לפום צערא אגרא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

לפום צערא אגרא הוא ביטוי בארמית שתרגומו: לפי הצער, השכר. זהו יסוד מרכזי בתורת הגמול היהודית.

מקור[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור הביטוי הוא בפרקי אבות: "בן הא הא אומר: לפום צערא אגרא" (משנה, מסכת אבות, פרק ה', משנה כ"ג).

פירוש הביטוי הוא שכאשר אדם סובל ומצטער כתוצאה מקיום תורה ומצוות, שכרו גדל. השכר המדובר הוא שכר מצווה, כמקובל בספרות התורנית כי לכל מצווה שאדם עושה הוא מקבל עליה שכר, בין אם בעולם הזה ובין אם בעולם הבא.

מקבילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיימים ביטויים נוספים באותה הרוח, למשל באבות דרבי נתן (ג,ו): "טוב אחת בצער, ממאה שלא בצער".

יוצא מהכלל[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש לכלל זה יוצאי דופן, למשל במצוות סוכה הדין הוא שבמצב בו אדם מצטער כתוצאה מקיום המצווה הוא פטור מן המצווה. גם במצוות אחרות יש גדרים עד כמה יש להצטער ולסבול לשם קיום המצווה, כך מקובל כי לשם קיום מצוות עשה דאורייתא אדם צריך להוציא עד חמישית מכספו.

המושג קשור ליחסה של היהדות לצער וסבל כגורמים מטהרים- "ייסורים ממרקין כל עוונותיו של אדם" (ברכות ה א).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Stub judaism.png ערך זה הוא קצרמר בנושא יהדות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.