לדלג לתוכן

לשכת יועצי מס בישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לשכת יועצי מס בישראל
סמל לשכת יועצי המס בישראל
סמל לשכת יועצי המס בישראל
פעילות ייצוג יועצי המס, עריכת השתלמויות והדרכות, ייצוג בעלי העסקים הקטנים והבינוניים מול הרשות המבצעת והמחוקקת, קידום חקיקה ותקנות בנושאי מיסוי, הסמכת מנהלי חשבונות וחשבי שכר
התאגדות עמותה רשומה
תחום מיסוי
מדינה ישראל
משרד ראשי תל אביב-יפו עריכת הנתון בוויקינתונים
חברים 1,560 (נכון ל־2023) עריכת הנתון בוויקינתונים
יושב ראש ירון גינדי עריכת הנתון בוויקינתונים
עובדים 3 (נכון ל־2023) עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1968–הווה (כ־58 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
www.ymas.org.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

לשכת יועצי מס בישראל היא עמותה המייצגת ומאגדת את יועצי המס בישראל. מעמד הלשכה מעוגן בחוק[1]. החברות בלשכה אינה תנאי לעיסוק במקצוע - רישיון העיסוק במקצוע מוענק על ידי מועצת יועצי המס שהיא גוף נפרד, הפועל בפיקוח משרד האוצר.

הארגון נוסד בשנת 1968 כאשר יועצי מס וחשבונאים החליטו להתאגד לכדי לשכה וולנטרית שנקראה "לשכת החשבונאים ויועצי המס". לאחר חקיקת חוק העמותות בשנת 1981 נרשמה הלשכה כעמותה, ולאחר מכן בשנת 2004 שונה שמה ל"לשכת יועצי מס בישראל" (ע"ר). מטרות הלשכה הן קידומו המקצועי והתדמיתי של מקצוע ייעוץ המס בישראל ולשמש כסמכות מקצועית בנושאי מיסוי בקרב הציבור הרחב, הרשויות השונות (כגון משרדי האוצר והכלכלה, רשות המיסים, המוסד לביטוח לאומי והכנסת), כאשר הלשכה מציגה בפניהם את חוות דעתה המקצועית בנושאים הפיסקליים המשפיעים על כלכלת ישראל ומעורבת בקביעת מדיניות[2].

מוסדות הלשכה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלשכה פועלת מכוח חוק העמותות ומשכך מחויבת לפעול בהתאם לאמור בו לרבות קיום מנהל ציבורי תקין באמצעות מוסדותיה העיקריים: האספה הכללית, המועצה הארצית, ההנהלה והנשיאות. תפקידו של כל אחד ממוסדות הלשכה הוא לסייע לפעילותה הכוללת. ההנהלה משמשת כוועד המנהל ותפקידה לנהל את ענייניה השוטפים של הלשכה, וזאת בהתאם למדיניות שקבעה המועצה הארצית ובכפוף לתקנון הלשכה והחלטות האספה הכללית, המוסד העליון של לשכת יועצי המס.

בראש הפירמידה הניהולית נמצא מוסד הנשיאות בראשות נשיא הלשכה. נשיא הלשכה הוא חבר מועצה ויו"ר נשיאות הלשכה. הנשיא מייצג את הלשכה כלפי חוץ בכל הנושאים בהם עוסקת הלשכה, בכפוף להחלטות הנשיאות. בראש הלשכה כיהנו 9 נשיאים, מתוכם גם נשיאה אחת. החל מ-18 בדצמבר 2012 הנשיא המכהן הוא יועץ המס ירון גינדי.

סניפי הלשכה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ללשכת יועצי המס 12 סניפים ברחבי ישראל. סניפי הלשכה באזורים השונים מקיימים הדרכות והכשרות ליועצי המס הנמצאים בתחומם הגאוגרפי ומדי פעם אף מעניקים סיוע לבעלי העסקים המקומיים. בנוסף, מקיימים הסניפים מפגשים עם השלוחות המקומיות של משרדי הממשלה ואגפי המיסים, אשר נועדו לגשר על מחלוקות קיימות, להעלות הצעות לשיפור למען ייעול השירות וגם לשטוח את טענות העצמאיים ובעלי העסקים הקטנים והבינוניים.

פעילויות הלשכה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לשכת יועצי המס אינה מייצגת את יועצי המס בלבד, אלא גם את העסקים הקטנים והבינוניים ואת יועצי המס העובדים עמם, הן מול הרשת המבצעת (רשות המיסים) והן מול הרשות המחוקקת. הלשכה פועלת במספר מישורים: מקצועי וציבורי[3].

פעילות הלשכה במישור המקצועי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלשכה מנגישה לציבור הרחב מידע בנוגע למיסוי ולשינויים בתקנות ובחקיקה. בנוסףהלשכה מבצעת הדרכות והכשרות לחבריה, בהן גם קיום כנסים מקצועיים, ימי עיון, השתלמויות וקורסים. בנוסף, הלשכה מציעה שירותים נוספים לחבריה כגון ייעוץ משפטי, ייעוץ ביחסי עבודה ועוד. במסגרת זו קידמה הלשכה את העברת חוק הסדרת העיסוק בייצוג על ידי יועצי מס שהגדיל את סמכויות יועץ המס, הגדרת מעמדם של יועצי המס בתקנות בודק שכר, קיצור זמן ההמתנה לאישור ייפוי הכוח ליועץ מס, חיוב רשות המיסים להודיע לייעוץ המס במקרה של עיקול חשבון לקוחותיו והכרה במקצוע ייעוץ המס כאקדמי.[4][5]

פעילויות הלשכה במישור הציבורי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלשכה מסייעת לעצמאים ולבעלי העסקים הקטנים באמצעות הגשת הצעות חוק, הערות ותיקונים להצעות חוק קיימות ולהוראות ביצוע של רשות המיסים[6]. נציגי הלשכה משתתפים בדיוני ועדות הכנסת (כדוגמת ועדת הכספים, ועדת הכלכלה, ועדת החוקה, חוק ומשפט, ועדת העבודה, הרווחה והבריאות). בנוסף הלשכה פועלת באמצעות ייזום חוקים ותקנות, והגשת ניירות עמדה למקבלי החלטות[7].

במישור זה קידמה הלשכה יוזמות והצעות חוק, ביניהן חוק הפרשת פנסיה חובה לעצמאיים, החוק לעידוד עצמאים ועסקים קטנים, חוק להכרה בהוצאות הרכב לעסקים קטנים, שינוי בנוהל העיקולים האוטומטיים של חשבונות בנק לחייבים ברשות המיסים, חישוב מס נפרד לבני זוג, התיקון להצעת חוק עידוד השקעות הון, הטבות מס וניכוי חלק מהוצאות השכירות לעובדים מהבית.[8][9][10]

ללשכה ישנו ייצוג במועצת יועצי המס המייצגים, מתוקף חוק הסדרת העיסוק בייצוג על ידי יועצי מס, התשס״ה–2005, אשר נועדה לרשום יועצי מס מייצגים בפנקס ולתת להם רישיון, לפקח על הכשרת יועצי מס מייצגים, לרשום מתמחים ולפקח על התמחותם ולערוך להם בחינות, לפקח ולשמור על טוהר וכבוד העיסוק ולהכיר במוסדות להכשרת יועצי מס מייצגים[11].

חרבות ברזל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם פרוץ מלחמת "חרבות ברזל", פעלה הלשכה למתן מענקי הסיוע לעסקים ולעצמאיים שנפגעו במהלך מלחמת "חרבות ברזל" והייתה הגורם הדומיננטי בדיונים בכנסת ובגיבוש מתווה המענקים לעסקים. הלשכה עמדה בראש צוות המשא ומתן מול רשות המיסים ושר האוצר, ופעלה לגיבוש פתרונות שיבטיחו מענה הולם לצורכי השטח. פעילות זו הובילה להסדרים כלכליים מקיפים אשר העניקו רשת ביטחון כלכלית לעסקים ולעצמאיים שנפגעו. במסגרת זו פנתה לשכת יועצי המס לשר האוצר, ח"כ בצלאל סמוטריץ', והתריעה כי חיילי מילואים שהינם עצמאים צפויים להידרש להשיב את תגמולי המילואים שקיבלו מהמוסד לביטוח לאומי. כמו כן, בעקבות פניית הלשכה, נוסחה הצעת חוק ביוזמת חבר הכנסת יצחק קרויזר. לבסוף ההצעה הוגשה ואושרה כהצעת חוק ממשלתית, במסגרתה בוטלה הדרישה להחזרי המענקים, ונקבע מנגנון פיצוי ייעודי למשרתי המילואים העצמאיים.[12]

מיסוי על טיפים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרץ 2024 הובילה הלשכה מאבק מקצועי בתגובה להודעת רשות המיסים על כוונתה לגבות מע"מ על טיפים למלצרים.[13] המאבק הביא לדחיית הגבייה לאמצע שנת 2025 ולביטול הכוונה לגבות מס רטרואקטיבית.[13] במקביל, יזמה וכתבה הלשכה הצעת חוק שהוגשה על ידי חבר הכנסת אליהו רביבו אשר קבעה שלא יחול מע"מ על הטיפים. ההצעה עברה בקריאה טרומית וזכתה לתמיכת שרי הממשלה.[14]

במקביל להגשת החוק ,יזמה הלשכה דיונים מקצועיים בנושא עם רשות המסים שבסופם הגיש יו"ר הלשכה ירון גינדי מכתב מסכם שבו פירט את כל הנימוקים שעמדו בבסיס עמדת הלשכה שאין להטיל מע"מ על הטיפים. ביום 30.04.25 השיב מנהל רשות המיסים למכתב זה כי הוא קיבל את עמדת הלשכה ושלא יחול מע"מ על הטיפים. [15]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ חוק הסדרת העיסוק בייצוג על ידי יועצי מס, ספר החוקים הפתוח, באתר ויקיטקסט, תשס"ה-2005
  2. ^ לשכת יועצי מס, באתר www.ymas.org.il
  3. ^ לשכת יועצי מס, באתר www.ymas.org.il
  4. ^ הממשלה אישרה את תיקון חוק יועצי המס המאפשר ליועצי מס מייצגים לאשר נתוני נישומים, באתר GOV.IL
  5. ^ יהודה שרוני, ‏ליברמן עורג במפתיע על משרד האוצר - שעומד לפני חילופי הנהלה, באתר מעריב אונליין, 21 בספטמבר 2019
  6. ^ הבחירה הקשה של המלצרים: שכר נמוך או עוסק פטור, באתר ynet, 16 בדצמבר 2018
  7. ^ עמרי מילמן, בעלי תואר אקדמי בתחום הפיננסים יקבלו פטור מרוב בחינות מועצת יועצי המס, באתר כלכליסט, 3 במאי 2017
  8. ^ אורי תובל, בעקבות הסכמה עם ארגוני העצמאים: חוק פנסיה חובה לעצמאים יובא לוועדת השרים לחקיקה, באתר כלכליסט, 25 באוגוסט 2015
  9. ^ יהודה שרוני, ‏בשורה לנישומים: רשות המסים תפסיק את העיקול האוטומטי, באתר מעריב אונליין, 20 באוגוסט 2019
  10. ^ הצעת חוק: הכרה ביותר מ-45% בהוצאות רכב לעוסקים קטנים, באתר Globes
  11. ^ פרק ב לחוק הסדרת העיסוק בייצוג על ידי יועצי מס
  12. ^ מליאת הכנסת אישרה את מתווה הפיצוי לעסקים בעקבות מלחמת חרבות הברזל, באתר משרד האוצר, ‏09.11.2023
  13. ^ 1 2 אלה לוי-וינריב, ‏רשות המסים דוחה את מועד גביית המע"מ מטיפים של מלצרים, באתר גלובס, 17 במרץ 2025
  14. ^ אתר למנויים בלבד ירדן בן גל הירשהורן, הקרב על הטיפים: בכנסת מקדמים הצעת חוק שמטרתה "לשמור על הסטטוס קוו", באתר TheMarker‏, 31 ביולי 2024
  15. ^ גד ליאור, רשות המיסים התקפלה: לא יוטל מס על טיפים במסעדות | פרסום ראשון, באתר ynet, 4 במאי 2025