אליהו דוד רבינוביץ' תאומים
האדר"ת - הרב אליהו דוד רבינוביץ' תאומים | |
לידה |
4 ביוני 1843 ו' בסיוון ה'תר"ג פיקלייאי (אנ'), האימפריה הרוסית |
---|---|
פטירה |
8 בפברואר 1905 (בגיל 61) ג' באדר א' ה'תרס"ה ירושלים, האימפריה העות'מאנית |
מקום קבורה | בית הקברות היהודי בהר הזיתים |
תקופת הפעילות | ? – 8 בפברואר 1905 |
תפקידים נוספים | ראש ישיבה |
בת זוג | פיגא מינא |
שם השושלת | משפחת רבינוביץ' תאומים |
אב | בנימין רבינוביץ' |
צאצאים | ישראל שמעון רבינוביץ' תאומים |
הרב אליהו דוד רבינוביץ' תאומים (האדר"ת; 4 ביוני 1843[1], ו' בסיוון ה'תר"ג – 8 בפברואר 1905, ג' באדר א' ה'תרס"ה), היה רבן של הערים פוניבז' ומיר שבליטא ובסוף ימיו הרב של ירושלים.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]האדר"ת, נולד עם אחיו התאום, הרב צבי יהודה רבינוביץ' תאומים, בפיקלין שבליטא, לרב בנימין רבינוביץ' ולאשתו טויבא. כשהיה בן חמש שנים נפטרה אם המשפחה, והאב נאלץ לגדל את בניו לבדו. בהיותו בן תשע עברה המשפחה לעיר שילעל, שם כיהן אביו ברבנות. בגיל שלוש עשרה עד חמש עשרה חיבר עם אחיו-תאומו את החיבור "שבת אחים" על כללי הש"ס. ביומנו התבטא האדר"ת ביחס לאחיו: "אהבת עולם אהבתיו ממש כנפשי". איתו חיבר גם את החיבור "בני בנימין".
ב-1860, כשהיה בגיל 16, עברה המשפחה לעיר ראגולה שבמרכז ליטא, שם החל האדר"ת בכתיבת חידושים על הרמב"ם בשם "מעשי למלך". כתיבת חידושים אלו נמשכה עד שנת ה'תרס"ב, בשתי מחברות[2]. בי"ח באלול ה'תר"ך השתדך עם בתו של אריה לייב חזן מפוניבז' הרבנית פיגא מינא. בחול המועד סוכות ה'תרכ"א עקר מבית אביו אל בית חותנו. הוא למד בקלויז בפוניבז', והעיד על עצמו: "חזרתי על כל הש"ס במרוצה וזכרוני קלט בעה"י את הכל". בחודש אדר חזר אל בית אביו, אשר בינתיים עבר לשמש כרב העיר ווילקומיר.
בשנתיים הראשונות לנישואיו חלה במחלת עיניים שממנה התקשה להתרפא, והעיד על עצמו כי "שתי שנים רצופים שלא יכולתי ללמוד, וכמעט שלא למדתי מאומה". הוא עיין וכתב באותה תקופה בשיטת הפלפול, ולדבריו "זאת הייתה לי בנקל, לאשר לא יכולתי לעיין בשקידה". בשנת ה'תרל"ג הוצעה לו כהונת רבנות העיירה פיקעלין, עיירת נערותו, אך הוא סירב, משום שחשש מהקפדתו של הרב המכהן אשר חלה בשיתוק. מספר פעמים נוספות הוצעו לו משרות רבנות ברוסיה ולא הסתייע הדבר. בחורף ה'תרל"ד נולדה בתו אסתר פריידל.
ימי רבנות פוניבז'
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר שתלמידו של הרב ישראל מסלנט, הרב הלל מיליקובסקי, עזב את רבנות פוניבז' בתום חמש שנות כהונה, התמנה האדר"ת בגיל עשרים ותשע כרבה של העיר תחתיו. בתקופת כהונתו שם הרבה לדאוג לצורכי הנזקקים ונסע בעצמו כדי לאסוף תרומות עבורם. כאשר הוזמן לכהן ברבנות העיר ורשה, ויתר על ההצעה מאחר שהיה צריך לפרוע את חובותיו לאנשים שלווה מהם כדי לפרנס את עניי העיר. משכורתו הרבנית הייתה מצומצמת ומשפחתו חיה בתנאים קשים. כמה מילדיו מתו ממחלות עקב חוסר אמצעים.
בראשית שנת ה'תרמ"ג שוב הוצעה לו משרת רבנות ווילקומיר, עיירת רבנות אביו האחרונה. הוא שעה להפצרות בני פוניבז' שהציעו להכפיל כמעט את משכורתו, ונשאר בקהל עדתו. גם לאחר מכן היה מצבו דחוק[3]. במקרה אחד לא קיבל משכורת של כמה חודשים ונאלץ להפסיק לקבל אנשים בחג הסוכות, כדי להסב את תשומת לב הקהילה למצבו הקשה. בשנת ה'תרמ"ו התחתנה בתו, אלטה בת-שבע, עם הרב אברהם יצחק הכהן קוק. היא נפטרה כעבור שלוש שנים והוא כתב לרב קוק כי צר לו להפסיד את קשר המשפחה איתו ועל כן הוא מציע לו להשתדך עם אחייניתו. הרב קוק קיבל את ההצעה ונשא את רייזא רבקה, בת אחיו של האדר"ת, הרב צבי יהודה רבינוביץ' תאומים.
ימי רבנות מיר
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר 18 שנות רבנות בפוניבז', נעתר האדר"ת בל"ג בעומר ה'תרנ"ג לתושבי מיר לקבל את רבנות עיירתם.
ימי רבנות ירושלים
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר ששימש שבע שנים כרב במיר נקרא על ידי הרב שמואל סלנט, שהיה כבר מבוגר מאוד וראייתו נחלשה, לשמש כעוזרו ברבנות ירושלים, על מנת שימלא את מקומו לאחר פטירתו. האדר"ת עלה לארץ בשנת ה'תרס"א, אולם נפטר כעבור ארבע שנים, עוד בחייו של הרב סלנט, בג' באדר א' ה'תרס"ה. התבטא שקיצרו את ימיו בכך שמיקמו את דירתו ממול להר הבית, מרוב צער שהוסב לו בכל פעם שהבחין בחורבנו[4].
ביוזמת האדר"ת הוקם עירוב בין העיר העתיקה בירושלים לשכונות החדשות מחוץ לחומה, והוא אף מימן מכיסו האישי בסתר את הוצאות הקמת העירוב.
פטירתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]בג' באדר א' ה'תרס"ה לפנות בוקר, הרופאים פתחו במאמצי החייאה לאדר"ת, לאחר מאמצי ההחייאה האדר"ת פקח את עיניו, קרא את פרשיות התפילין ונפטר מיד, בטרם האיר הבוקר[5].
הנהגתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]במשך כמה עשרות שנים נהג ללכת במהלך היום עם תפילין קטנות. היה לוקח איתו לנסיעות ברכבות קונטרסים של תפילת הדרך לחלק לנוסעים. הקפיד לקרוא קריאת שמע כמה דקות לפני הנץ החמה, כוותיקין, אף בקיץ, אף שבמקום מגוריו בליטא זהו זמן מוקדם מאוד.
חיבר את החיבור האוטוביוגרפי "נפש דוד" על הנהגותיו ואורחות חייו, שם נראית הקפדתו על פרטים קטנים. הוא מספר כי בליל הסדר היה מתרגש מאוד בפסקה "והיא שעמדה" ופורץ בבכי על הייסורים שעבר עם ישראל ועל החסדים שגמל עמם הקב"ה, "עד שבושתי מבני ביתי". כשגר מול מקום המקדש בירושלים אמר כי הדבר מקצר את ימיו, בכל פעם שהוא רואה את מקום המקדש חרב.
צאצאיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]ארבעה בנים של האדר"ת האריכו ימים אחרי פטירתו. אחד מהם, הרב אברהם משה רבינוביץ, היה מזכירו של גיסו הראי"ה קוק[6] הוציא לאור את שני כרכי חוקת משפט[7]. בן אחר, ישראל שמעון רבינוביץ' תאומים היה גם חתנו של הרב קוק וראש המועצה הראשון של בת ים.
אשתו פיגא מינא נפטרה בראשית 1918 בכפר סבא לאחר שהוגלתה עם יהודי תל אביב יפו בידי הטורקים[8]
הנצחתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]על שמו נקראת ישיבת אדר"ת בבת ים. עיריית ירושלים קראה על שמו רחוב בשכונת קריית שמואל[9].
הרב קוק חיבר לזכרו את הספר אדר היקר.
ספריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]כתב למעלה מ-120 ספרים. רק שניים מהם הודפסו בחייו. בשנים האחרונות מודפסים רבים מספריו על ידי מכון אהבת שלום ומכונים נוספים.
להלן רשימה חלקית של ספריו[10]:
- את דבר המשפט - חידושים על טור חושן משפט, בתוך הטור בהוצאת אל המקורות, ה'תשי"ט
- אחרית השנים - על מצוות וידוי מעשר, יצא בחייו, ווארשא, ה'תרנ"ג בהסכמתו בכדי שלא יגלו שהוא המחבר ובהסכמת רבי יחיאל מיכל אפשטיין בעל ערוך השולחן והנצי"ב מוולוז'ין ויצא במהדורה נוספת על ידי מכון אהבת שלום
- אהלי דוד - שו"ת
- אוזני דוד (כמה כרכים)
- אוזני ירושלים, מכון אהבת שלום
- אותו אדבר - ביאור לכל המקומות שדורשים חז"ל "אותו ולא אותה"
- אור חדש על הארץ - ציוני הש"ס על פי א"ב
- אלה יעמדו, מכון אהבת שלום
- בן יכבד אם - חידושי תורה על המשניות שנתחדשו לו ביום הזיכרון וביום הילולא של אמו מעלת טויבא רבינוביץ תאומים שנפטרה בי"ד באלול[11]
- בן יכבד אב - חידושי תורה על המשניות שנתחדשו לו ביום הזיכרון וביום הילולא של אביו
- בחלום אדבר - ענייני חזיונות בלילה וחידושי תורה שנתחדשו לו בחלום
- בני בנימין - הערות וחידושי תורה על סדר משנה תורה לרמב"ם, חובר יחד עם אחיו, הרב צבי יהודה[12]
- ברכת הפסח - על מסכת פסחים והלכות פסח
- גפן אדרת - חידושי תורה על ש"ס בבלי וירושלמי (כמה קבצים)
- גפן אדרת - חידושי תורה על הספרי
- הר המוריה, מכון אהבת שלום
- השג יד - על ספר ידות נדרים
- זהב שב"א - על תוספות הר"ש משאנץ למסכת פסחים, ירושלים, ה'תשט"ו
- זכר למקדש - על מצוות הקהל, יצא בחיי המחבר בעילום שמו תחת הכינוי "פלאי" (ועם הסכמתו והסכמת הרב יוסף דב הלוי סולובייצ'יק בעל בית הלוי והרב שמואל מוהליבר), וורשא, ה'תרמ"ט
- זכור לדוד, מכון אהבת שלום, ה'תשס"ח
- זכר דבר - יצא על ידי מכון אהבת שלום, ירושלים, ה'תשס"ד
- חרושת אבן
- חשבונות של מצווה - יצא על ידי הרב שמואל ברוך גנוט. בהוצאת מכון ירושלים, ה'תשס"ה
- יוסף דעת (על יו"ד)
- יגדיל תורה (חידושי האדר"ת בבטאון זה), יצא לאור בעריכת הרב שמואל ברוך גנוט, בהוצאת מכון ירושלים
- ילקוט דוד, מכון אהבת שלום, ה'תשס"ז
- כלי הרועים
- ליל שימורים
- למוד ערוך
- מגילת סימנים
- מטע אדר - שו"ת
- מכשירי מצווה - על תרי"ג מצוות
- מענה אליהו - ספר שו"ת, יצא על ידי ישיבת אור עציון, ה'תשס"ג
- משנת חסידים (על ספר חסידים)
- מעשי למלך - חידושי תורה על רמב"ם. יוצא לאור בהמשכים בכתב העת "האוצר"
- נפש דוד - קונטרס הנהגות, בסוף סדר אליהו יצא בעריכת הרב משה צבי נריה
- סדר אליהו - אוטוביוגרפיה, יצא על ידי מוסד הרב קוק, ה'תשמ"ד.
- סדר פרשיות - על פרשות השבוע, יצאו בינתיים על ספרי בראשית, שמות וויקרא - בהוצאת מכון ירושלים וישיבת בית אל, ה'תשס"ד, בעריכת הרב הראל כהן, הרב בנימין זלצמן והרב שמואל ברוך גנוט
- עובר אורח[13] - חידושי תורה שנתחדשו בשיחות בין המחבר לגדולי ישראל בשבתם אצלו (יצא לאור לראשונה מכתב ידו ב-8 בינואר 2003 אור לה' בשבט ה'תשס"ג על ידי הרב דניאל ביטון ראש מכון המאו"ר להוצאה לאור של כתבי הראשונים והאחרונים)
- קול עלה נידף
- רח"ש דבר טוב
- שבח נעורים
- שבת אחים - חידושי תורה יצא לאור על ידי מכון אהבת שלום (חיבר עם תאומו)
- שונה הלכות
- שיחת תלמידי חכמים
- שמור את הדבר - ביאור דרשות חז"ל שכל מקום שכתוב 'דבר' הוא מלשון דיבור
- תפארת בנים
- תפילת דוד, יצא לאור על ידי מכון אהבת שלום
שתי תשובות בעניין כלאיים ושמיטה
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- סדר אליהו - יומנו האישי-אוטוביוגרפי של האדר"ת, ירושלים תשמ"ד וירושלים תש"ע (מהדורה מצונזרת)
- הרב אברהם יצחק קוק, אדר היקר - ספר לזכרו
- שלמה אלברט, אדרת אליהו, תולדותיו, ירושלים תשס"ג
- הרב משה צבי נריה, 'חותנו של הרב - נפש דוד: לדמותו של הגאון האדר"ת זצ"ל', ליקוטי הראי"ה, כרך ג, ירושלים תשע"ה, עמ' 236–250
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הראל כהן, אדר האדרת, מאמר מקיף אודותיו, בתוך: סדר פרשיות על בראשית, בהוצאת מכון ירושלים וישיבת בית אל
- בן-ציון אייזנשטט, הרב ר' אליהו דוד ראבינאוויץ, דור רבניו וסופריו, תרנ"ה-תרס"ה, חלק ד, עמוד 34, באתר היברובוקס
- יצחק אייזיק בן משה אהרן סנדר, תולדות גדולי ירושלים - ב, שיקאגא, תש"ך, באתר היברובוקס
- 'רבינוביץ־תאומים, ר' אליהו־דוד ב"ר בנימין (האדר"ת)', בתוך: דב ליפץ (מרכז המערכת), נתן גורן [ואחרים] (מערכת), יהדות ליטא, כרך ג, ספר א: "אישים", תל אביב: עם הספר, תשכ"ז, עמ' 92 (ספר יזכור לקהילת ליטא, בספריית העיר ניו יורק, תמונה 1290).
- הרב אליעזר מלמד, האדרת והאמונה, בעיתון בשבע
- הרב רונן טמיר, הגאון האדר"ת - הרב אליהו דוד רבינוביץ תאומים זצ"ל, בעלון באהבה ובאמונה
- על האדר"ת, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר דעת
- רבי אליהו דוד רבינוביץ תאומים (האדר"ת), "מגד ירחים" (עלון חודשי להנחלת משנת הראי"ה ומורשתו), גיליון 2, אדר א' תש"ס, עמ' 4
- אליהו דוד בן בנימין רבינוביץ-תאומים (1845–1905), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ כך מסקנתו של הרב הראל כהן, במאמר אדר האדר"ת, ובהערה 5 שם. זאת אף על פי שהאדר"ת עצמו (סדר אליהו, עמ' 17, וכן בתצלום כתב ידו בפתח הספר) כותב שנולד בתר"ה. תאריך זה אינו מתיישב עם עובדות שסיפר על עצמו במקומות אחרים ועם עדויות של אחרים אודותיו, שמהן כאמור עולה שנולד בתר"ג.
- ^ מבוא לספר מעשי למלך, בתוך "האוצר" גיליון ג', אייר ה'תשע"ז
- ^ ראו: רו"מ, פאניוועז, המליץ, 14 בינואר 1890, עמ' 12
- ^ הרב ישעיהו הדרי בשם הרב שלמה זלמן אוירבך, בתוך שיחה על הרב חרל"פ
- ^ מתוך תיאור חתנו, הראי"ה קוק בספרו אדר היקר
- ^ הרב אברהם משה רבינוביץ תאומים ז"ל, הצופה, 6 במאי 1962
- ^ כאן
- ^ רן אהרנסון ושי כנעני, סיפורי מצבות: הגירוש הגדול מיפו ומתל אביב, בבלוג "עונג שבת", 19 באוגוסט 2022
- ^ רחוב האדרת, באתר עיריית ירושלים
- ^ ספרים נוספים נזכרים בהקדמה לספרו "זהב שבא" על תוספות הרשב"א לפסחים
- ^ ראה אדרת אליהו
- ^ חבל נחלתו יח, יב
- ^ על שם הפסוק בספר ישעיה (ישעיהו פרק לג פסוק ח); נָשַׁ֣מּוּ מְסִלּ֔וֹת שָׁבַ֖ת עֹבֵ֣ר אֹ֑רַח הֵפֵ֤ר בְּרִית֙ מָאַ֣ס עָרִ֔ים לֹ֥א חָשַׁ֖ב אֱנֽוֹשׁ