זפת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ניתן להפיק זפת על ידי חימום גבעולי תירס במיקרוגל. התהליך המתרחש הוא פירוליזה

זפת (עטרן) היא נוזל מעובה וצמיג שצבעו נע בין חום-צהבהב לשחור, המופק באמצעות זיקוק יבש של חומר אורגני. לרוב מופקת זפת כתוצר לוואי לפחם, אך ניתן להפיקה גם מנפט, כבול או עץ. בורות זפת מכילים למעשה אספלט ולא זפת, ונכון לקרוא להם אגמי אספלט. באנגלית ובצרפתית המילה tar מתייחסת בעיקר לתוצר הפחם, אך בצפון אירופה הוא מתייחס לתזקיק העץ המשמש בין היתר להוספת טעם לדברי מתיקה. בין היתר משמשת הזפת להפקת צבעי מאכל מלאכותיים.

המילה העברית "זפת" משמשת גם כתרגום למילה האנגלית pitch, המציינת מספר חומרים נוזליים בעלי צמיגות גבוהה מאוד, הנראים מוצקים. חומרים אלה נשברים כתוצאה מפגיעה חזקה (כמו מכת פטיש), אך לאורך זמן רב יזרמו כנוזל. מבחינים בין המילים tar ו-pitch, כאשר tar מציינת חומרים נוזליים יחסית, ו-pitch חומרים מוצקים יחסית. זפת מסוג pitch היא מושאו של ניסוי המעבדה הוותיק ביותר בעולם, ניסוי טיפת הזפת.

זפת הייתה מרכיב חיוני לכבישים הראשונים, הנקראים "tarmac" (תערובת זפת וחצץ). היא שימשה גם לכיסוי רעפים ולאיטום גגות וגופי ספינות וסירות. היא אף שימשה לאטימת מפרשיות, אך כעת הן מיוצרות מרכיבים מלאכותיים עמידי מים שביטלו את הצורך באטימה.

זפת עץ עדיין משמשת לאיטום סירות עץ וגגות, אם כי כיום ישנם חומרי איטום יעילים בהרבה.

סיגריות ועישון[עריכת קוד מקור | עריכה]

העטרן נמצא בשימוש בסיגריות והוא נשאף על ידי המעשנים. העטרן נדבק לדפנות כלי הנשימה של המעשנים, ופוגע בהם. העטרן משמש גם בתכשירים רפואיים, לדוגמה בשמפו נגד קשקשים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]