אפרת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אפרת
Efrat COA.png
Efrat with rainbow.jpg
מחוז יהודה ושומרון
מעמד מוניציפלי מועצה מקומית
ראש המועצה עודד רביבי
גובה ממוצע ‎839‏ מטר
תאריך ייסוד 1983
סוג יישוב יישוב 5,000‏–9,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2016[1]
  - אוכלוסייה 8,658 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה
‎174
    - שינוי בגודל האוכלוסייה
‎4.3%‏ בשנה עד סוף 2016
  - צפיפות אוכלוסייה 1,334 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות ‎147
תחום שיפוט 6,490 דונם
    - דירוג שטח שיפוט
‎172
31°39′45″N 35°09′21″E / 31.6625136710117°N 35.1559399618997°E / 31.6625136710117; 35.1559399618997
מדד חברתי-כלכלי - אשכול 6 מתוך 10
מדד ג'יני 0.4681
    - דירוג מדד ג'יני
‎23
לאום ודת
יהודים: 99.6% ערביי ישראל|ערבים-אסלאם|מוסלמים: 0% ערביי ישראל|ערבים-נצרות|נוצרים: 0% דרוזים: 0% אחרים: 0.4%Circle frame.svg
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2015
אוכלוסייה לפי גילאים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 10.4%
גילאי 5 - 9 11.6%
גילאי 10 - 14 10.5%
גילאי 15 - 19 12.5%
גילאי 20 - 29 15.8%
גילאי 30 - 44 15.1%
גילאי 45 - 59 14.6%
גילאי 60 - 64 4.0%
גילאי 65 ומעלה 5.6%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2015
חינוך
סה"כ בתי ספר 6
–  יסודיים 3
–  על-יסודיים 4
תלמידים 2,877
 –  יסודי 2,003
 –  על-יסודי 874
מספר כיתות 135
ממוצע תלמידים לכיתה 21
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשע"ה (2014-‏2015)
פרופיל אפרת נכון לשנת 2015 באתר הלמ"ס
http://www.efrat.muni.il

קואורדינטות: 31°39′45″N 35°09′21″E / 31.6625136710117°N 35.1559399618997°E / 31.6625136710117; 35.1559399618997

היישוב אפרתה בשלג, 2/08
בית לחם או אפרתה, במפה משנת 1815

אֶפְרָת (אֶפְרָתָה) היא התנחלות ומועצה מקומית באזור יהודה. אפרת שוכנת בלב שטחה המוניציפלי של מועצה אזורית גוש עציון, אך היא אינה חלק ממנה. שטח השיפוט שלה הוא 6,000 דונם, ומספר תושביה (נכון לינואר 2016) 9,589 תושבים. אפרת הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1983. בבחירות לראשות המועצה בנובמבר 2008 נבחר עודד רביבי כראש המועצה. רב היישוב הוא הרב שלמה ריסקין.

היישוב כולל שני מרכזים מסחריים, מרכזי ספורט ומבחר גדול (ביחס לאוכלוסייה) של בתי ספר ובתי כנסת לכל העדות. חוק העזר העירוני באפרת קובע שכל מבנה חייב להיות מצופה באבן ירושלמית, וכי כל גגות הרעפים חייבים להיות אדומים[2]. בשנת תש"ע זכה היישוב בפעם התשיעית ברציפות, בפרס הניהול התקין של משרד הפנים[3].

שם היישוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמו של היישוב נגזר מן הפסוק בספר בראשית ל"ה, י"ט: "ותמת רחל ותיקבר בדרך אפרתה...", בשל מיקומו בין בית לחם לחברון. לפי החלטת ועדת השמות הממשלתית המקורית שם היישוב היה אפרתה, אך במשך שנים השם שהיה נפוץ יותר הוא אפרת, היישוב נקרא כך גם בפרסומי המועצה המקומית.

בשנת 2012 התכנסה ועדת השמות לדיון חוזר בעקבות בקשת היישוב והחליטה לשנות את שמו של היישוב ולקרוא לו בשם הנפוץ יותר, אפרת[4].

מיקום[עריכת קוד מקור | עריכה]

אפרת ממוקמת מזרחית לכביש 60 מול המקבץ המרכזי של יישובי גוש עציון שכולל את אלעזר, אלון שבות, ראש צורים, כפר עציון ונווה דניאל, הנמצאים ממערב לכביש 60. מדרום לאפרת נמצא הקיבוץ מגדל עז וממזרח, במרחק אווירי של כ-8 קילומטר, נמצאת תקוע.

מצפון לאפרת נמצאים מחנה הפליטים דהיישה, הכפר ארטאס, העיירה אל-ח'דר והעיר בית לחם, מדרום נמצאים מחנה הפליטים אל-ערוב והכפר בית פג'אר, וממזרח ואדי א-ניס. כקילומטר מצפון ליישוב נמצאת חורבת עיטם (ח' אלח'וח'), ובצמוד ממערב ליישוב נמצאת אמת הביאר, אשר מזינה את בריכות שלמה הסמוכות מצפון יחד עם אמת הערוב המזרחית יותר.

תושבי אפרת מקיימים קשרים קרובים עם התושבים הפלסטינים של ואדי א-ניס. רב היישוב, הרב שלמה ריסקין, נהג לבקר בכפר בחתונות[5], והמוכתר של ואדי א-ניס ביקר אצל ריסקין כאשר ישב שבעה[6]. לדברי ראש מועצת אפרת, תושבי ואדי א-ניס ואפרת הפגינו יחד כנגד הקמת גדר בין היישובים ובשני מקרים הזהירו תושבי ואדי א-ניס את תושבי אפרת מפני חוליות מחבלים. תושבי אפרת מסייעים לתושבי ואדי א-ניס ברופאים, תרופות, מים ועזרה בשיפוץ קווי מים וחלק מתושבי ואדי א-ניס עובדים באפרת[7]. בשנת 1999 הוקם בשיתוף פעולה של אפרת וואדי א-ניס, גן ילדים ומרכז רפואי לילדים, עבור התושבים של שני היישובים[8]. גמ"ח בגדים של אפרת מספק בגדים גם לתושבי ואדי א-ניס[9]. ביוני 2010 הציע ראש מועצת אפרת למורים בכפרים הסמוכים לעיר, ללמד את השפה הערבית בבתי הספר ביישוב, יוזמה שלא יצאה לפועל[10].

פרופיל היישוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף 2016, מתגוררים באפרת 8,658 תושבים (מקום 174 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎4.3%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לסוף 2015, לאפרת דירוג של 6 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי - אשכול. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ה (2014-‏2015) היה 84.8%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2014 היה 9,482 ש"ח (ממוצע ארצי: 8,465 ש"ח).[11]


להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב

מרבית תושבי אפרתה דתיים, אולם חלקם שומר מסורת או חילוני. היישוב מונה עולים ותיקים וחדשים (במיוחד ממדינות דוברות אנגלית) וכן תושבים וותיקים. ביישוב קיים אולפן גיור (האולפן היחיד בארץ המתנהל בספרדית).

חינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

באפרת 23 גני ילדים, 3 בתי ספר יסודיים וחטיבות ביניים (ביניהם "עשה חיל"[1] ו"אורות עציון"), שתי ישיבות תיכוניות (ישיבת נווה שמואל, וישיבת אורות יהודה) ותיכון תורני - דרך אבות (בכינויו בית המדרש, או ה-"המשך"). יתר התלמידים לומדים בבתי ספר אחרים בגוש עציון וירושלים. בית הספר "אורות עציון בנים" זכה בפרס החינוך הארצי לשנת 2017. בית הספר "עשה חיל" זכה פעמיים בפרס החינוך הארצי, ובשנת תשס"ח היה זה "בזכות לימוד חוויתי ושילוב של ילדים בעלי צרכים מיוחדים"[12].

ביישוב שוכנות גם מכינה קדם צבאית וישיבת הסדר: מכינת נטע שורק וישיבת שיח יצחק. בעבר פעלה ביישוב גם ישיבת שבות ישראל עד שנסגרה.

בשנת התשע"ג זכתה המועצה בפרס החינוך היוקרתי.

תרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל משנת 2008 מתקיימת באפרת "פסטיבל קולנוער", פסטיבל בו מוצגים סרטים שהוכנו על ידי נוער בגיל תיכון. הוצגו בפסטיבל סרטים של תלמידי בתי ספר ידועים כמו תלמה ילין, תיכון בליך, תיכון קוגל, כמו גם סרטים של נוער שנפלט מהלימודים. בתחרות הפסטיבל של שנת 2010 שפטו מנחם גולן, שרה ב"ק ועמרי לוי[13]. בנוסף, יש באפרת ספרייה ציבורית ובה כ-45,000 כותרים. בנוסף למגוון שיעורי מחול לגילאים שונים, המתנ"ס באפרת מקים להקת מחול בשיתוף הורה ירושלים[14]

שכונותיה של אפרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הרימון: השכונה הראשונה שנבנתה. מורכבת בעיקר מתושביה הראשונים והוותיקים של אפרת. המשפחות הראשונות נכנסו לשכונה בשנת תשמ"ג[15].
  • התאנה: כוללת את בניין המועצה, המרכז המסחרי הראשון, מוסדות הלימוד ישיבת נווה שמואל, והתיכון התורני "דרך אבות", המכונה בפי בני העיר "ההמשך". תושבי השכונה גם הם מהוותיקים שביישוב.
  • הגפן: השכונה השלישית שנבנתה, כולל את מגרשי הטניס והכדורגל/בייסבול, המתנ"ס, הספרייה, המרכז להתפתחות הילד, בית ספר עשה חיל.
  • הדקל: השכונה הגדולה באפרת. כוללת את המרכז המסחרי השני, בית הספר אורות עציון בנים וישיבת ההסדר שבות ישראל.
  • הזית: השכונה הבנויה החדשה ביותר ביישוב. כוללת את אורות עציון בנות ואת שלוחת המתנ"ס בזית. העמותה שהקימה את השכונה, עמותת הזית, הוקמה בשנת 1990. לאחר זמן הוחלט שהעמותה תבנה בגבעת התמר, היותר צפונית, על מנת לתפוס שטח יותר גדול. אולם ממשלת ישראל העשרים וחמש לא אפשרה את הבנייה בגבעת התמר והעמותה החלה לבנות בגבעת הזית בשנת 1996. התחילה אושרו במקום 196 יחידות דיור ובהמשך בהתערבות אישית של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, אושרו עוד 150 יחידות דיור. בסך הכל נבנו במקום 358 יחידות דיור בשלושה פרויקטים אשר האחרונה שבהם הסתיימה בסביבות שנת 2008. גבעות הזית כולל, בניגוד לשכונות אחרות באפרת, רבי קומות[16]. בט"ו בשבט תש"ע, בעיצומה של תקופת הקפאת הבנייה ביהודה ושומרון, ניטעו בשכונה זו 3000 עצים על ידי חניכי תנועת הנוער "עזרא" מכל הארץ, למרות הקפאת הבנייה. השטח שניטע, עתיד להיות חלק מפארק שעשועים ענק, בן כ-20 דונם[17].
  • התמר: בינתיים מאוכלסת בקרוואנים ובתים קטנים של זוגות צעירים וכוללת את מכינת "נטע שורק" של הרב צבי ליפשיץ. במרץ 2015 הוחל בבנייה בגבעה[18] וב-2017 החל אכלוס בתי הקבע בה.
  • גבעת הדגן: התחילה כשכונת קרוואנים המאכלסת את תלמידי ואברכי ישיבת שיח יצחק וזוגות צעירים נוספים. ב-2016 החל אכלוס בתי הקבע בשכונה.
  • גבעת העיטם: מתוכננת להיות השכונה הגדולה באפרת. כרגע עומדת לפני ניתוק מאפרת עקב גדר ההפרדה אשר עתידה לחצוץ בינה לבין אפרת[19]. כיום יש במקום חווה חקלאית.

בשנים 2010-2000 לא הוצאו מכרזים חדשים לבנייה באפרת, דבר שיצר מצוקת דיור קשה בעיר ועלייה במחירי הדיור לרמות של ירושלים[20]. מאז תום הקפאת הבנייה (ספטמבר 2010) שווקו 766 יחידות דיור ביישוב.

סמל היישוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסמל עוצב על ידי משה מושקוביץ, ראש המועצה הראשון וכולל את האלמנטים הבאים:

  • כיפה בצבע חום – מסמלת את קבר רחל, הנמצא בקרבה יחסית לאפרת. מבטא גם את השאיפה לקיים את הפסוק "ושבו בנים לגבולם"
  • בית עם גג אדום – מסמל את האופי הכפרי של ההתיישבות באפרת
  • תלמי שדה אפרת ושני עצים – סמל לרצון התושבים להכות שורשים באדמת המולדת

ראשי המועצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראש המועצה תחילת הכהונה
משה מושקוביץ מ־1980
ינון אחימן מ־1985
איתן גולן מ־2000
אליהו מזרחי מ־2004
עודד רביבי מ־2009

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אברהם שבות, אפרת, בתוך: מנחה לירושלים במלאת כ"ה שנים לאיחוד", הוצאת אריאל (עמ' 183), תשנ"ג, 1993.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ גודל האוכלוסייה לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף 2016. צפיפות אוכלוסייה על פי גודל האוכלוסייה חלקי שטח שיפוט של הרשות המקומית.
  2. ^ אפרת באתר דעת
  3. ^ למרות ההקפאה - 11 רשויות ביו"ש זכו בפרס, באתר ערוץ 7, 21 באפריל 2010
  4. ^ חגי הוברמן, עיר הבה"דים תיקרא 'קריית בן-גוריון', באתר ערוץ 7, 6 בספטמבר 2012
  5. ^ Barton Gellman, FRIENDS and ENEMIES; The Rabbi of Efrat Is a Peacekeeper. He's Willing to Use Force to Prove It., September 28, 1995, The Washington Post
  6. ^ Shlomo Riskin, INTERNET PARSHA SHEET ON REEH - 5758
  7. ^ בן כספית, נציגים אמריקאים הגיעו לבחון את הבנייה ביו"ש, באתר nrg‏, 25 בנובמבר 2009
  8. ^ This is How It should Be, January 31, 1999, Israel Buisness Today
  9. ^ ניסן שטראוכלר, טוב שכן טוב, 25 בינואר 2010, ידיעות אחרונות, עמוד 22
  10. ^ אפרת זמר-ברונפמן, מברוק: ילדי המתנחלים יתחילו ללמוד ערבית, באתר nrg‏, 15 ביוני 2010
  11. ^ פרופיל אפרת באתר הלמ"ס
  12. ^ פרס הנשיא לבית ספר באפרת, באתר ערוץ 7, 26 במאי 2010
  13. ^ אריק בורנשטיין, אמנות בהתנחלות – פסטיבל קולנוע בגוש עציון ב-16.3, אתר קולנוען
  14. ^ מחול, מרכז קהילתי אפרת
  15. ^ ישיבת שבות ישראל - מבט לעבר
  16. ^ עמותת הזית - תאריכים ומספרים, אפרתון, ט"ז בסיון תשס"ח, עמוד 8
  17. ^ המינהל האזרחי נטע 3000 עצים חדשים באפרת, באתר ערוץ 7, 2 בפברואר 2010
  18. ^ בג"ץ 2290/15
  19. ^ נדב שרגאי1700 דונם הוכרזו כאדמות מדינה, לקראת הרחבת ההתנחלות אפרת, באתר הארץ, 16 בפברואר 2009
  20. ^ "באפרת יש הקפאה כבר עשר שנים", באתר ערוץ 7, 12 במרץ 2010