לקסיקון מפה: הציפורים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לקסיקון מפה: הציפורים
Collins Bird Guide
מידע כללי
מאת לארס סוונסון, קיליאן מולארני, פיטר ג' גרנט, דן צטרסטרום עריכת הנתון בוויקינתונים
איורים קיליאן מולארני, דן צטרסטרום עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת המקור שוודית (תחת השם Fågelguiden)
נושא אורניתולוגיה, צפרות
הוצאה
הוצאה Bonnierförlagens Press
תאריך הוצאה 1999
מספר עמודים 400
הוצאה בעברית
הוצאה הוצאת מפה
תאריך 2003
תרגום

תורגם בידי: עדי גנץ, ברק גרניט ,ניר ספיר ,גדעון ויואב פרלמן

נערך בידי: דן אלון, אבי ארבל, יוסי לשם
מספר עמודים 408
קישורים חיצוניים
מסת"ב מסת"ב 965-7184-54-1
הספרייה הלאומית 990023390020205171
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

לקסיקון מפה: הציפורים (שם מלא: הציפורים: המדריך השלם לציפורי אירופה וישראל) הוא מגדיר לציפורים של אירופה, צפון אפריקה, והמזרח התיכון.

הוצאה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחבריו הם לארס סוונסון, קיליאן מולארני, דן צטרסטרום ופיטר ג' גרנט, והוא מאויר על ידי קיליאן מולארני ודן צטרסטרום (מלבד לשני עמודים של ציפורי שיר מזדמנות מצפון אמריקה שתרם לארי מקווין במהדורה הראשונה).[1] הוא תואר כ"ללא ספק מדריך השטח הטוב ביותר שהופק אי פעם", ו"ספר הציפורים הגדול האחרון של המאה ה-20".[2]

הוא פורסם במקור בשוודית ובדנית ב-1999,[3][4] ובגרסה המוכרת יותר שלו באנגלית (Collins Bird Guide) מאוחר יותר באותה שנה בכריכה קשה, ולאחר מכן גם בכריכה רכה.[5] בנוסף יצאה מהדורה אנגלית בפורמט גדול, כמו גם מהדורה גרמנית והולנדית.[6] המהדורה הראשונה תורגמה ל-14 שפות, כולל עברית, ספרדית, פורטוגזית, צרפתית, הולנדית וגרמנית. מהדורה שנייה, מתוקנת ומורחבת, יצאה לאור בינואר 2010.[7] סדרת עדכונים ותיקונים בוצעו בשנת 2015, ללא שינוי במספר המהדורה.[8] מהדורה שלישית יצאה לאור בשנת 2022.[9]

הכריכה של המהדורה הראשונה באנגלית, בכל הפורמטים, מתארת תנשמת לבנה. במהדורה השנייה, היא הוחלפה על ידי שחפית הקוטב. הגרסה השוודית המקורית של המהדורה השלישית מציגה כחול-חזה, בעוד שהגרסה האנגלית מציגה סנונית רפתות. בכריכת הגרסה העברית מוצגת לילית מדבר.

המהדורה העברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

המהדורה העברית של המגדיר יצאה לאור תחת הוצאת מפה ב-2003, בשיתוף פעולה של החברה להגנת הטבע, מרכז הצפרות הישראלי והמרכז הבינלאומי לחקר נדידת הציפורים בלטרון. העריכה המדעית נעשתה בידי דן אלון, אבי ארבל, ויוסי לשם; את מלאכת התרגום ביצעו עדי גנץ, ברק גרניט, ניר ספיר, גדעון פרלמן, ואחיו יואב פרלמן. בגרסה זו כל מין שנצפה בארץ סומן בכוכבית כחולה ונוסף לו תיאור סטטוס בישראל. לכל המינים המופיעים בספר הוענק שם עברי בהסתמך על מקורות קודמים, או בהיעדרם על ידי תרגום של השם המדעי או האנגלי. הספר הוקדש לזכרו של סרן ערן שמיר, סגן מפקד סיירת צנחנים שנפל בלבנון במבצע מרכבות האלים בט' באייר תשנ"ז (15.05.1997) והיה חובב מושבע של ציפורים וטבע.[10]

לא יצאו גרסאות עבריות מעודכנות בהתאם למהדורה השנייה או השלישית, ובשל כך המגדיר לא מעודכן בשינויים טקסונומיים או בשינויים בתפוצת המינים שהתרחשו מאז הוצאת המהדורה הראשונה. דוגמה לכך ניתן לראות במין דאה שחורת-כתף, שבעת הוצאת המגדיר בעברית הייתה מזדמנת נדירה ביותר בישראל, אך מאז התפשטה וכיום אף נחשבת לנפוצה מסדרת דורסי היום בארץ.

אפליקציה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המגדיר במהדורתו באנגלית זמין גם כאפליקציה בתשלום, עבור מכשירי אייפון ואנדרואיד.[11][12] האפליקציה כוללת את כל הטקסט והתמונות מהמהדורה המודפסת, ובנוסף גם הקלטות אודיו.[12]

תוכן הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

המגדיר מתחיל בפרק מבוא, שלאחריו תוכן הספר העיקרי; המכיל טקסט לכל מין שמפרט את מגוון המופעים והניצויים השונים, את גודלה של הציפור, מקום החיות שלה, תפוצתה, מאפייני הזיהוי והקולות האופייניים לה. את רוב המינים מלווה מפת תפוצה צבעונית קטנה המציגה את אזורי הקינון, החריפה, והנדידה.

כל הגרסאות מכסות את אירופה, האיים של צפון האוקיינוס האטלנטי, חלק נרחב מצפון אפריקה ואת המזרח התיכון. רוב המינים המתוארים בחלקו העיקרי של המגדיר הם מינים יציבים, חורפים או נודדים בתחום התפוצה המתואר, אם כי מוצגים גם כמה מזדמנים. ישנם פרקים נוספים בסוף המגדיר המציגים תיאור קצר של מזדמנים נדירים ומינים שהופצו בידי אדם או פליטי שבי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Mullarney, Killian; Svensson, Lars; Zetterstrom, Dan; Grant, Peter (1999). Collins Bird Guide. Collins. ISBN 0-00-219728-6.
  2. ^ Golley, Mark (1999). "Book review: Collins bird guide". Birding World. 12 (6): 254–5.
  3. ^ Svensson, Lars; Grant, Peter; Mullarney, Killian; Zetterstrom, Dan (1999). Fågelguiden : Europas och Medelhavsområdets Fåglar i Fält. Bonnier. ISBN 978-91-34-51038-8.
  4. ^ Svensson, Lars; Grant, Peter; Mullarney, Killian; Zetterstrom, Dan (1999). Fugle i felten: Feltbestemmelse af fugle i Europa og Middelhavsområdet. L&R Fakta. ISBN 87-614-0107-2.
  5. ^ Svensson, Lars (1999). "The birth of a new field guide". Birding World. 12 (2): 78–80.
  6. ^ ANWB Vogelgids van Europa, second edition. ANWB. 2010. p. 448. ISBN 9789018030803. אורכב מ-המקור ב-24 באוקטובר 2012. נבדק ב-7 ביוני 2013. {{cite book}}: (עזרה)
  7. ^ "Collins Bird Guide, second edition". HarperCollins. אורכב מ-המקור ב-27 בספטמבר 2011. נבדק ב-23 בנובמבר 2009. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ "Collins Bird Guide updated, but did anyone know?". www.rarebirdalert.co.uk. נבדק ב-2 בפברואר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  9. ^ "Collins Bird Guide: The Most Complete Guide to the Birds of Britain and Europe". www.nhbs.com (באנגלית). נבדק ב-2022-12-18.
  10. ^ הציפורים : המדריך השלם לציפורי אירופה וישראל, באתר הספריה הלאומית
  11. ^ "Collins Bird Guide app - BirdGuides". www.birdguides.com (באנגלית). נבדק ב-2 בפברואר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  12. ^ 1 2 Kehoe, Chris (בפברואר 2018). "Collins Bid Guide app for Android". British Birds. 111 (2): 114–116. {{cite journal}}: (עזרה)