מאיר אטלס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי מאיר אטלס

הרב מאיר אטלס (תר"ח, 1848 - י"ב בשבט תרפ"ו, 1926) היה מגדולי רבני ליטא[1], כיהן כרבן של סלנט, ליבוי, קוברין ושאוולי.

תולדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד לרב דוד אטלס (תקפ"ה-כ"ז באלול תרס"ח), בן הזקונים של הרב קרפל אטלס (תקמ"ג-י"א בסיוון תרכ"ו), תלמיד חכם גדול ועשיר שהיה מנכבדי קהילת בייסוגולה (אנ') ממחוז שאוול בליטא, ובזכותו הרב מנחם נחום קפלן הגיע להיות אחד מהרבנים הגדולים[2]. לר' דוד היו שלושה אחים נוספים שהיו גם הם תלמידי חכמים מובהקים: הרב בנימין ביינוש הבכור שהיה גם אמיד ונפטר בגיל 64, ר' מאיר שהרב מאיר אטלס נקרא על שמו ונפטר לפני חתונתו וכבר אז היה בקי בשו"ע ופרשניו ובפוסקים, והרב יעקב שעסק בתורה יום ולילה וכמעט לא דיבר דברי חול במשך חייו ונפטר בגיל 85. ארבעת בניו של ר' קרפל היו ילידי בייסוגולה[3]. בתרל"ה[4] היה ממייסדי ישיבת טלז עם הרב שלמה זלמן אבל[5] והרב צבי יעקב אופנהיים, ושלושתם כיהנו כראשי ישיבה.

בתרס"ה כתב מכתב נגד הציונות והמזרחי. עם זאת ניהל חליפת מכתבים עם הרב קוק, ובין השאר המליץ לרב קוק לקבל תלמידים שלו לישיבת מרכז הרב שהייתה בשנותיה הראשונות.

היה בין המועמדים למשרת הרב האשכנזי של ירושלים, לצדו של הרב שמואל סלנט[6].

היה חותנם של הרב אלחנן בונם וסרמן ושל הרב חיים עוזר גרודזינסקי בנישואיו השניים. בנו הרב בנימין ביינוש אטלס כיהן כרב בגלאזגו למעלה מ-30 שנה, נפטר בהושענא רבה ה'תשכ"ג והובא לקבורה בבית הקברות שומרי שבת בזיכרון מאיר, בני ברק.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראו כאן.
  2. ^ ראו בערך על ר' מנחם נחום.
  3. ^ ראו כאן בהסכמת הרב מאיר אטלס ל"תולדות מנחם" על ר' מנחם נחום קפלן.
  4. ^ זו השנה הנכונה כפי שמופיע כאן ולא תרס"א המופיעה במקור שבהערה 1.
  5. ^ מחבר "בית שלמה : דינים ומוסר בהלכות בין אדם לחברו" ו"בית שלמה" על טור חושן משפט מהשולחן ערוך שנפטר בדמי ימיו.
  6. ^ לבסוף נבחר הרב אליהו דוד רבינוביץ תאומים, שבסופו של דבר נפטר בתרס"ה בחייו של הרב סלנט, ומפטירת הרב סלנט עד מינויו של הרב קוק לרב האשכנזי של ירושלים, לא היה רב אשכנזי ראשי לעיר.