לשאלת היהודים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
לשאלת היהודים
Zur Judenfrage
Deutsch Franz Jahrbücher (Ruge Marx) 182.jpg
מידע כללי
מאת קרל מרקס עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת המקור גרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מסה עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה
שנת הוצאה 1843 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

לשאלת היהודים (Zur Judenfrage) הוא חיבור שפרסם קרל מרקס בשנת 1844, בהיותו בן 26 בלבד. בחיבור, הכתוב בגרמנית, דן מרקס ביחס הכלכלה והחברה ליהודים. הוא נכתב כסקירה על ספר בעל שם זהה מאת ברונו באואר שפורסם בשנת 1843.

בחיבורו מתח מרקס ביקורת על השפעת הדת על הפוליטיקה, והציע שינוי מהפכני בחברה האירופאית. נקודות רבות בחיבור זה היו בסיס לרעיונות שונים בשיטת המטריאליזם הדיאלקטי שפיתח מרקס.

הטענה המרכזית בחיבור היא שהתרבות היהודית משקפת את הכלכלה הקפיטליסטית ואת החברה הבורגנית, וזאת בשל פעילות היהודים כעין "משפחה גלובלית" המקיימת קשרי מסחר בין ארצות שונות. הוא מסביר שהסיבה לכך אינה "מזימה יהודית" כפי שטענו אנטישמים שונים, ואף אינה טבועה בדת עצמה. היא נוצרה בעקבות מאות שנים שבהן הורחקו היהודים מעיסוקים רבים בשל דתם, ולכן התפרנסו בעיקר ממסחר ומבנקאות. כך, טוען מרקס, הפכה הנצרות לצד הרוחני של החברה, ואילו היהודים מילאו את הצד המעשי בה.

מרקס תמך באמנציפציה ליהודים לתועלת המדינה בטענה שהמדיניות הכלכלית-פוליטית תצא נשכרת מקידומם. עם זאת, טען שהתערות היהודים בחברה הנוצרית הכללית, מותנית בוויתור על התבדלותם הדתית ובהיעלמותם כיישות נפרדת. ברגע שהחברה תתחלן לחלוטין, תתבטל "המהות האמפירית של היהדות—רוכלות והתנאים המאפשרים אותה—והיהודי יהפוך בלתי אפשרי, משום שתודעתו תהיה חסרת מטרה, בגלל שהבסיס הסובייקטיבי של היהדות, הצורך המעשי, עבר הומניזציה... [וכך] השחרור החברתי של היהודי, יהפוך לשחרור החברה מן היהודי."

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]