עסקים קטנים ובינוניים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-edit-clear.svg ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
Gnome-colors-emblem-development-2.svg הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים.
Incomplete-document-purple.svg יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. וכן עוסק בעיקר בנישה אחת - מיחשוב. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חשיבותם של עסקים קטנים הוכרה בארצות הברית כבר בשנות השלושים של המאה ה-20. לאחר המשבר הגדול הוחלט להעניק הלוואות לעסקים גדולים כקטנים. בשנות ה-40 הוקמה קרן מיוחדת להלוואות לעסקים קטנים וב- 1953 הוקמה בארצות הברית הרשות לעסקים קטנים -Small Business Administration[1] ובקיצור - SBA.

רקע תאורטי לנושא ניתן לראשונה על ידי א.פ. שומאכר בספרו "קטן זה יפה"[2] שיצא לראשונה באנגליה בשנת 1973[3]. שומאכר מערער לראשונה על בלעדיותו של העיקרון של "יתרון לגודל" ומציין כי לצד העסקים הגדולים "...רבות מן היחידות הקטנות ...מעניקות לחברה את רוב רובן של ההתפתחויות הפוריות באמת" (שם, עמ' 48). ובמקום אחר (שם, עמ' 141) הוא מדבר על הקשר בין יזמים לבין"מפעל קטן ממדים".

בישראל החלה ההכרה בחשיבותם של עסקים קטנים ובינוניים רק בשנות השמונים של המאה ה-20, ובראשית שנות ה-90 החלה מגמה של עידוד עסקים קטנים ובינוניים. בשנת 1992 הסוכנות היהודית וארגון הג'וינט, בשיתוף רשויות מקומיות הקימו מספר מרכזים לטיפוח יזמות (מט"י). בסוף אותה שנה (26.11.1992) הקים שר התעשייה והמסחר, ח"כ מיכה חריש, ועדה ציבורית שבין היתר המליצה על הקמת רשות לעסקים קטנים ובינוניים[4].בוועדה שמנתה 36 חברים, השתתפו נציגי שישה משרדים ממשלתיים, 5 נציגי בנקים, נציגי הארגונים הכלכליים, נציגי האקדמיה ואישי ציבור. ליו"ר הוועדה נתמנה הכלכלן שמואל בהט, יו"ר בנק יהב. בעקבות המלצת הוועדה הוקמה ב-1993, בעידודו של ראש הממשלה, יצחק רבין, הרשות לעסקים קטנים ובינוניים[5].

הגדרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

עסקים קטנים ובינונייםאנגלית: (Small and Medium Business (SMB, או לחלופין: (SME) ‏Small and Medium Enterprises)

.מוגדרים באופן שונה במדינות שונות. בחלק מהמדינות ההגדרה היא בהתאם למספר העובדים ובחלקן בהתאם לגודל המחזור העיסקי (הודו למשל) ובאחרות בשילוב של שני הנתונים.

ההגדרות משמשות לא רק לצורכי סטטיסטיקה אלא בעיקר כדי לייעד אמצעי סיוע שונים לקטגוריות שונות של עסקים.

בישראל, על פי הגדרות הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה[6] עסק זעיר מוגדר כעסק בו יש עד 4 עובדים ומחזור מכירות של עד מיליון ש"ח. עסק קטן הוא עסק בו 5 עד 20 עובדים ומחזור מכירות של עד 20 מיליון ש"ח, ועסק בינוני מ 11 עד 100 עובדים ומחזור מכירות של עד 100 מיליון שח. בדוח מצב תקופתי 2013–2014 עסק קטן מוגדר כעסק בעל 5 עד 19 עובדים ועסק בינוני 20 עד 99[7]. באותו דוח קיימת גם חלוקה לקבוצות גודל: 1-9, 10-19, 20-49, 50-249.

בארצות הברית קיימות הגדרות שונות לענפי תעסוקה שונים. באגף הבנייה, למשל, מוגדר כעסק קטן כל עסק שיש בו עד 1,500 עובדים.

באיחוד האירופי, הוסכם, לאחר משא ומתן שנמשך שנים, על הגדרה משותפת לפיה:

עסקים המתנהלים מהבית כלולים אף הם בהגדרות הנ"ל והם נקראים לעיתים: SOHO) Small office / Home office).
.

מגזר העסקים הקטנים והבינוניים בישראל - נתונים סטטיסטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנתונים שפורסמו לגבי שנת 2017[8] על ידי חברת CofaceBdi, עולה כי מתוך למעלה מחצי מיליון עסקים בישראל, 51.5% הם עסקים של עובדים עצמאיים וחברות יחיד ללא מועסקים, שמספרם הוא כ- 258 אלף. 172,000 עסקים מעסיקים 1 - 4 עובדים (עסקים זעירים); 35,000 עסקים מעסיקים 5 - 9 עובדים; 26,000 מעסיקים 10 - 29 עובדים; 5,400 עסקים מעסיקים 30 - 49 עובדים; 1,340 עסקים מעסיקים 50 -100 עובדים; ו-3,582 עסקים מעסיקים למעלה מ - 100 עובדים (עסקים גדולים). 110,625 עסקים (36.7%) מנהלים מחזור של עד 100,000 ש"ח בשנה; 97,300 מנהלים מחזור בין 100 -500 אלף ש"ח.

מגזר העסקים הקטנים והבינוניים, על פי סקרים שבוצעו ב 2013, מייצר 77% מהמשרות החדשות במשק הישראלי[7].

קשיים ובעיות של עסקים קטנים ובינוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיימים חילוקי דעות בין המומחים בנושא: יש המציינים את הקושי בהשגת מימון כבעיה העיקרית של עסקים קטנים ובינוניים, ויש המציינים את הבעיות הנובעות מחוסר מיומנות ניהולית כבעיה העיקרית שלהם.

  • קשיי מימון

הגודל הקטן יחסית, עלול לייצור תלות גדולה יותר בלקוחות מעטים. תלות זו עלולה להתבטא בקשיי תזרים מזומנים, אם וכאשר מתבטלות עסקאות עם לקוחות גדולים או אם וכאשר אותם לקוחות אינם עומדים בזמני התשלום או אינם משלמים את מלוא הסכום, שהתחייבו לשלם.

  • קבלת הלוואות להשקעה
  • בעיות ניהול

רמת הביטחונות שעסקים קטנים יכולים לתת לגורמים המספקים אשראי (כגון בנקים או חברות ביטוח) נמוכה, ולפיכך קשה לעסקים אלו לקבל אשראי לצורכי השקעה, לכיסוי בעיות תזרים מזומנים, או בעיתות משבר.

  • קושי בתחרות מול ארגונים גדולים

לארגונים גדולים יותר יש יתרון לגודל בהשוואה לארגוני SMB העוסקים באותם תחומים, לכן ארגוני SMB צריכים לבחור באסטרטגיה שתאפשר להם להתמודד למרות הקושי. כך למשל ארגון קטן או בינוני עשוי להתמחות בנושא ספציפי כמענה לחיסרון בממד הגודל.
מקרים בהם עסקים קטנים או בינוניים לא מצליחים להתמודד עם אתגר זה עלולים להסתיים בפשיטת רגל או במיזוגים ורכישות.

  • משאבים מוגבלים בהשוואה לעסקים גדולים המתחרים בהם

אילוצי משאבים אינם מאפשרים לעסקים קטנים ובינוניים להעסיק מומחים בתחומים שאינם בליבת העסקים שלהם, מה שלרוב מחייב אותם להשתמש בשירותי מיקור חוץ במקום. אסטרטגיה נוספת היא העסקת מומחים בהיקף חלקי או בהתאם לצורך, לפעמים באמצעות שיתוף עם ארגונים קטנים ובינוניים אחרים.

תמיכה ממשלתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

כבר בשנות ה-80 של המאה ה-20 העלו ארגונהחל משנת 1992 מופעלת תוכנית החונכות העסקית ופועלת קרן ההלוואות הממשלתית לעסקים קטנים ובינוניים.

בישראל, ההכרה בחשיבות מגזר זה החלה בשנות ה-90 בפעילות חוץ ממשלתית. ב 2012 הוגשה הצעת חוק לעידוד עסקים קטנים ובינוניים, אשר התקבלה בקריאה ראשונה בכנסת ביולי 2013.

ברמה הממשלתית פועלת הרשות לעסקים קטנים ובינוניים אשר תיאמה ותקצבה פעילויות בתחום. בשנת 2013 הוקמה הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה, אשר פועלת באמצעות מערך גופי "מעוף" למתן ייעוץ הדרכה וסיוע לעסקים קטנים ובינוניים. הסוכנות הכירה בצורך לסייע במימון (בפרט בשל פערי ריבית בנקאית בין חברות גדולות לחברות קטנות ובינוניות), חקיקה, והגברת הרכש הממשלתי מחברות אלו.

הקמת עסק[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקמת עסק חדש הוא תהליך בעל רמת מורכבות משתנה בהתאם למבנה הפורמלי של העסק והצורך בבית עסק. שלב מהותי הוא רישום כעוסק (פטור או מורשה) במשרדי מע"מ. שלב מקדים בעת הצורך הוא רישום כתאגיד, כגון: שותפות, חברה או עמותה על ידי גוף הרישום המתאים (רשם השותפויות, רשם החברות, רשם העמותות). בית העסק (אם קיים) מחייב רישוי של הרשות המקומית ושל גופים נוספים בהתאם לחוק רישוי עסקים. הזמן הממוצע הנדרש לקבלת האישורים להקמת עסק בישראל נאמד על ידי השבועון האקונומיסט בכ-35 ימים (בשנת 2008)[9].

מחשוב בארגונים קטנים ובינוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרבע האחרון של המאה ה-20 התאפיין בהטמעת מערכות ממוחשבות גם בארגונים קטנים ובינוניים.

דרישות המחשוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

בארגונים קטנים, ופעמים רבות גם בארגונים בינוניים, אין מנהל מערכות המידע, והאחריות על מערך המחשוב מוטלת על סמנכ"ל הכספים או סמנכ"ל התפעול. בתחילת המאה ה-21 החלו גם ארגונים כאלו בהטמעת מערכות מידע ארגוניות לייעול תהליכי העבודה, ביניהן מערכות ERP לניהול כולל של תהליכים בארגון (מלאי, ספקים, הנהלת חשבונות, כוח אדם וכו'), מערכות CRM לניהול קשרי לקוחות, ובמקרים רבים גם מערכות BI, המאפשרות ניתוח של המידע הרב המצטבר במערכות המידע באופן המסייע בקבלת החלטות ניהוליות.

הארגון מבצע פעילויות עסקיות מול לקוחותיו (עסק-אל-לקוח - B2C) ומול ספקיו (עסק-אל-עסק - B2B). כדי שהארגון יהיה זמין, תחרותי ויעיל, הוא עשוי להציע שירותים מקוונים באמצעות אתרי אינטרנט. חשיפה מסוג זה, וכן הצורך בפתרונות קישור מרחוק למשרד (עבור סוכני מכירות בדרכים, עובדים המתחברים בערב מהבית וכדומה), מצריכים כלי אבטחת מידע נאותים.

הטמעת מערכות אלו דורשת מהארגון תשתית מחשב מתאימה: מערך אחסון, שרתים בעלי שרידות גבוהה היכולים לענות לצורכי הארגון, מערך גיבוי, היערכות לפתרון משברים (DRP) ועוד. בעסקים הקטנים והבינוניים תקציב המחשוב נמוך יחסית, ובדרך כלל אינו מגיע להיקף שיצדיק עצמאות בניהול מערך המחשוב. הישענות נרחבת על פתרונות מיקור חוץ מסוגים שונים מספקת לעסקים אלה פתרון באיכות נאותה. למיקור חוץ זה וריאציות שונות:

  • מיקור חוץ מלא: כל שירותי המחשוב שהעסק זקוק להם ניתנים באמצעות ארגון חיצוני המתמחה בכך, תוך שימוש מרבי בשרתים הממוקמים אצל ספק השירות. בעסק הקטן והבינוני מותקנים רק מחשבים אישיים לשימושם של עובדי העסק, ואלה מחוברים ברשת תקשורת אל ספק השירות לשם תחזוקה וגיבוי.
  • מיקור חוץ חלקי: ספק שירותי מיקור חוץ מקים מערכת שרתים במתקן השייך לעסק הקטן או הבינוני, ותחזוקת שרתים אלה מבוצעת על ידיו, לעיתים בסיוע כוח אדם מקצועי של נותן השירות.

הסכמי מיקור חוץ בין עסקים לספקים חיצוניים מתבססים על הגדרה של זמן תגובה רצוי למתן שירות (SLA), עם מנגנון "קנס/פרס" (מקל וגזר) על מנת לעודד את ספק השירות לעמוד בזמני התגובה הרצויים.

זמינות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בארגונים בהם המחשב משובץ בעסקי הליבה קיימת חשיבות רבה לזמינות ולאמינות מערכות המידע . תקלה במערך המחשב יכולה לגרום לתקלות בייצור/ אספקת השירות ללקוחות ובכך לגרום נזקים כספיים ופגיעה במוניטין של הארגון. בשל המשמעות הארגונית של מערכות המידע בארגון, מושקע מאמץ רב בביצוע תחזוקה מונעת למערכות המחשוב במטרה לצמצם את זמן ההשבתה ולמנוע תקלות שבר.

אחת הדרכים המקובלות כדי למנוע תקלות היא ניטור שירותי מחשוב, (כפי שמנטרים את ליבו של חולה לב, המאושפז בבית חולים). הניטור מתבצע באמצעות תוכנה המותקנת על השרתים ומערכות התקשורת בארגון. בתהליך פריסה של תוכנה לניטור מתבצע מיפוי השרתים והאפליקציות (תוכנות) על פי חשיבותם לארגון. לכל מערכת מחשוב מוגדרת חבילת ניטור, בהתאם לדרישות הזמינות שלו, באמצעות אוסף פקודות, המגדירות לתוכנת הניטור מה לבצע בכל אחד מהאירועים המנוטרים. לדוגמה: ארגון שהפעילות העסקית עם לקוחותיו מתבצעת באמצעות אתר אינטרנט ירצה לוודא את זמינות השירות ללקוחותיו. חבילת הניטור שתוגדר עבור מערכת זאת תנטר את כמות הפניות של לקוחות לאתר האינטרנט, את העומס על הרשת,את העומס על המעבד, הזיכרון וכו'. תוכנת הניטור מבצעת פעולות מניעה, כגון: הפנייה אוטומטית של לקוחות משרת לשרת, הפעלה מחדש של שרת, שליחת הודעות SMS למנהלי המחשוב על תקלה חמורה, הפעלת קו תקשורת גיבוי במקרה של עומס או נפילה של קו תקשורת ראשי. הפעלת תוכנית ניטור למערכות מידע עולות כסף רב לארגון. רישיונות תוכנה, תחזוקה, כ"א מקצועי .

קיים יתרון בביצוע פעולת הניטור, על ידי ספק במסגרת הסכם מיקור חוץ. יתרון זה נובע מכך שהספק מבצע את הפעילות עבור מספר לקוחות במקביל, באמצעות אותה תוכנה ואותם מומחי מחשוב. באופן זה עסקים קטנים ובינוניים נהנים מזמינות גבוהה יותר של מערכות המחשוב בארגון תוך הוצאה כספית קטנה יותר.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ היסטוריה של רשות לעסקים קטנים בארצות הברית
  2. ^ א.פ.שומאכר, קטן זה יפה, תרגום: אורה גרינגרד, אדם, מוציאים לאור ירושלים, 1984
  3. ^ E. F. Shumacher, Small is Beautiful, Great Britain: Blond &Briggs Ltd., 1973
  4. ^ ועדה לעידוד עסקים קטנים ובינוניים - דו"ח והמלצות, מדינת ישראל, משרד התעשייה והמסחר, 1.3.1993
  5. ^ ראה המסמך "ממשלת ישראל" מיום 15 באוגוסט 1993 בחתימות יצחק רבין ראש הממשלה, מיכה חריש שרהתעשייה והמסחר, אברהם (בייגה) שוחט שר האוצר
  6. ^ הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים משרד הכלכלה
  7. ^ 7.0 7.1 תקופתי/דוח תקופתי מצב העסקים הקטנים והבינוניים בישראל 2013–2014 דוח תקופתי מצב העסקים הקטנים והבינוניים בישראל 2013-2014
  8. ^ ידיעות אחרונות, מוסף "ממון" 7/12/2017, עמוד 5
  9. ^ אסי גרינשטיין, מעריב, כמה זמן לוקח להקים עסק חדש? בישראל 35 יום - בפאקיסטן רק 25