לשכת הגזית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

לשכת הגזית הייתה אחת משש לשכות העזרה בבית המקדש השני. לשכה זו הייתה מקום מושב הסנהדרין הגדולה, בית הדין היהודי העליון, שמנה שבעים ואחד חכמים.

מבנה ומיקום[עריכת קוד מקור | עריכה]

על מבנה לשכת הגזית נאמר ( בבלי, יומא, כ"ה ע"א) "... כמין בסילקי גדולה הייתה", בסילקי הוא מבנה ציבורי רומי. צורת מבנה זה היא כנראה בסגנון הלניסטי בעלת תקרה מקומרת הנשענת על עמודים, כפי שתיאר ר' יהודה (בבלי, סוכה, נ"א ע"ב) את ארמון שרי אלכסנדריה: "מי שלא ראה דיופלוטוסין (מלשון דיו סטוין - שתי שורות עמודים שהיו בארמון) של אלכסנדריא של מצרים ... כמין בסילקי גדולה הייתה סטיו (שורת עמודים) לפנים מסטיו...
הלשכה הייתה בנויה מאבני גזית מרובעות ומכאן שמה לשכת הגזית.

הגמרא בבבלי (יומא, כ"ה ע"א) לומדת שני דברים בנוגע למיקום ומבנה לשכת הגזית:

  • לפי שיטת הרמב"ם לשכת הגזית מוקמה בפינה הצפון מזרחית של העזרה (תרשים), בין לשכת פרהדרין לחומת העזרה המזרחית שמעברה הייתה לשכת המצורעים. הלשכה נבנתה כך שחלקה הדרומי היה בקודש,בעזרה, בעוד שחלקה הצפוני היה בחול, בחיל, (נקרא ביחס לחלק הראשון "חול", למרות שגם לו יש קדושה אך פחותה יחסית). לפי שיטת תוספות ר"י הלבן הייתה הלשכה בפינה הצפון מערבית של העזרה.
  • ללשכה היו שני שערים אחד כלפי הקודש, העזרה, ואחד כלפי החול, החיל.

הגמרא במקום מבארת את הסיבות:

  • בלשכה ישבו הסנהדרין ומכיוון ש"אין ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד בלבד" חייב להיות חלק בחול. בנוסף נעשה בלשכה הפיס ונאמר "בבית אלהים נהלך ברגש", הנדרש בתלמוד כך שהקודש רוגש בזמן שעושים בו את הפיס, ולכן חלק מהלשכה צריך להיות בקודש.
  • על מנת שללשכה יהיה מעמד גם של חול וגם של קודש צריכים להיות שני שערים אחד לקודש ואחד לחול, כי אם יהיה שער אחד מעמד הלשכה יהיה כפתחה אף אם היא נמצאת במקום אחר.

תפקיד[עריכת קוד מקור | עריכה]

בלשכת הגזית ישבה הסנהדרין הגדולה בצידה המערבי, בחול, בצורת חצי גורן ושם דנה ועסקה בענייני ההלכה. לסנהדרין זו גם היה את סמכות השיפוט הגדולה ביותר שניתנה לחכמי ישראל, כגון שפיטת שבט שלם, נביא שקר, כהן גדול ועוד. הריה"ל כותב בספר הכוזרי, מאמר שלישי, שעצם ישיבת החכמים ב"מקום אשר יבחר ה'" נותן להם סיוע אלוהי ותוקף נוסף לפסיקותיהם. גם הר"ן אומר בספרו דרשות הר"ן, (דרוש אחד עשר) שהישיבה במקדש מוסיפה סמכות לחכמים ומביא שם את הגמרא (תלמוד בבלי, ע"ז, ח' ע"א) "כיון דחזו (ראו) דנפישי (מתרבים) רוצחים ... אמרו, נגלה מארעין (ממקומנו) ונקים בן 'ועשית על פי הדבר אשר יגידו לך מן המקום ההוא', מלמד שהמקום גורם".

בנוסף לתפקידה כמקום מושב הסנהדרין, בלשכה גם התקיימו פייסות (גורלות) הכהנים בצידה המזרחי, בקודש, הכהנים עמדו בעיגול והכהן הממונה הֵפִיס ביניהם מי יזכה בעבודות המקדש. בלשכה גם אמרו הכהנים את קריאת שמע, עשרת הדיברות וברכות נוספות בבוקר.

מלבד לשכת הגזית היו עוד שני בתי דין בהר הבית, על פתח הר הבית ועל פתח העזרה.