לימון פרסי
 | |
| מאכלים | |
|---|---|
| סוג |
מזון מיובש  |
| מוצא |
עומאן, עיראק |
| מרכיבים עיקריים |
ליים |
  | |
.jpg)
לימון פרסי או ליים מיובש, (בפרסית: لیمو امانی; הידוע גם בשם: ליים שחור;[1] נומי בסרה (בעיראק)[2] לימו אמאני (באיראן); ולומי (בעומאן),[3] הוא ליים שאיבד את תכולת המים שלו, בדרך כלל לאחר ששהה את רוב זמן הייבוש שלו בשמש. הם משמשים כתבלין שלמים, פרוסים או טחונים, במנות המטבח המזרח-תיכוני. מקורו במפרץ הפרסי[4] [5] – מכאן השם האיראני limoo amani והשם העיראקי noomi basra (לימון בצרה) – לימון פרסי מיובש פופולרי בבישול ברחבי המזרח התיכון.
שימושים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ליים מיובש משמש להוספת עומק וטעם חמצמץ למנות, בתהליך המכונה החמצה.[6] במטבח הפרסי משתמשים בהם לתבל נזידים ומרקים.[7] ברחבי המזרח התיכון, הם משמשים מבושלים עם דגים, ואילו בעיראק, הם מתווספים כמעט לכל המאכלים והמלית שלהם. ניתן להשתמש בהם גם להכנת תה ליים מיובש. ליים מיובש באבקת משמש גם כמרכיב בבהרט בסגנון מזרח תיכוני (תערובת תבלינים). זהו מרכיב מסורתי במטבחים של ערב הסעודית, עיראק ומדינות אחרות של המפרץ הפרסי.
טעמו וצבעו של הלימון מושפעים מצורת הייבוש שלו. לימון צהוב־חיוור, המכונה “לימון פרסי לבן”, עובר תחילה ייבוש בשמש באוויר הפתוח, ולאחר מכן חימום בתנור בטמפרטורה נמוכה. תהליך זה מניב פרי בטעם עדין יחסית. לימונים שחורים, לעומת זאת, מיובשים בסירי חימום סגורים בחום נמוך עד להשחרה מלאה. בתהליך זה מתקבלים לימונים מפוחמים, בעלי טעם מרוכז, חמצמץ־מריר, המשפיעים גם על צבע התבשילים שבהם הם משמשים.
בכדי לקבל את טעמי הלימון העזים וריחו החזק, יש לשטוף אותו לפני השימוש, לנקב את קליפתו באמצעות האגודל ולהוסיפו בתחילת הבישול. לקבלת טעם מעודן, ניתן לחצותו, להסיר את גרעיניו ולהוסיף לקראת סיום הבישול לאידוי קצר בלבד.
אפשר להוסיפם כמעט לכל תבשיל, בהם מרקים, נזידי עוף ובשר, אורז, תפוחי אדמה ולחליטות תה.[8]
טעם
[עריכת קוד מקור | עריכה]ליים מיובש הוא בעל טעם חזק. טעמו חמצמץ והדרי כמו ליים טרי, אך יש לו טעם אדמתי ומעט מעושן וחסר את המתיקות של הפרי הטרי. מכיוון שהוא משומר, יש לו גם טעם מעט מריר ומותסס, אך הדגשים המרים מתרכזים בעיקר בקליפתו החיצונית ובזרעים.
תה
[עריכת קוד מקור | עריכה]תה ליים מיובש הוא סוג של תה צמחים העשוי מליים מיובש והוא משקה פופולרי בעיראק שבו הוא משמש לסיוע בהפרעות עיכול, שלשולים ובחילות.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ Mallos, Tess (2007). Middle Eastern Cooking. VT, USA: Tuttle Publishing|Periplus Editions. p. 16. ISBN 9780794650346.
- ↑ Ayelet's Comfort (2015). "What is Noomi Basra?". אורכב מ-המקור ב-2 בדצמבר 2015.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ Basan, Ghillie (2007). Middle Eastern Kitchen. NY, USA: Hippocrene Books Inc. p. 78. ISBN 9780781811903.
- ↑ Billock, Jennifer (2017-11-15). "Heard of Black Lime? Here's How To Use It". tales of the cocktail. אורכב מ-המקור ב-2018-08-24.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ GERSHENSON, GABRIELLA (27 ביולי 2011). "SOUR POWER: COOKING WITH DRIED LIMES". saveur.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ Butcher, Sally (2012). "Legumes and Pulses". Veggiestan: A Vegetable Lover's Tour of the Middle East. London, UK: Pavilion Books. ISBN 9781909108226.
- ↑ Shafia, Louisa (2013-04-16). The New Persian Kitchen. CA, USA: Ten Speed Press. p. 10. ISBN 9781607743576.
- ↑ לימור לניאדו תירוש, לימון פרסי, בלוג "מטבח מקומי", 31 באוקטובר 2014