה. בשנת 1995 השלימה לימודי תקשורת חזותית באקדמיה לאמנות ולעיצוב בצלאל, בירושלים. ב-2005 השלימה לימודי פסיכולוגיה ותקשורת ל-B.A באוניברסיטה הפתוחה. משנת 2016 בעלת MFA בבימוי והפקת קולנוע וטלוויזיה מאוניברסיטת תל אביב. משנת 2018 בוגרת התוכנית ללימודים מתקדמים באמנות ממכללת בית ברל.

במהלך השנים חילקה את זמנה בין עבודה כמעצבת לבין מסעות צילום בעולם. ב-1996 שהתה שלושה חודשים בפרו במסגרת תוכנית אמן מטעם עמותת "מתת של ידע מישראל".

משנת 2009 חיה ויוצרת בקיבוץ מגל. מתגוררת בקיבוץ עם בן זוגה, רז מרקמן, ושני ילדיהם.

תערוכות ועבודות[עריכת קוד מקור | עריכה]

יצירתה ביוגרפית, אישית, רפלקסיבית, נוגעת בשאלות של זיכרון, זהות ויחסים, ועוסקת בגבולות של גוף, מגדר ומקום. "יצירותיה של לילך מרקמן מורכבות מפרגמנטים של חייה האישיים כאמנית, כאישה, כבת זוג וכאם. מבטה הרפלקסיבי, המשתקף דרך המצלמה ודרך העשייה היצירתית, נוכח ומשתהה בתחנות חייה השונות. מרקמן נעה תדיר בין המבט החיצוני על הדברים, לבין נוכחות פעילה בנסיבות עצמן. היצירה היא בבחינת כלי לתיעול תהליכים נפשיים – נקודת אחיזה המארגנת את הכאוטיות השרירותית של החיים לכדי גוון רגשי במרחב הפנימי שמתרגם לדימוי או לצליל, בתחביר שמפגיש ומטשטש את ההבדלים בין מציאות לבדיה. עולם הדימויים של מרקמן שואב מסביבתה היומיומית הקרובה, אך בסיס זה הופך חומר לפנטזיה מערערת, לעולם מסויט, לחוויה חוץ גופית ואוניברסלית, לעיתים חשופה ומוכרת עד כאב ולעיתים אניגמטית וזרה.
מוטיבים חוזרים בעבודותיה הם דימויי צלליות, השתקפויות, חלונות ופתחים. אלמנטים סימבוליים לעצם הפעולה האמנותית-קולנועית וכאלו המדמים מצב סופי. פעולת המבט מן הפנים אל החוץ או מן החוץ אל הפנים, תוך התמקדות סבלנית באלמנט זניח לכאורה, היא גם ביטוי להשלכה המובנית בפעולה האמנותית, במובן זה שהמבט מוסט לרגע מן המציאות ואז שב להתבונן בה: הוא מפרש, מעורב, פעיל, וכמו הפעולה האמנותית הוא שכלתני ורגשי גם יחד.
השימוש התדיר בהצבה רב-ערוצית, בפורמטים שונים של מדיות ותצוגה, הוא הדהוד חומרי למצב תודעה מורכב וחמקמק: ייצוג לאופן המופשט והאסוציאטיבי בו פועל המוח האנושי. סצנות קטועות, קולות, רגעי חלום בהם ההיגיון מפסיק לעבוד ואנו מוצפים במידע מהקשרים שונים; כל אלו מתורגמים לאוסף חלקיקים המצטבר לסך שלם המשקף הוויה מקומית וחולפת של האמנית. כמו אוסף מילים המצטברות לכדי משפט זה, התקף רק עבור קורא שורות אלו, בעת שהוא מטעין בו את מאגר חוויותיו שלו". (מתוך התערוכה "תרגילי גמישות", 2018)

תערוכות יחיד נבחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "עיסת חלום" – מיצב וספר אמן, גלריית החווה, חולון, 2004. אוצר אריה ברקוביץ'[1]
  • "רוח אחרת" – ציור. גלריית תנועת המושבים, תל אביב, 2005.
  • "גופי לילה" – וידאו ארט, פיסול ופרפורמנס, המדרשה לאמנות בית ברל, 2006
  • "צילום" – תערוכת יחיד בבית האמנים בוואנקיו פרו, 1996

תערוכות קבוצתיות נבחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לילך מרקמן עם מוטי ששון ודויד גרוסמן בפתיחת גן סיפור, פברואר 2014

תצוגות קבע ופסלי חוץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "היה הייתם שני קופים" – מיצב פסלים, רחוב נעמי שמר, חולון 2014. ארבעה פסלי חוצות, בהשראת ספרו של דויד גרוסמן, שהוקמו במסגרת פרויקט גני סיפור, ומזמינים השתתפות פעילה סביבם ובתוכם.[4]
  • "אינסוף" – פסל בטון, הצבה זמנית בכיכר הכניסה לבית ברל (2010)

פילמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "אמא אדמה" (פרפורמנס, 8 דקות) מוזיאון פתח תקווה לאמנות, 2006
  • "שקיפות" (אנימציה ניסיונית, 20 דקות) אוניברסיטת תל אביב, 2008
  • "גוף" (פרויקט גמר MFA בקולנוע, 28 דקות) אוניברסיטת תל אביב, 2016
  • "הפרעת שואה" (וידאו-ארט משותף עם רוני אורן, 5 דקות) MOCAK מוזיאון קרקוב לאמנות עכשווית, פולין, 2017
  • "אבן נייר ומספריים" – Rock Paper Scissors – (סרט ביכורים תיעודי אישי, 54 דקות), 2018. תסריט, בימוי, הפקה, וצילום (עם רז מרקמן). בתמיכת הקרן החדשה לקולנוע וטלוויזיה, קרן רבינוביץ', מפעל הפיס ויס דוקו[5][6][7]
  • "דום (עומד מלכת)" (וידאו-ארט משותף עם בצלאל בן-חיים, 2 דקות), 2020. זוכה במקום שלישי בפרס הסרט הניסיוני בפסטיבל קולנוע דרום
  • "מה אם" (וידאו ארט משותף עם דפנה טלמון, 11 דקות) 2020, גלריה ZUZU

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרסים עבור הסרט "אבן נייר ומספריים"[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Exceptional Merit in Blow-Up Arthouse International Film Festival, Chicago U.S.A. 2018
  • Docs Without Borders Film Festival (DWBFF), Nassau U.S.A. 2018
  • Haifa International Film Festival – Israel 2018 הקרנת בכורה – במסגרת קולנוע תיעודי ישראלי
  • First prize: Independent category: On Art Film Festival – Poland 2019
  • Best Documentary Film Award: Family Life in the 21st Century: Pärnu International Documentary Film Festival – Estonia 2019
  • Bronze Remi Award: Film &Video Art: WorldFest Houston International Film Festival, Texas U.S.A. 2019
  • Best Short Documentary Film Award: NIFF Noida International Film Festival – India 2019

פרסים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פרס ראשון לעיצוב אקסליבריס, בצלאל, 1992
  • פרס ראשון לצילום, תחרות צילום יום האשה, אונ' ת"א, 2008
  • פרס קרן גשר בשיתוף פסטיבל אפוס 7 – הפסטיבל הבינלאומי לסרטי תרבות ואמנות, מוזיאון תל אביב, לסרט "גוף", 2016
  • פרס שלישי ל"דום (עומד מלכת)" ב"סינימה אפטר" לסרטים קצרים בפסטיבל קולנוע דרום, 2020[8]

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא לילך מרקמן בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]