מאיר קראוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מאיר קראוס
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 27 בספטמבר 1953 (בן 70)
ירושלים, ישראל
מדינה ישראלישראל ישראל
מקום מגורים ירושלים
פעילות בולטת מנכ"ל מכון ירושלים למחקרי מדיניות
ראש מנח"י
מנכ"ל מכון ירושלים למחקרי מדיניות
השכלה האוניברסיטה העברית בירושלים
תקופת הפעילות מ-1983
מקצוע מנכ"ל
תפקיד חבר הוועד המנהל של מרכז מציל"ה
עמית בתוכנית מדיניות החינוך של מרכז טאוב
מספר צאצאים 6
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מאיר קראוס (נולד ב-27 בספטמבר 1953) הוא מנהל ישראלי, שהיה מנכ"ל מכון ירושלים למחקרי מדיניות[1] וראש מנח"י[2].

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קראוס נולד בירושלים לדוד קראוס, ניצול שואה. ולבת שבע (נכדתו של רבי מרדכי חיים מסלאנים) דור שמיני בארץ. למד בישיבה התיכונית נתיב מאיר ובישיבה הגבוהה מרכז הרב, ושירת כקצין בחטיבת גולני.

לאורך תקופת פעילותו מילא תפקידים רבים בתחום החינוך, היה שותף להובלת רפורמות במערכת החינוך בישראל[2][3] ושימש כיועץ לתכנון מדיניות בתחומים לאומיים. בין השאר כיהן בתפקידים: מנהל מינהל החינוך של ירושלים (מנח"י), מנהל המינהל לשוויון הזדמנויות בחינוך, ומנהל התפעול הבינלאומי של "תגלית".

קראוס היה ממייסדי הישיבה התיכונית נווה שמואל באפרת בשנת 1983, ומנהלה הראשון. בהמשך עמד בראש מנהל חינוך ירושלים. בשנת 1994, לאחר החתימה על הסכמי אוסלו יסד קראוס יחד עם חבר הכנסת לשעבר אלכסנדר לובוצקי וחברים מהציונות הדתית את "חוג תכלת" דתיים למען הסכם שלום. בחודש נובמבר באותה שנה, בהיותו בשירות מילואים כמג"ד בחטיבת הצנחנים הדרומית ברצועת עזה, ניצל קראוס מפיגוע תופת בצומת נצרים[4].

ב-2003 שימש בוועדת דוברת כמתאם מטעם משרד החינוך[2], ב-2007 כיהן בתפקיד מנהל התפעול הבינלאומי וסמנכ"ל פרויקט תגלית ובשנת 2009 היה חבר בצוות שמינתה ממשלת ישראל לבדיקת חיזוק הקשר בין ישראל ליהדות התפוצות.

כיהן כמנכ"ל מכון ירושלים למחקרי מדיניות, תפקיד אותו סיים ב-2016[5], ומשמש כחבר הוועד המנהל של מרכז מציל"ה[6], ועמית בתוכנית מדיניות החינוך של מרכז טאוב[7].

קראוס מוסמך בהצטיינות בפילוסופיה יהודית ובוגר במתמטיקה ומדעי המחשב מהאוניברסיטה העברית.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרושתו היא אלירז בתו של הרב שאר ישוב כהן ונכדתו של הרב הנזיר. הוא אב לשישה ילדים, נשוי בשנית לארמית וחי בירושלים.

עמדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קראוס נמנה עם מייסדי "חוג תכלת" דתיים למען הסכם שלום (עם חבר הכנסת לשעבר אלכסנדר לובוצקי). הוא תומך במתן זכויות לאומיות לפלסטינים בתוך ארץ ישראל, ורואה בהתנהלות הפלסטינים "מאבק לחירות"[8]. לטענתו ישראל לא ניסתה מספיק להגיע להסכם שלום עם הפלסטינים ובחברה הפלסטינית מתחוללים "תהליכי השלמה והכרה עם קיומה של מדינת ישראל"[8].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מאיר קראוס, באתר מכון ירושלים לחקר ישראל
  2. ^ 1 2 3 מאיר קראוס, הצעה להקמת מערך תכנון, מכון ראות
  3. ^ להיות ראשונים – דילמות, קשיים ושינוים במעבר לניהול עצמי בעיר ירושלים(הקישור אינו פעיל, 20.3.2020)
  4. ^ ריאיון עם מאיר קראוס על הפיגוע בצומת נצרים בשנת 1994, יוטיוב
  5. ^ חילופי מנכ״לים, חדשות המכון, מכון ירושלים
  6. ^ מאיר קראוס, באתר מציל״ה
  7. ^ מאיר קראוס. באתר מכון טאוב
  8. ^ 1 2 מאיר קראוס, ‏"שלום יבוא עם צדק", השילוח, 7, נובמבר 2017