אתר המאובנים בצ'נגג'יאנג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אתר המאובנים בצֶ'נְגְגְ'יָאנְג
Flag of UNESCO.svg אתר מורשת עולמית
MaoTianShan in Chengjiang, Yunnan, China.jpg
גלעד המנציח את התגלית
מדינה הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין הרפובליקה העממית הסינית
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית טבעי בשנת 2012, לפי קריטריונים 7
קואורדינטות 24°40′08″N 102°58′38″E / 24.668888888889°N 102.97722222222°E / 24.668888888889; 102.97722222222 

אתר המאובנים בצֶ'נְגְגְ'יָאנְגסינית: 澄江化石地; באנגלית: Chengjiang Fossil Site) הוא אזור עשיר במאובנים מתחילת תור הקמבריון בנפה צ'נגג'יאנג (澂江县) השייכת לנציבות העירונית יושי (玉溪) במחוז יונאן בדרום-מערב סין.

האתר נחשף כאשר ב-1984 נתגלו מאובנים בשכבת פצלים בגבעת מָאוטְייֵנְשָׁאן בנפת צֶ'נְגְגְ'יָאנְג שתוארכו ל-530 למ"ש. המאובנים באתר מכסים תקופת זמן קודמת למאובנים מהקמבריון שנתגלו בסוף המאה ה-19 בפצלי ברג'ס (Burgess Shale) בקולומביה הבריטית בקנדה. המאובנים משני אתרים אלו יחד עם מאובנים מאתרים נוספים בשוודיה ובגרינלנד מדגימים היטב את התופעה המכונה הפיצוץ הקמבריוני, המתארת שינוי דרמטי בקצב היווצרות המינים של אורגניזמים על פני כדור הארץ.

ייחודו של האתר בכך שהוא מהווה את העדות המוקדמת לתופעה זו. באתר נתגלו מאובנים של כמעט כל המערכות המוכרות של בעלי חיים. בסך הכול נתגלו באתר בעלי חיים השייכים לכ-200 מינים, מתוכם 160 מינים חדשים, ב-170 סוגים, מתוכם 150 סוגים חדשים, השייכים ל-16 מערכות. מעבר לעושר במינים מתבטאת ייחודיות האתר בכך שהמאובנים השתמרו בו בצורה יוצאת דופן. השתמרו רקמות רכות ואף בעלי חיים שגופם עשוי כולו רקמות רכות (בניגוד למאובנים נפוצים שמשמרים איברים קשים בלבד, דוגמת עצמות, קונכיות, צבתות וכו'), עובדה המאפשרת הצגה שלמה ומלאה של התפתחות החיים בתחילת הקמבריון. משום כך נחשב האתר לאחת מהתגליות הפלאונטולוגיות החשובות ביותר במאה ה-20. מקבץ בעלי החיים שנתגלו מתקופה זו מכונים בשם הכללי "הפאונה של צֶ'נְגְגְ'יָאנְג" (Chengjiang Fauna) או גם "הביוטה של צֶ'נְגְגְ'יָאנְג" (Chengjiang Biota), והשכבה המכילה את המאובנים קיבלה את הכינוי "פצלי מָאוטְייֵנְשָׁאן" (Maotianshan Shales).

האתר הוכר על ידי ארגון אונסק"ו כאתר מורשת עולמית בשנת 2012.[1]

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תיאור כללי[עריכת קוד מקור | עריכה]

אתר המורשת העולמית שוכן על גבעת מָאוטְייֵנְשָׁאן (帽天山, בפין-יין: Màotiānshān) במזרחה של נפת צֶ'נְגְגְ'יָאנְג, הנציבות העירונית יושי במחוז יונאן בדרום-מערב סין. הוא שוכן כ-5 קילומטרים מזרחית לעיירה צֶ'נְגְגְ'יָאנְג, מושב הנפה, וכ-65 קילומטרים דרומית לקונמינג בירת המחוז. מרכזו של האתר הוא ב-24°40′08″N 102°58′38″E / 24.668889°N 102.977222°E / 24.668889; 102.977222, והוא משתרע על שטח של 5.12 קמ"ר וסביבו הוגדר שטח חיץ על שטח של 2.2 קמ"ר שבו חלות הגבלות בנייה. סך כל שטח האתר הוא כ-7.32 קמ"ר.

האתר שוכן במזרח רמת יונאן כשהמבנה הגאולוגי הוא של קער החסום בגושים מועתקים (fault-blocked syncline). פני השטח של אזור האתר הם של גבעות והרים נמוכים וביניהם פזורים עמקים, אגמים ומישורים פוריים. דרומית לאתר שוכן אגם פֿוּשְׂייֵן (抚仙湖, בפין-יין Fǔxiān Hú), אגם מים מתוקים בגובה 1,721 מטרים מעל פני הים המשתרע על שטח של 212 קמ"ר ושעומקו 158 מטרים, אחד מהאגמים העמוקים בסין. גובה פני השטח של האתר נעים בין 1,858 ל-2,063 מטרים מעל פני הים. במרכז הקער שוכנת גבעת מָאוטְייֵנְשָׁאן שגובהה 2,024 מטרים. ערוצונים וחרצים שמקורם בסחיפה התחתרו בפני השטח וחשפו את השכבות מתחילת הקמבריון ואת השכבות מהפרקמבריון שמתחתיהן. הערוצים הם חלק מאגן הניקוז של נהר הפנינה. המים הזורמים בערוצים נשפכים לנהר לוּשִׂישָׁאו שחוצה את האתר ממזרח למערב ובסופו של דבר לאגם פושיין שהוא בסיס הסחיפה המקומי. הקרקע באתר היא קרקע אדומה.

הצמחייה המקורית באתר שכללה עצים ירוקי עד רחבי-עלים מהמינים: Castanopsis orthacantha ו-Castanopsis delayvayi כמעט ונעלמה כליל, וכיום מכסה יער ירוק עד 28% מפני השטח. מרבית העצים הם אורנים מהמינים אורן יונאן (Pinus yunnanensis) ואורן ארמן (Pinus armandii), אקליפטוס וכן המינים Evelynia keteleevia‏, Anus nepalensis ו-Dodonaea viscose. וכמו כן ניטעו באתר שיחים ויערות פתוחים.

הפאונה הנוכחית כוללת חרקים, זוחלים כגון מין הצפע Trimeresurus stejnegeri yunnanensis ומין הזעמן Dinodon septentrionalis, עופות דוגמת חסידה שחורה, כפן מצוי, מנדרין סיני, אווז הודי (Anser indicus), עגור אפור, נץ מצוי ואפודי סהרוני, ויונקים דוגמת פנגולין סיני.

אקלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

האקלים באתר הוא סובטרופי מונסוני. יש באתר שתי עונות מובחנות. העונה היבשה בין נובמבר לאפריל והעונה הגשומה, שבה יורדים כ-80% מהמשקעים השנתיים. ממוצע המשקעים השנתי הוא 964 מילימטרים. הטמפרטורה השנתית הממוצעת היא 15°, כשהטמפרטורה היומית הגבוהה ביותר היא 31° והנמוכה ביותר 5°-. הלחות היחסית היא 74%, והרוחות במקום הן בדרך כלל דרומיות, דרומיות מערביות.

גאולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סקירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אתר המאובנים בצֶ'נְגְגְ'יָאנְג שייך לחלקו המערבי של המשטח היבשתי של יאנגצה על לוח סין הדרומי. האתר שוכן בקצה הדרומי של העתק שְׂיָאוגְ'יָאנְג המשתרע בכיוון מצפון לדרום מסצ'ואן ליונאן. האירועים הטקטוניים החשובים ביותר שעברו על האתר הם האורוגנזה שבה נבנו הרי ההימלאיה (לפני 50 מיליון שנים) והתנועה לאורך העתק שְׂיָאוגְ'יָאנְג לפני 4 מיליון שנים. כיוון המישור של השכבה המכילה את המאובנים הוא מצפון-צפון מזרח לדרום-דרום מערב. להלן השכבות באתר (מסודרות מלמעלה כלפי מטה) כאשר בין מרביתן מפרידה אי התאמה:

  • רביעון - שכבה בעובי 15 מטרים של סחף של חרסית חולית אפור-צהוב או אדום-סגול עם שפע שברי דולומיט, אבן טין, אבן בוץ וסלעים זרחתיים.
  • נאוגן - שכבה בעובי 15 מטרים של קונגלומרטים עם שברי דולומיט, אבן טין ואבן בוץ.
  • פרם - שכבה שחלקה העליון בעובי 176 מטרים מכיל טוף בזלתי, בזלת וברקציה געשית וחלקה התחתון בעובי 174 מטרים מכיל פצלים צבעוניים, אבן גיר אפורה ודולומיט.
  • קרבון - שכבה בעובי 100 מטרים של אבן גיר אפורה.
  • דבון - תיכון ועליון. שכבה בעובי 75 מטרים של דולומיט אפור בהיר
  • תצורת צָאנְגְלָאנְגְפּוּ (沧浪铺组) - קמבריון תחתון: שכבה עשירה במאובנים בעובי 150 מטרים. אבן חול קוורצית נציצית דקת גרגיר בגוון אדום-סגול, אפור ואבן בוץ הבנויה שכבות דקות בגוון ירוק-אפור.
  • תצורת צְ'יוֹנְגְג'וּסְה (Qiongzhusi Formation) מהקמבריון התחתון: מחולקת לשני פרטים:
    • פרט יוּ'’אָנְשָׁאן (Yu’anshan Member), הפרט העליון: עוביו 200 מטרים. שכבות של פצלים בגוון צהוב-אפרפר וירוק-צהבהב מעורבות בשכבות דקות עד בינוניות של דולומיט ואבן טין קרבונטית. פרט זה מכיל את הפאונה של צֶ'נְגְגְ'יָאנְג.
    • פרט שְׁיֵנְטוֹאוּ (Shiyantou Member), הפרט התחתון: עוביו 80 מטרים והוא מכיל אבן טין חרסיתית אפורה, אבן טין דולומיטית באפור בהיר ואבן בוץ בגוון ירוק-אפרפר. אבן חול גלאוקוניטית עם מעט מאובנים בעלי קונכיות.
  • תצורת יוּ'חוּצוּן (Yuhucun Formation), נאופרוטרוזואיקון עליון (אדיקר). עובייה מעל ל-800 מטרים והיא בנויה מארבעה פרטים:
    • פרט דָאהָאי (Dahai Member) - דולומיט זרחתי ופוספוריט בגוונים של אפור כהה ואפור כחלחל
    • פרט שְׂיָאווָאיְטוֹאוּ (Xiaowaitou Member) - דולומיט צהוב-אפרפר בשכבות דקות מאוד.
    • פרט בָּאיְיֵנְשָׁאו (Baiyanshao Member) - דולומיט בוצי בגוונים של אפור ואפור-חום.
    • פרט גְ'יוֹצֶ'נְג (Jiucheng Member) - דולומיט אפור-ירוק בשכבות שעוביין בינוני עד עבה.
  • תצורת דונְגְלונְגְטָאן (Donglongtan Formation), נאופרוטרוזואיקון עליון (אדיקר). עובייה מעל 150 מטרים והיא בנויה דולומיט צורני ואבן גיר צורנית בשכבות עבות.
  • תצורת נָאנְטוֹאוּ (Nantou Formation), נאופרוטרוזואיקון עליון. עובייה פחות מ-40 מטרים. פצלים בגוונים של אדום וירוק ופצלים טיניים, יחד עם ברקציה שמקורה במורנה בבסיס התצורה.
  • תצורת צֶ'נְגְגְ'יָאנְג (Chengjiang Formation), נאופרוטרוזואיקון תחתון. עובייה בין 20 ל-110 מטרים, והיא כוללת אבן חול קוורצית שמקורה יבשתי בגוונים של אדום-סגול ואבן חול גסת גרגיר יחד עם פירוקלסטים.

מתחת לאתר יש קער אסינכרוני שכיוונו 30° מזרח, שבו הזרוע המזרחית תלולה יותר. מספר העתקים שאורכם בין כמה מאות מטרים לכמה קילומטרים חוצים את ציר הקער ואת כל האתר.

השכבות המכילות מאובנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המאובנים של "הפאונה של צֶ'נְגְגְ'יָאנְג" נתגלו בפצלים ובסלעי אבן הבוץ הצהבהבים של החלק העליון של פרט יוּ'’אָנְשָׁאן בתצורת צְ'יוֹנְגְג'וּסְה (המכונה גם תצורת חֵיילִינְפּוּ - Heilinpu Formation) מהקמבריון התחתון. חלק זה נחלק לארבע שכבות (מלמעלה כלפי מטה):

  • שכבת אבן חול טינית צהובה בעובי 113 מטרים. מכילה מגוון מצומצם של המינים בפאונה של צֶ'נְגְגְ'יָאנְג בעיקר טרילוביטים, כדוגמת הסוגים Eoredlichia ו-Yunnanocephalus וסוגי הסרטנאים Kuanyangia ו-Kunmingella מהסדרה Bradoriida שנכחדה וברכיופודים מהסוגים Lingulella ו-Lingulepis.
  • שכבת פצלים בגוון ירוק צהבהב מעורבת בשכבות דקות של אבני טין ואבני בוץ בעובי 40–50 מטרים. מכילה את עיקר המאובנים בעלי גוף רך. כולל פרוקי רגליים, דוגמת Naraoia‏, Leanchoilia ו-Isoxys. שכבה זו גם עשירה בבעלי חיים מהמשפחה Eldoniida שנכחדה, מקבוצת ה-Lobopodia, בתולעים ובספוגיים.
  • שכבת פצלים ואבן טין שחורה. בשכבה זו נתגלו טרילוביטים מהסוגים Tsunyidiscus ו-Wutingaspis וסוגי הסרטנאים Hanchungella ו-Emeillopsis מהסדרה Bradoriida שנכחדה.
  • אבן טין שחורה - שכבת הבסיס של הפרט מכילה את הטרילוביטים העתיקים ביותר בסין מהסוג Parabadiella וסוגי הסרטנאים Hanchungella‏, Liangshanella ו-Nanchengella מהסדרה Bradoriida שנכחדה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היסטוריה גאולוגית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפני 800 מיליון שנים התחוללה אורוגנזת גִ'ינִּינְג (Jinning Orogeny), אירוע בניית הרים שייצר את התשתית (מסד של סלעי הקרום היבשתי באזור היציב מבחינה טקטונית) של דרום סין. עיוות נוסף נגרם על ידי אורוגנזת צֶ'נְגְגְ'יָאנְג. לפני כ-700 מיליון שנים עבר האזור עידן קרח (קרחונים כיסו אז את מרבית כדור הארץ, תופעה המכונה "כדור השלג ארץ"). בתקופה שבין לפני 700 ל-540 מיליון שנים עברו על אזור צֶ'נְגְגְ'יָאנְג תהליכים חוזרים ונשנים של התקמטות וסחיפה, שבסופם הוצף האזור על ידי ים רדוד שבו הושקעו בהדרגה סלעים קרבונטיים שנוצרו על ידי השקעה של בעלי חיים בעלי קונכיות.

לפני 530 מיליון שנים היה האזור מפרץ רדוד בקו הרוחב 11° דרום. התנאים הסביבתיים: שפע אור שמש, וחמצן גרמו לשגשוג של אצות שהיו תחילת שרשרת המזון לבעלי חיים אחרים. המאובנים של הפאונה של צֶ'נְגְגְ'יָאנְג נוצרו בתקופה זו בפרט יוּ'’אָנְשָׁאן בלמינות (שכבות דקות) בעובי שבין 3 ל-5 סנטימטרים כאשר מקור החלק התחתון בכל למינה הוא טיני והעליון בוצי. מה שמעיד על השקעה עקב זרם עכירות קטן. בעלי החיים נקברו במהירות במשקעים מבלי שעברו ריקבון והשכבות שבהן נקברו לא עברו טלטלות. הרקמות הרכות נשתמרו על ידי החלפה לפיריט.

מהקמבריון ועד הפרם העליון (בין לפני 540 ל-250 מיליון שנים) נוצרו באזור כ-1,500 מטרים של סלעי משקע בכמה אירועי השקעה. פעילות בניית הרים בסוף עידן הפלאוזואיקון גרמה להעלמות ים טתיס הקדום, ובכך בא הקץ לפרק הימי בתולדות אזור צֶ'נְגְגְ'יָאנְג. האזור הושפע מפעילות געשית בסוף תור הפרם וכמו כן החל לפעול העתק אזורי ארוך הקרוי העתק שְׂיָאוגְ'יָאנְג, והחל להיווצר הקער של מָאוטְייֵנְשָׁאן.

בין לפני 250 ל-4 מיליון שנים (מטריאס תחתון עד שלהי הנאוגן), חווה האזור מדי פעם תהליכי התרוממות, כאשר הסלעים מעידן הפלאוזואיקון נחשפים ונסחפים. קרקע החלה להיווצר וכיסתה את הסלעים. בין לפני 4 ל-3 מיליון שנים הייתה התרוממות נוספת, בשולי האירוע שיצר את הרי ההימלאיה, והאזור הפך לרמה. פעילות טקטונית נמרצת גרמה ליצירת העתקים ואגן מרכזי שהצטברו בו מים ונוצר אגם פושיין.

לפני כ-12,000 שנים (תחילת הולוקן) הגיע אגם פושיין לשיא גודלו. פני האגם היו גבוהים ב-30 עד 40 מטרים מגובהם בהווה, והוא השתרע על שטח של כ-350 קמ"ר, ובקצהו הצפוני הגיע עד המורדות הדרומיים של גבעת מָאוטְייֵנְשָׁאן. לפני כ-5,000 התחזקה התנועה בהעתק שְׂיָאוגְ'יָאנְג וגרמה להעמקת אגם פושיין.

לפני כ-3,000 שנים התיישבו בני אדם על הגדה הצפונית של אגם פושיין, וחיו על הדיג, הציד, וגידול חיות משק. הם ביראו את היערות ירוקי העד הבראשיתיים העבותים וחשפו בכך את השכבות מהקמבריון התחתון.

היסטוריה אנושית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אזור יונאן כולל שרידים ארכאולוגיים לכמה מהעדויות הקדומות ביותר להתיישבות אנושית בסין. אתר המאובנים נמצא במרחק של כ-300 קילומטרים בלבד מהאתר שבו נתגלו מאובנים של אדם יְוֵּ'אנְמוֹאוּ (元谋人, בפין-יין: Yuánmóu Rén, שם מדעי: Homo erectus yuanmouensis), תת מין של הומו ארקטוס, המאובן האנושי הקדום ביותר ביונאן. בכמה נפות סמוכות נתגלו עדויות לפעילות אנושית מהתקופה הפלאוליתית בתקופה שבין לפני 100,000 עד 30,000 שנים.

בנפת צֶ'נְגְגְ'יָאנְג עצמה נתגלו כמה אתרים נאוליתיים. ההתיישבות המסיבית באזור החלה לפני 1,200 שנים. האזור החל לפעול תחת שלטון מרכזי בתקופת המדינות הלוחמות, כשהמצביא גְ'וָאנְג צְ'יָאו (庄跤) שנשלח מטעם מדינת צ'ו השתלט על האזור (כולל צֶ'נְגְגְ'יָאנְג) והכריז על עצמו שליט ממלכת דְייֵן. בשנת 106, בתקופת שושלת האן המערבית, הוקמה הנפה רשמית תחת השם נפת יוּ'יְוֵּ'אן. רק ב-1913 קיבלה הנפה את שמה הנוכחי.

בנפה מתגוררים בני כמה קבוצות אתניות: האן, חְווֵי, יִי ומְיָאו. היִי, היו התושבים המקורים, בני ההאן (הקבוצה האתנית הגדולה בסין) הגרו לאזור החל מתקופת שושלת צ'ין (מ-300 לפני הספירה), החְווֵי הם קבוצה מוסלמית שהגיעו לאזור ב-1250 בתקופת שושלת יואן והמְיָאו הגיעו לאזור במאה ה-17, בתקופת שושלת צ'ינג.

האזור לא התפתח כלכלית. הכלכלה המקומית התבססה על דיג, ציד, חיות משק וחקלאות. האזור נהנה משפע שמש ואדמה פורייה והתושבים מגדלים אורז, שעועית, תפוחי אדמה, תירס, חיטה וטבק. תעשייה לא התפתחה למעט מטוויות ידניות. מ-1910 החלו לכרות באזור פחם ומ-1938 פוספטים שהפכו למקור הכנסה עיקרי בנפה. ב-2003 הגיעו שני שלישים מההכנסות של הנפה מכריית הפוספטים. מרבצי הפוספטים שוכנים מעל ומתחת לשכבת המאובנים וכרייתם איימה לפגוע בהם, ולכן הוחלט על הפסקת הכרייה עד 2005, דבר שזרז את הכרייה בתקופת הביניים.[2] ההכרזה על אתר המורשת העולמית קידמה ענף כלכלי חדש, תיירות.

היסטוריה של גילוי ופיתוח האתר[עריכת קוד מקור | עריכה]

כבר מתחילת המאה ה-20 ידעו הפלאנטולוגים שתצורת צְ'יוֹנְגְג'וּסְה, המשתרעת על אזור נרחב במזרח מחוז יונאן עשירה במאובנים מתחילת הקמבריון, בייחוד בקטע שבין קונמינג לצֶ'נְגְגְ'יָאנְג. חלוצים במחקר בנושא היו הצרפתים. הגאולוגים אונורה לנטנואה (Honoré Félix Jean Baptiste Charles Lantenois‏; 1940-1863), וז'אק דפרה (Jacques Deprat ‏; 1935-1880) והארכאולוג אנרי מנסווי (Henri Mansuy‏; 1937-1957) פעלו מבסיסם בווייטנאם, אז בשליטת צרפת, וערכו סקרים ביונאן הסמוכה בין השנים 1907 ל-1912. הם פרסמו מאמרים על גילוי מאובני טרילוביטים ופרוקי-רגליים אחרים. מחקרים נוספים נערכו על ידי מדענים סינים בשנות ה-30 וה-40. בהם בלט מחקרו של הפרופסור יָאנְג דְזְוֵי-יִי (Yang Zui-yi), שבתחילת שנות ה-30 נאלץ להימלט יחד בשל מלחמות האזרחים שסין הייתה שקועה בהן עם כל מחלקת הגאולוגיה באוניברסיטת ג'ונְגְשָׁאן שבגואנגג'ואו לכפר דונְגְלונְגְטָאן, השוכן כקילומטר וחצי מגבעת מָאוטְייֵנְשָׁאן. יָאנְג דְזְוֵי-יִי זיהה בסלעים שבסביבה שפע מאובנים מהסדרה Bradoriida שנכחדה.

את האתר במָאוטְייֵנְשָׁאן גילה הפלאנטולוג חוֹאוּ שְׂייֵנְגוָאנְג (侯先光 בפין-יין: Hóu xiānguāng) ב-1984. ביוני 1984 הגיע חוֹאוּ שְׂייֵנְגוָאנְג, אז חבר במכון לגאולוגיה ופלאונטולוגיה של נאנג'ינג השייך לאקדמיה הסינית למדעים, לקונמינג על מנת להמשיך במחקרו על פרוקי-רגליים מהסדרה Bradoriida. בעקבות המאמר של יָאנְג דְזְוֵי-יִי הגיע חוֹאוּ לגבעת מָאוטְייֵנְשָׁאן ב-1 ביולי 1984. הוא שכר עובדים מקומיים ונעזר בעובדים של הלשכה לגאולוגיה של מחוז יונאן שהתגוררו בכפר הסמוך דָאפּוֹטוֹאוּ וחיפשו פוספטים. החפירות שביצעו בצלע הגבעה העלו כמויות גדולות של מאובנים בתוך גושי אבן הבוץ שהשתמרו בצורה יוצאת דופן. חוֹאוּ, דיווח על התגליות באתר זה ובאתרים נוספים ביונאן למנהלים ולעמיתיו במכון לגאולוגיה ופלאונטולוגיה של נאנג'ינג, וארגן כמה משלחות מחקר בשנים הבאות לאתר שהניבו מספר רב של מאובנים בעל גוף רך. בסיום תקופת החפירות השלישית נסע חוֹאוּ לשוודיה, ויחד עם עמיתיו מהמוזיאון להיסטוריה של הטבע בסטוקהולם, פרסם סדרת מאמרים על המאובנים מצֶ'נְגְגְ'יָאנְג, שעוררו התעניינות עולמית באתר. האתר מוזכר בספרים רבים והוא נושא למאות מאמרים מדעיים.

עם השנים, כשהתבררה חשיבותו של האתר, החל הממשל הסיני לנקוט בשורה של צעדים לשמירת האתר מחד ולפרסמו בעולם מאידך. ב-1987 הכריזה מועצת הנפה על תקנות להגנת האתר. שנה אחר-כך הוקם במקום מוזיאון קטן שבו הוצגו חלק מהממצאים. ב-1997 הכריזה מועצת המחוז על הקמת "שמורת הטבע המחוזית של הפאונה של צ'נגג'יאנג", וב-2001 אישר משרד המשאבים של ממשלת סין את הקמת "הפארק הגאולוגי של הפאונה של צ'נגג'יאנג". ב-2012 הכיר ארגון אונסק"ו במקום כאתר מורשת עולמית.

המאובנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגורמים להשתמרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאמור, נשתמרו במאובנים של הפאונה של צֶ'נְגְגְ'יָאנְג גם הרקמות הרכות, תופעה נדירה, אבל קיימת גם במקומות נוספים בעולם (כמו למשל פצלי בורגס), ושכבות המכילות מאובנים ברמת פירוט זו קיבלו כינוי מיוחד שמקורו בגרמנית: לאגרשטטה (Lagerstätte). הגורמים להשתמרות יוצאת הדופן של המאובנים בלאגרשטטה של צֶ'נְגְגְ'יָאנְג היו קו הרוחב של האתר בתור הקמבריון (בקרבה לקו המשווה), הטמפרטורה, עומק מי הים הרדוד שבמזרח יונאן בתקופת הקמבריון ומליחותם. גורם משמעותי נוסף הייתה הסביבה המחזרת דלת החמצן. משערים שבעלי החיים רבים מתו באירועים של שיטפונות עזים, בהם נשפכו כמויות מים מתוקים רבים לים או כתוצאה מתנודות בכמות החמצן המומס באזורים שבהם הייתה כמותו מינימלית. בכל מקרה הגופות נותרו שלמות ונקברו במהירות תחת משקעים לפני שהתחיל תהליך ריקבון. הרקמות הרכות נשמרו עד החלפתן בפיריט שאחר כך עבר בליה לתחמוצות ברזל. כמה מהרקמות נשמרו כסרטי פחמן.

תיארוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

תיארוך רדיומטרי של השכבות המכילות את הפאונה של צֶ'נְגְגְ'יָאנְג באמצעות איזוטופים של ארגון (Ar39-Ar40) נתן תוצאה של 530 למ"ש (לפני מיליון שנים) והערכה היא כי פאונה זו מכסה תקופה של כשני מיליון שנים. השוואה למיני מאובנים זהים באזורים אחרים בעולם מקבילה לתחילת התקופה חסרת השם הרשמי המכונה "התקופה השלישית של הקמבריון" (Cambrian Stage 3), שגאולוגים רבים מכנים האטדבדיאן (Atdabadian Stage), בעקבות הפאונה שנתגלתה מתקופה זו במזרח סיביר. תקופה זו מתוארכת בין 521 למ"ש ל-514 למ"ש.

מאובנים לדוגמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון ל-2011 נתגלו באתר בעלי חיים השייכים לכ-200 מינים, מתוכם 160 מינים חדשים, ב-170 סוגים, מתוכם 150 סוגים חדשים, השייכים ל-16 מערכות. הטבלה להלן מציגה חלק מעושר זה.

מערכה מינים לדוגמה הערות תמונות
אצות

Fuxianospira gyrata
Megaspirellus houi
Punctariopsis latifolia
Punctariopsis simplex
Sinocylindra yunnanensis

אצות שימשו בסיס לשרשרת המזון של שאר בעלי החיים בפאונה של צ'נגג'יאנג. האצה Sinocylindra yunnanensis למשל נפוצה מאוד. אורכה כ-20 מ"מ ורוחבה 0.3 מ"מ והמבנה שלה קשיח בהשוואה לאצות מודרניות.

יש מדענים החולקים על הזיהוי של חלק מהמינים של האצות וטוענים כי מדובר בקופרוליטים (צואה מאובנת).

ספוגיים

Allantospongia mica

Triticispongia diagonata

Paraleptomitella dictyodroma

ספוגיים (Porifera) הם בעלי חיים נקבוביים רב-תאיים השייכים לחסרי החוליות, שוכני מים ונייחים. בעלי חיים אלה הם הפשוטים בין בעלי החיים הרב-תאיים משום שאין להם איברים מוגדרים. מאובנים של ספוגיים נתגלו כבר מהפרקמבריון, ובצ'ינגג'יאנג השתמר מבנה גופם השלם ולא רק המחטים הצורניות (spicules), כפי שמתגלה במאובנים במקומות אחרים. זוהי המערכה השנייה במספר המינים (19) שנתגלו בצ'נגג'יאנג, מרבית מיני הספוגיים שייך לקבוצת הספוגנים.

ה-A. mica שייך למחלקת הספוגנים, קטן בממדיו (10 על 15 מילימטרים) צורתו סגלגלה ומרביתו מחטים צורניות הקורנות ממרכזו.
ה-T. diagonata שייך למחלקת הזכוכנים, קטן בממדיו (גובהו בין 6 ל-10 מילימטרים) צורתו סגלגלה ומרביתו מחטים צורניות. הספוג היה מעוגן בבסיסו לקרקעית הים.
ה-P. dictyodroma שייך למחלקת הסופגניים, צורתו צינור ארוך בגודל 10 ס"מ ובקוטר 13 מילימטרים. הספוג היה מעוגן בבסיסו לקרקעית הים.

צורבים

Xianguangia sinica

בעלי חיים ממערכת הצורבים הכוללת, בין היתר, אלמוגים, שושנות ים ומדוזות סוכך נדירים בפאונה של צ'נגג'יאנג. נתגלו רק 30 מאובנים השייכים לשני סוגים.

X. sinica הוא מין של שושנת ים. גוף בעל החיים צינורי בגובה 60 מילימטרים וברוחב 30 מילימטרים בבסיס דמוי דיסקה. החלק העליון (שם כנראה היה הפה של היצור) היה מעוטר ב-16 זרועות ציד (משושים).

מסרקניים

Maotianoascus octonarius

גופם של המסרקניים מורכב ממסה של ג'לי, המכונה מזוגלאה המורכבת משכבה בת שתי תאים עם שכבה תאים אחת חיצונית ושכבה שנייה בחלל הפנימי. משום שכל גופם רך נדיר למצוא מאובנים להם. אף שהמסרקניים נדירים גם בצ'נגג'אנג (נתגלו רק 20 מאובנים שלהם, שלושה סוגים בני מין אחד כל אחד) הם המאובנים הקדומים ביותר של מסרקניים שנתגלו.

ה-M. octonarius בנוי בצורת כדור הבנוי משמונה אונות המכוסות במבנה דמוי מסרק. בצידו האחד פה גדול ובצדו השני כיפה דמוית כפתור.

איור משוער של Maotianoascus octanarius

איור משוער של Maotianoascus octanarius

תולעי שערת סוס

Nematomorpha

Cricocosmia jinningensis

Maotianshania cylindricala

Palaeoscolex sinensis

אלפי מאובנים ממערכת תולעי שערת סוס נתגלו בצ'נגג'יאנג. באתר נתגלו שמונה סוגים שבכל אחד מין בודד.

נמצאו יותר מאלף מאובנים של C. jinningensis. תולעת זו מגיעה לאורך של 5 ס"מ ורוחב 2.5 מילימטרים. החלק הקדמי מצויד בקוצים ומסוגל להתכווץ.
נמצאו יותר מאלף מאובנים של M. cylindricala. תולעת צרה וארוכה זו מגיעה לאורך של 4 ס"מ ורוחב 2 מילימטרים. לעיתים נמצאים מאובנים שבהם גוף התולעת מסתלסל.
נמצאו כמה מאות מאובנים של P. sinensis, רבים מהם מסולסלים. תולעת זו מגיעה לאורך של 10 ס"מ ורוחב של 4 מילימטרים. לפי העובדה שלא נתגלה מילוי בוץ במעי היצור, ומכאן שהתזונה שלו לא יצרה משקעים, מניחים כי היה סוג של טורף.

Maotianshania cylindrica

מאובן של Maotianshania cylindrica מצ'נגג'יאנג

מאובן של Palaeoscolex

מאובן של Palaeoscolex

Priapulida

Palaeopriapulites parvus

Corynetis brevis

Protopriapulites haikouensis

מערכת פריאפולדה כוללת תולעים שאינן מחולקת למקטעים (בלתי סגמנטליות) שצורתם מזכירה פין וזה מקור שמם (פריאפוס הוא אל הפריון במיתולוגיה היוונית). מאות מאובנים שלהם נמצאו בצ'נגג'יאנג והם כוללים 14 מינים ב-14 סוגים. המאובנים שנתגלו בצ'נגג'יאנג הם המאובנים העתיקים ביותר ממערכה זו. תולעים אלו נוהגות לחפור תעלות והן בדרך כלל ניזונות מטרף.

אורכו של ה-P. parvus פחות מ-10 מילימטרים. הוא בנוי מחדק ומגוף שווים באורכם ובצורתם דמוית הביצה. הגוף היה ככל הנראה מכוסה בקוטיקולה ובחלקו האחורי יש קרסים.
מאובנים של C. brevis נדירים יחסית בצ'נגג'יאנג. אורכם של הגדולים ביותר כ-25 מילימטרים. החדק מעוטר ב-25 שורות של קוצים זעירים, ובקצה הגוף יש זנב קצר.
עשרות מאובנים של P. haikouensis נתגלו באתר כשהגדולים ביותר באורך סנטימטר. החדק מעוטר בקוצים זעירים. ככל הנראה הוא חפר מנהרות, אבל לא היה טורף משום שהמעיים המסולסלים שלו התופסים את מרבית הגוף מלאים בבוץ, ולכן ככל הנראה ניזון יצור זה מחומרים אורגניים שסינן מתוך הבוץ.

Sipuncula

ambrosipunculus tentaculatus

ממערכה זו (המכונה באנגלית peanut worms - תולעי הבוטנים) נתגלו במאובנים בצ'נגג'יאנג שני מינים בשני סוגים. אלה, ככל הנראה, המאובנים היחידים שנתגלו ממערכה זו בעולם.

אורכו של ה-A. tentaculatus כ-40 מילימטרים ורוחבו 0.4 מילימטרים. גופו הולך וצר ופיו מעוטר בלפחות עשר זרועות ציד קצרות. הגוף מכוסה בגבשושיות והמעיים בצורת האות האנגלית U.

תולעי חץ

Chaetognatha

Protosagitta spinosa

ממערכת תולעי חץ (Chaetognatha) יש כיום כ-120 מינים של תולעים טורפות המהווים את עיקר המסה של הפלנקטון, רובם שקופים ובעלי צורת טורפדו. בשל היותם בעלי גוף רך כמעט שאין מאובנים שלהם בעולם. בצ'נגג'יאנג נתגלה מאובן אחד בלבד, שהוא ככל הנראה מין המאובן היחיד מהקמבריון.

אורכו של ה-P. spinosa כ-35 מילימטרים. המאובן היחיד שנתגלה מתחלק לראש, הכולל קרסים, גוף גלילי, וזנב צר. ככל הנראה נשתמרו במאובן שרידים לשרירים, שחלות וסנפירים צדיים.

איור משוער של Protosagitta spinosa

איור משוער של Protosagitta spinosa

תולעים טבעתיות

Maotianchaeta fuxianella

מערכה זו כוללת כיום כ-16,000 מינים של תולעים סטגמנטליות ובעלות צלום; רובן ימיות, חלקן חיות במים מתוקים וחלקן יבשתיות. המאובנים שנתגלו בצ'נגג'יאנג הם המאובנים הקדומים ביותר של מערכה זו.

אורכו של המאובן היחיד של M. fuxianella שנתגלה בצ'נגג'יאנג 54 מילימטרים וקוטרו 6 מילימטרים. הגוף מחולק ל-50 מקטעים שהולכים ונעשים צרים בחלקו האחורי. בכל מקטע יש בליטות בשרניות אופקיות הקרויות בשם Parapodia ההולכות ונעשות צרות ומסתיימות בקוץ.

רכיכות

Petalilium latus

מערכת הרַכִּיכוֹת (Mollusca) היא אחת המערכות המגוונות והנפוצות ביותר של חסרי החוליות על פני כדור הארץ. המדענים מונים בה כ-100,000 מינים, חיים ומאובנים. תפוצתן של הרכיכות גדולה והן מצויות בכל רחבי העולם; רובן בים ומיעוטם במקווי מים מתוקים וביבשה. מאובנים של רכיכות נדירים בצ'נגג'יאנג, אם כי המאובנים של Helcionella, סוג פרימיטיבי של רכיכה, ו-Petalilium, סוג פרימיטיבי של סילונית הם המאובנים הקדומים ביותר של מערכה זו.

אורכו של המאובן P. latus שנתגלה בצ'נגג'יאנג הוא עד 10 סנטימטרים. המאובן הוא מין של סילונית. ראשו קטן ועיניו על גבעול ויש לו זוג זרועות ציד ארוכות. על גופו נתגלו סנפירים צדיים וזימים.

Lobopodia

Cardiodictyon catenulum

Hallucigenia fortis

Luolishania longicruris

Microdictyon sinicum

Onychodictyon ferox

Paucipodia inermis

מערכת Lobopodia היא מערכה של בעלי חיים שנכחדו הדומים למערכת בעלי החיים היבשתיים נושאי ציפורניים של ימינו. בצ'נגג'יאנג התגלו תשעה מינים בשמונה סוגים, בחלקם השתמרו המאפיינים המורפולוגיים בצורה יוצאת דופן. למערכה זו חשיבות בהבנת האבולציה של נושאי הציפורניים ופרוקי הרגליים.

אורכו של המאובן C. catenulum, שממנו נתגלו לפחות 100 דוגמאות, מגיע עד 30 מילימטרים. הראש מוארך, הגוף צר וארוך ומחולק לטבעות שכל אחת מוגנת על ידי לוחית שממנה בולטות זוג רגליים המסתיימות בכמה טופרים.
אורכו של המאובן H. fortis, שממנו נתגלו כמה עשרות דוגמאות, מגיע עד 22 מילימטרים. הראש ביצתי ובולט מהגוף ומיד אחריו זוג משושים דקים וארוכים. על הגוף שבעה זוגות של לוחיות ורגליים המסתיימות בזוג טופרים. היצור חי ככל הנראה על קרקעית הים.
אורכו של המאובן L. longicruris, שממנו נתגלו כמה מאות דוגמאות, נע בין 8 ל-15 מילימטרים. הראש בולט בהשוואה לזנב, הגוף נישא על 14 זוגות רגליים, חמש הראשונות ארוכות והשאר הולכות ונעשות קצרות, כשבכל אחת ארבעה או חמישה טופרים. הגב והראש מכוסים בקוצים.
אורכו של המאובן M. sinicum, שממנו נתגלו מעל ל-100 דוגמאות, מגיע עד 8 סנטימטרים. המאפיין הבולט ביצור זה הם תשע לוחיות זרחתיות הצמודות לחלקו העליון של הגוף שפניהן מכוסות בקוצים שביניהם שקעים משושים. לוחיות כאלו נתגלו במאובנים במקומות רבים בעולם מהקמבריון (למשל בסיביר), אבל רק עם חשיפת המאובנים של צ'נגג'יאנג ששימרו את חלקי הגוף הרכים אפשר היה לשחזר את שאר חלקי היצור. המרקם של חלקי הגוף אליו צמודות הלוחיות חלק וחלקו העליון מוגבה וביניהם משורטטות טבעות על הגוף. היצור נישא על עשרה זוגות רגליים שהסתיימו בטופרים. קיימת מחלוקת לגבי מיקום הראש.
אורכו של המאובן O. ferox, שממנו נתגלו כמה עשרות דוגמאות, מגיע עד 7 סנטימטרים. מבנה הראש לא ברור. הגוף מכוסה בעשרה זוגות של לוחיות שמהן בולטים קוצים, וביניהן משורטטות טבעות. מכל לוחית בולטת רגל המסתיימת בזוג טופרים. זוג רגליים נוסף שאיננו קשור ללוחית נמצא בחלקו האחורי של הגוף. הגוף והרגליים מכוסים במבנים ארוכים דמוי משושים.
אורכו של המאובן O. ferox, שממנו נתגלו כמה עשרות דוגמאות, מגיע עד 7 סנטימטרים. מבנה הראש לא ברור. הגוף מכוסה בעשרה זוגות של לוחיות שמהן בולטים קוצים, וביניהן משורטטות טבעות. מכל לוחית בולטת רגל המסתיימת בזוג טופרים. זוג רגליים נוסף שאיננו קשור ללוחית נמצא בחלקו האחורי של הגוף. הגוף והרגליים מכוסים במבנים ארוכים דמוי משושים.
אורכו של המאובן P. inermis, שממנו נתגלו כמה עשרות דוגמאות, מגיע עד 10 סנטימטרים, אחד היצורים הגדולים בפאונה של צ'נגג'יאנג. הראש צר מהזנב, והגוף מחודד משני קצותיו ואיננו מוגן על ידי לוחיות. היצור נישא על תשעה זוגות רגליים ארוכות שעליהן משורטטות טבעות שהסתיימו בזוג טופרים.

מאובן של Microdictyon

מאובן של Microdictyon

איור משוער של Microdictyon

איור משוער של Microdictyon

איור משוער של Hallucigenia

איור משוער של Hallucigenia

איור משוער של Onychodictyon

איור משוער של Onychodictyon

מאחור, איור משוער של Hallucigenia fortis ובחזית, איור משוער של Paucipodia inermis

מאחור, איור משוער של Hallucigenia fortis ובחזית, איור משוער של Paucipodia inermis

פרוקי-רגליים

Anomalocaris saron

Canadaspis laevigata

Chengjiangocaris longiformis

Eoredlichia intermedia

Kunmingella douvillei

Leanchoilia illecebrosa

פְּרוּקֵי-רַגְלַיִם (שם מדעי: Arthropoda) מהווים מערכה של בעלי החיים חסרי חוליות בעלי שלד חיצוני, גופם מחולק לפרקים והגפיים שלהם מחולקות לפרקים. זוהי המערכה הגדולה ביותר בעולם הטבע, והיא כוללת למעלה מ-1,134,000 מינים שונים - יותר מכל מיני בעלי החיים האחרים יחדיו. כ-80% מכלל בעלי החיים על-גבי כדור הארץ הם פרוקי-רגליים (מבחינת מספר הפרטים). פרוקי-רגליים מהווים את המרכיב הבולט ביותר בפאונה של צ'נגג'יאנג. 100 מינים ב-75 סוגים נתגלו באתר. בין המינים שזוהו היו אבותיהם של הסרטנאים ובעלי כליצרות.

אורכו של המאובן של A. saron מגיע עד למטר. יצורים אלו היו ככל הנראה טורפים שחיו במים והיו בקצה העליון של שרשרת המזון. ל-A. saron היה זוג עיניים גדולות על גבעול, וזוג זרועות אחיזה שמהן בלטו קוצים לאורך החלק הפנימי. הפה היה עגול עשוי מספר לוחיות. מצדי הגוף בלטו אחד עשר סנפירים פשוטים, ומאחור היו שלושה זוגות של סנפירים ארוכים וזוג סרטים ארוכים מאוד.
אורכו של המאובן הנפוץ C. laevigata, מגיע עד 3 סנטימטרים. שתי קשוות כיסו את הראש וחלק מהגוף. העיניים נישאו על גבעולים, ומהגוף בלטו לפחות עשרה זוגות של תוספות מפוצלות. החלק הפנימי היה צר והחלק החיצוני היה להב שטוח גדול אליפסי. מהזנב בלטו קוצים.
אורכו של המאובן C. longiformis, מגיע עד 10 סנטימטרים. שריון הראש כיסה גם את בית החזה שהיה מחופה בחמש לוחיות גב. מאחורי השריון היו 17 לוחיות מעל אזור הקיבה ואז אזור הזנב בצורת משולש. גם ביצור זה בלטו תוספות מפוצלות שמספרם גדול ממספר הלוחיות. החלק הפנימי היה חרוטי, החלק החיצוני היה סנפיר מעוגל.
E. intermedia היה טרילוביט נפוץ בפאונה של צ'נגג'יאנג,. מראשו בלטו משושים ארוכים מכוסי זיפים. שריון הראש המחורץ הולך וצר כלפי החלק הקדמי ובלטו ממנו קוצים. בית החזה בנוי מ-15 מקטעים המעוטרים בקוצים, כשבתשיעי בולט קוץ ארוך. מגן הזנב קטן ואליפטי. תוספות מפוצלות בלטו ביצור זה, הפנימית מכוסה קוצים והחיצונית דמוית מוט רחב ארוך עם זיפים ארוכים.
המאובן K. douvillei השייך לסדרה Bradoriida הוא הנפוץ ביותר מבין המאובנים של צ'נגג'יאנג ונתגלו ממנו כמה אלפי דוגמאות. אורכה של כל אחת מהקשוות נע בין 3.5 ל-6 מילימטרים, ובתוכן גוף המחולק לעשרה מקטעים בכל אחד זוג גפים, חמישה מקטעים בחלק הראש וחמישה בגוף. מאחורי המשושים יש סדרה של גפים מפוצלות, ובסוף זוג גפים בלתי מפוצל. מהם התפתחו ככל הנראה הסרטנאים. קשוות של Kunmingella שהתגלו בצואה מאובנת מעידים כי היו ככל הנראה מזון לטורפים גדולים.
מאובנים של L. illecebrosa נפוצים בפאונה של צ'נגג'יאנג. היצור היה מוגן על ידי שריון ראש ואחריו 11 לוחיות גב וזנב דמוי פגיון המעוטר בקוצים קצרים. עיניים על גבעול היו ממוקמות לפני שריון הראש. בחלק הקדמי היו שלושה שוטונים ארוכים שכל אחד ארוך מגוף בעל החיים. שלוש תוספות מפוצלות בולטות מהראש וזוג תוספות מפוצלות מכל מקטע בגוף. החלק הפנימי בנוי מיחידת בסיס ותשעה מקטעים גליליים, והחלק החיצוני דמוי משוט המכוסה בזיפים. Leanchoilia נחשבת על ידי חלק מהחוקרים לאב הקדמון של בעלי כליצרות.

איור משוער של Anomalocaris saron ניזון מטרילוביט

איור משוער של Anomalocaris saron ניזון מטרילוביט

איור משוער של Canadaspis

איור משוער של Canadaspis

מאובן של Eoredlichia intermedia

מאובן של Eoredlichia intermedia מצ'נגג'יאנג

מאובן של Leanchoilia illecebrosa מצ'נגג'יאנג

מאובן של Leanchoilia illecebrosa מצ'נגג'יאנג

Phoronida

Eophoronis chengjiangensis

מערכת Phoronida היא מערכה של תולעים, שמספר המינים בה כיום מוערך ב-20 השייכים לשני סוגים. מאפיין בולט במינים אלו הם מעיים בצורה האות האנגלית U. התולעים נוהגות להתחפר בקרקע הים או להידבק אליו. בצ'נגג'יאנג נמצאו שני מינים השייכים לשני סוגים, אם כי הפלאונטולוג הבריטי סיימון קונווי מוריס (Simon Conway Morris) חולק על קביעה זו ומשער כי המאובנים הם של תולעים ממערכת Priapulida.[3]

אורכו של המאובן של E. chengjiangensis, שממנו נמצאו מעט דוגמאות מגיע ל-20 סנטימטרים וגופו מכוסה בצפיפות בבליטות קוצניות קצרות. צינור העיכול בצורת U, והקיבה נפוחה יחסית. זרועות ציד מסודרות במעגל משני קצות הגוף.

ברכיופודים

Heliomedusa orienta

Longtancunella chengjiangensis

Lingulellotreta malongensis

מערכת בּרַכיוֹפּוֹדים (שם מדעי: Brachiopoda – "זרוע-רגליים") היא מערכה של בעלי חיים ישיבים ימיים השייכת לעל-מערכה לופוטרוכוזואה. הברכיופודים הם בעלי שתי קשוות (שני החלקים המרכיבים את הקונכייה) המסודרות מעל ומתחת לגופם, בשונה מסידור הקשוות משני צדי הגוף כפי שקיים אצל הצדפות ממערכת הרכיכות. כיום יש כ-100 סוגים של ברכיופודים. בצ'נגג'יאנג נתגלו שישה מינים של מאובנים השייכים לשישה סוגים של ברכיופודים, שבניגוד למאובנים של ברכיופודים במקומות רבים בעולם, שימרו גם את הרקמות הרכות, כולל מנגנון ההזנה והזרוע שנתנה למערכה את שמה.

אלפי מאובנים של H. orienta נחשפו בצ'נגג'יאנג. גודל הקשוות נע בין 5 ל-22 מילימטרים. החומר המקורי ממנו עשויות הקשוות לא נשמר ורק מעט ממנו עבר תהליך של ביומינרליזציה, אם כי ניתן עדיין לזהות את קווי הגדילה והתלמים. רקמות רכות שנשמרו כוללות את זיפי החישה, את מנגנון ההזנה, הלופופור, ואת צלקות השרירים המקרבים והמרחיקים האחראים על פתיחת וסגירת הקשוות.
מאובנים של L. chengjiangensis נדירים בצ'נגג'יאנג. אלו שנתגלו היו בדרך כלל בקבוצות. כמו במינים אחרים הקשוות המקורים התמוססו, וכבר לא ניתן לזהות קווי גדילה או עיטורים. כן ניתן לזהות זיפי חישה לאורך שולי הגלימה ואת הזרוע הקצרה (10 מילימטרים) והחסונה (ברוחב 3 מילימטרים) מעוטרת בטבעות.
מאובנים של L. malongensis נפוצים בפאונה של צ'נגג'יאנג ונחשפו כמה מאות דוגמאות. אורך הקשוות נע בין 7 ל-10 מילימטרים ורוחבן 5. צורתן סגלגלה, אך הקשווה הבטנית (התחתונה) מתארכת עד לפתח הצר והמוארך של הזרוע. שתי הקשוות מעוטרות בצלעות רדיאליות שהופכות לקוצים בחזית היצור. ניתן לזהות קווי גדילה בשתיהן ואת צלקות השרירים בקשווה הגבית. הזרוע ארוכה מאוד ומגיעה עד 5 סנטימטרים בחלק מהמקרים ומעוטרת בטבעות בקצה הנצמד למצע.

מאובן של Heliomedusa orienta מצ'נגג'יאנג

מאובן של Heliomedusa orienta מצ'נגג'יאנג

קווצי עור

Vetulocystis catenata

קווצי עור (שם מדעי: Echinodermata) הם מערכה של בעלי החיים שניוני הפה (Deuterostomia) המונה כיום כ-6,500 מינים, שכולם חיים בבתי גידול ימיים, ונמצאים בכל העומקים. זוהי המערכה הגדולה ביותר שאין לה ייצוג במים מתוקים או ביבשה. קווצי עור נדירים מאוד בין המאובנים של צ'נגג'יאנג ורק שני מינים זוהו, והם המאובנים הקדומים ביותר של מערכה זו.

V. catenata, יחד עם מין נוסף, Dianchicystis jianshanensis, זוהו כמינים פרימיטיביים השייכים לטקסון vetulicystid. לבעל החיים גוף כדורי וזנב. בגוף יש שלושה פתחים, כולל הפה, ומערכת נשימה. משערים כי היה בעל חיים ישיב או ישיב למחצה.

מיתרניים

Myllokunmingia fengjiaoa

מיתרניים (שם מדעי: Chordata) היא מערכה של בעלי חיים שניוני הפה המתאפיינים בקיום מיתר גב חלול. למערכת המיתרניים משתייכים העופות, הזוחלים, הדגים, הדו-חיים והיונקים - ובכללם האדם. רובם המוחלט של המיתרניים הם בעלי חוליות (חולייתנים). באזור צ'נגג'יאנג נתגלו כמות נכבדה של מאובנים של שניוני פה. לא תמיד ניתן למקם מינים בשושלת היוחסין של שניוני הפה, אבל אין ספק שהמאובן הקדום ביותר של חולייתן, דג חסר לסתות, נתגלה בפאונה של צ'נגג'יאנג.

M. fengjiaoa הוא אחד משלושה מינים של דגים חסרי לסתות שהתגלו בלאגרשטטה של צ'נגג'יאנג. נתגלו למעלה מ-500 מאובנים של דג זה שאורכו בין 25 ל-30 מילימטרים. בדוגמאות ניתן לזהות את סנפיר גבי וסנפיר בטני בודד או זוג סנפירים, שרידים של המעיים ופי הטבעת. כמו כן ניתן לזהות את הכיסים המכילים את הזימים, שרירים לאורך הגוף, ושחלות. באזור הראש זוהו עיניים, מבני חישה נוספים וסחוסים. Myllokunmingia נחשב לחולייתן הקדום ביותר שנתגלה.[4]

סכמה של Myllokunmingia

סכמה של Myllokunmingia

בלתי משויכים

Allonnia phrixothrix

Rotadiscus grandis

Cotyledion tylodes

Yunnanozoon lividum

Vetulicola cuneata

בנוסף למינים המשויכים ל-16 המערכות המוכרות יש לפחות 30 מינים בלאגרשאטטה של צ'נגג'יאנג שלא ברור לאיזה מערכה הם משתייכים. בעלי חיים אלו מכילים מאפיינים שאינם מוכרים מאף מערכת או שיש להם מאפיינים של יותר ממערכת אחת. בעלי חיים אלו ייחודיים לתקופת המפץ הקמבריוני ומחקרם עשוי לשפוך אור על האבולוציה של הרב-תאיים. מאובנים של בעלי חיים מסתוריים אלו נדירים בלאגרשטטה של צ'נגג'יאנג, למעט yunnanozoon, שנתגלו קרוב ל-1,000 מאובנים שלו.

כמה מאובנים שלמים של A. phrixothrix השייכים למשפחה Chancelloriidae נתגלו בצ'נגג'יאנג. ליצור יש גוף דמוי שק באורך 4 סנטימטרים עטוף במעטה גמיש המעוטר במופעים רבים של זר של שלוש לוחיות קוצניות שהיו בנויות ככל הנראה מקלציט. אורך הלוחיות 8 מילימטרים הן חלולות, כאשר שתיים צמודות לגוף ואחת פונה כלפי חוץ. כל הלוחיות מופנות לחלקו האחורי של הגוף שבו יש פתח קטן. משערים כי יצורים אלו סיננו מזון מהמים או שהיו סימביוטים עם אצות או חיידקים.
כמה עשרות מאובנים של R. grandis נתגלו בצ'נגג'יאנג. לבעל החיים מבנה גוף דמוי דיסקה בקוטר 15 סנטימטרים או יותר. הפה ופי הטבעת במרכז הדיסקה כאשר המעיים מפותלים. סביב הפה יש כ-13 זוגות של מבנים דמויי זרועות ציד. R. grandis הוא אחד משני המינים המשתייכים למשפחה Eldoniidae שנתגלו בצ'נגג'יאנג. ב-2010 שויכה המשפחה לענף Cambroernida כשהיא נחשבת סוג פרימטיבי של שניוני הפה.
כמאה מאובנים של C. tylodes נתגלו בצ'נגג'יאנג כשהם בדרך כלל צמודים לבעלי חיים בעלי שלד דוגמת טרילובטים. הגוף נחלק לשלושה חלקים: כוס חרוטית שקירותיה עבים וכוללים לוחיות, שבקצה העליון זרועות ציד, גבעול גלילי עד חרוטי, ומבנה הצמדה מסיבי דמוי גולה.
בצ'נגג'יאנג נתגלו מאובנים רבים של Y. lividum, והם לא נתגלו בשום מקום אחר בעולם. אורכו בין 25 ל-40 מילימטרים. בחלקו העליון הוא מחולק ל-24 מקטעים (גושי שרירים?). בחלקו הקדמי מבנים חצי מעגליים בנויים מדיסקות קטנות התומכים בקוצים קצרים. משערים שמבנים מעגלים למחצה בחלקו התחתון הם שחלות. המעיים לולייניות. חוקרים שונים משייכים יצור זה למערכות שונות.
V. cuneata הוא אחד מעשרה מינים השיכים לשבעה סוגים במשפחה Vetulicolidae שנתגלו בצ'נגג'יאנג. ליצור זה גוף גדול, הבנוי משש טבעות, ובו פתח אחד, ככל הנראה הפה. הוא חסר עיניים או תוספות אחרות. ככל הנראה היו ליצור זימים וסנפירים קצרים ולכן ככל הנראה היה מסוגל לשחות. ההשערות על צורת התזונה שלו הן סינון מזון מהמים או ליחוך הקרקעית.

איור משוער של Rotadiscus grandis

איור משוער של Rotadiscus grandis

מאובן של Yunnanozoon lividum מצ'נגג'יאנג

מאובן של Yunnanozoon lividum מצ'נגג'יאנג

איור משוער של Vetulicola cuneata

איור משוער של Vetulicola cuneata

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]