לפקח ולהעניש
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | מישל פוקו |
| שפת המקור | צרפתית |
| סוגה | פילוסופיה |
| נושא |
בית סוהר, Disciplinary institution  |
| הוצאה | |
| הוצאה בשפת המקור | הוצאת גלימאר |
| מקום הוצאה |
פריז |
| תאריך הוצאה | 1975 |
| מספר עמודים | 383 |
| הוצאה בעברית | |
| הוצאה | הוצאת רסלינג |
| תאריך | 2015 |
| תרגום | דניאלה יואל |
| פרסים | |
|
ספרי המאה של האגודה הסוציולוגית הבינלאומית | |
| סדרה | |
| הספר הבא |
תולדות המיניות - הרצון לדעת |
| קישורים חיצוניים | |
| הספרייה הלאומית | 003842296 |
  | |
לפקח ולהעניש: הולדת בית-הסוהר (צרפתית: Surveiller et Punir: Naissance de la Prison) הוא ספרו של הפילוסוף הצרפתי מישל פוקו, אשר פורסם בהוצאת גלימאר בשנת 1975, ובהוצאת רסלינג במהדורה העברית בשנת 2015.
סקירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בספר מתחקה פוקו אחר השינויים שהתחוללו בדרך בה חברות מענישות את מי שהן מגדירות כפושע. זהו מחקר הבוחן את המכניזמים החברתיים והתאורטיים שעומדים בבסיס השינויים הנרחבים שהתרחשו בשיטות הענישה ובמערכת הכליאה במערב בעידן המודרני. עיקר המאמץ של פוקו מופנה לניתוח מסמכים מגנזכים צרפתיים, ואולם הנושאים אשר מועלים לדיון נוגעים לכל חברה מערבית מודרנית. בנוסף, טען פוקו, מטרת הספר אינה נעוצה בעבר אלא בעיקר בהווה; כיצד נוצרו התנאים שאפשרו את טכנולוגיות הכוח שמופעלות על הגוף בהווה? כיצד הגענו ממצב של עינויים גופניים מזוויעים בעבר למצב של כליאה שקטה בהווה? ממצב שבו החברה ביקשה להעניש את הפושעים, למצב בו החברה מבקשת "לתקן" אותם?
הספר הוליד מגוון רחב של פיתוחים ומחקרי המשך על ידי חוקרים ואמנים מדיסציפלינות שונות. לפקח ולהעניש נחשב לאחת העבודות החשובות, אם לא החשובה ביותר, מבין מחקריו של פוקו.
פוקו מבקר ומאתגר בספר את הדעה הרווחת לפיה הפך בית הסוהר לצורה המקובלת של ענישה הודות לעניין ההומניטרי שגילו רפורמיסטים דואגים, אף כי אין הוא מבטל את השפעת דאגתם. פוקו עורך את ביקורתו דרך איתור דקדקני של השינויים התרבותיים אשר הובילו לעליונות בית הסוהר כמודל הענישה המערבי, תוך התרכזות בפרקטיקות הענישה, בשכלול הפיקוח על גוף הפושע ודרך עיסוק בשאלות של כוח/ידע. בית הסוהר הוא צורה בה משתמשות "דיסציפלינות" שונות, כוח טכנולוגי חדש אותו ניתן למצוא, טוען פוקו, גם בצורת בית הספר, בית החולים, מחנות הצבא וכדומה. את הרעיונות המרכזיים של הספר לפקח ולהעניש ניתן לקבץ לארבעה סעיפים: עינויים, ענישה, דיסציפלינה ובית סוהר.
עינויים[עריכת קוד מקור | עריכה]
פוקו פותח את הספר בהנגדת שתי צורות ענישה: ראשית מתואר העינוי הפומבי האלים והכאוטי של רובר-פרנסואה דאמְיֶן (Robert-Francois Damiens), שהורשע בניסיון לרצח המלך לואי ה-15 בשלהי המאה ה-18, ונקבע כי הוא
"יושם ויובל בעגלה...כשבידו לפיד עם שעווה בוערת...אל פלאס דה גְרֶב, שם על גרדום שיוקם, ייתלש בשרו מעל חזהו, זרועותיו, ירכיו ושוקיו באמצעות מלקחיים לוהטים...ידו הימנית...תיצרב על ידי גופרית, ועל המקומות שמהם נתלש הבשר ייווצקו עופרת מותכת, שמן רותח, שרף בוער שעווה וגופרית שהותכו יחדיו"
— Discipline and Punish, p. 3. מצוטט אצל: שרה מילס, מישל פוקו, תרגום: אהד זהבי, רסלינג, עמ' 64.
מול תיאור זה מציב פוקו פסקה מתוך רשימת הכללים השיטתית להסדרת זמן שהייתם של פושעים בבית כלא, בראשית המאה ה-19. דוגמאות אלו מספקות המחשה לשינוי העמוק שעבר על מערכת הענישה המערבית בתוך פחות ממאה. פוקו מוביל את הקוראים לתהות מה הביא לשינויים אלו; כיצד השתנתה התרבות המערבית כל כך?
כדי לענות על שאלות אלו מתחיל פוקו לבחון את העינוי הציבורי כשלעצמו. הוא טוען שמחזה העינויים הפומבי היה צורה תיאטרלית ששרתה במכוון ולא במכוון כמה מטרות חברתיות. אחת המטרות המכוונות הייתה שיקוף אלימותו של הפשע המקורי על גופו של הפושע כדי שהכל יראו וייראו.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Foucault, Michel (1975). Discipline and Punish: the Birth of the Prison, trans. Alan Sheridan, New York: Random House.
- Foucault, Michel (1975). Surveiller et punir : Naissance de la prison, Paris : Gallimard.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- לפקח ולהעניש, באתר OCLC (באנגלית)
- משה סלוחובסקי, "לפקח ולהעניש" מציג את מישל פוקו במלוא מורכבותו, באתר הארץ, 9 באוקטובר 2015
- גילית חומסקי, בית הסוהר כמפעל הנצחה | גילית חומסקי, מקור ראשון, מוסף "שבת", 15 בנובמבר 2015
- אברהם טננבוים, המעבר הגורף מענישה גופנית לעונש המאסר – בין אליאס לפוקו והשלכות לעתיד, ספר גבריאל בך (תשע"א-2011), עורכים דוד האן, דנה כהן-לקח, מיכאל בך, עמ' 305-333.