מאיר רוטנברג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מאיר רוטנברג
Meir Rutenberg
מאיר רוטנברג
לידה 1895
פטירה 1992 (בגיל 97 בערך)
ענף מדעי בלשנות
מקום מגורים פולין,ישראל
תרומות עיקריות
טען במחקריו שמבחינת פסוקי המקרא ניתן להסיק 30 כללי תחביר ששמשו את כותבי התנ"ך אך לא היו מוכרים בתקופות מאוחרות יותר.

מאיר רוטנברג (18951992), בלשן עברי, חוקר מקרא ופרשן תנ"ך.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאיר רוטנברג נולד למשפחה חרדית אדוקה בעיירה רימנוב שבגליציה, שהייתה אז בממלכה האוסטרו הונגרית. למרות שאביו ביקש שילמד רק לימודי קודש ויהיה לרב, בחר הילד רוטנברג ללמוד גם לימודים כלליים וקרא הרבה בחשאי. לאחר מות אביו הוא התמסר ללימודים כלליים, ובגיל צעיר כבר הציע דרכים חדשות להוראת המתמטיקה, שאומצו באוניברסיטה של ורשה. מאיר רוטנברג למד מקטנות מספר שפות: עברית ויידיש, פולנית וגרמנית וגילה כשרון בלשני יוצא דופן.

מאיר רוטנברג החל את דרכו כמורה לעברית. לאחר נישואיו ניסה את כוחו במסחר אך נכשל ואיבד את רכושו. במקביל לעבודות שונות בהם עבד הוא עסק בלימוד התנ"ך ואף שלח מספר מאמרים לעיתון דבר בארץ ישראל, וזכה על פירושיו לדמי סופרים ולשבחים.

בעת מלחמת העולם השנייה נמלט עם משפחתו הקטנה לברית המועצות, ושם גלה לסיביר. בגלל מחלה בכיב התריסריון הוא קיבל פטור מעבודה וניצל את זמנו ללימוד תנ"ך בספר של נביאים אחרונים וכתובים עם תרגום לגרמנית וללא פירושים נוספים שקנה מאחד הגולים האחרים. בהיעדר כל ספרים אחרים הוא נאלץ ללמוד ולבאר את כל הכתובים לבדו ללא עזרה של מפרשים אחרים. לאחר תום מלחמת העולם השנייה עבר למחנה פליטים באירופה בה המשיך במחקריו בתנ"ך ויכל לבדוק את רעיונותיו אל מול ספרי הפרשנים. בסוף 1948 עלה לארץ ישראל וביקש להשיג תמיכה להמשך מחקריו לתנ"ך. אולם למרות המלצות שקיבל מקאסוטו, אפשטיין ומאיר מדן לא הצליח לזכות במלגה והוא נאלץ להתמסר לעבודה כעורך לשוני בכתב עת של המכון לפריון העבודה והייצור - "המפעל". לאחר כתשע וחצי שנים הוא חלה שוב, עבר ניתוח בכיב התריסריון ואושפז במשך שבעה חודשים בבית חולים השרון בפתח תקווה. בעקבות זאת יצא לפנסיה ויכל להתמסר למחקרי התנ"ך שלו. הוא פרסום מאמרים בלשוננו וזכה בפרס זלצמן של האקדמיה ללשון העברית. החל ממאי 1970 הוא קיבל תמיכה מ"קרן ישראל מץ" בניו יורק אשר מימנה את הוצאת ספריו. בשנת 1979 יצא לאור ספרו הראשון, ובו הביא את פירות מחקרו על "כללי תחביר נעלמים" בטקסט המקראי.

מאיר רוטנברג הוכר בארץ כחוקר מקורי וחשוב, חרף היותו אוטודידקט. פרסומיו עשו לו שם, והוא זכה לכיבודים ולפרסים, בעיקר באקדמיה ללשון העברית. חרף מחלותיו, זכה מאיר רוטנברג להאריך ימים, ולראות את עבודותיו נדפסות ומתפרסמות. הוא נפטר בגיל 97. לאחר מותו, בשנת 2007, הוציא לאור בנו, יוסף רותם, את ספרו האחרון "כי טובים דודיך מיין", על ספר "שיר השירים".

מחקריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוטנברג טען במחקריו שמבחינת פסוקי המקרא ניתן להסיק 30 כללי תחביר ששמשו את כותבי התנ"ך אך לא היו מוכרים בתקופות מאוחרות יותר. חלק מכללי תחביר אלו כוללים השמטת מילים אשר נראו לכותב כמובנים מאליהם, אך בתקופות מאוחרות יותר הביאו לכך שהפסוקים היו קשים להבנה.

לגבי מגילת שיר השירים טען רוטנברג שהיא מתארת נערה שנחטפה להרמון המלך מעין גדי.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • כי טובים דודיך מיין, פירוש מקורי לשיר השירים, הוצאת כרמל ירושלים 2007, יצא בעריכת בנו יוסף רותם.
  • ‫ הוראות מעניינות לביטויים מקראיים, רשפים תל אביב, תשמ"ז 1987.
  • ‫ כללי תחביר נעלמים של לשון המקרא, הקדמה מאיר מדן, אחרית דבר משה ויינפלד, רשפים, תל אביב, תשל"ט 1979.
  • הפתגמים שבספר משלי: פירוש חדש לששים פתגמים, רשפים, תל אביב, תשמ"ד 1983.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "מאיר רוטנברג, "הוראות מעניינות לביטויים מקראיים" (תשמז), מאת מאיר מדן, נדפס ב"לשוננו לעם", ל'ח, ב', תשמ"ז 1987.
  • "לדרכי החשיפה, ההגדרה והתיאור של כללים תחביריים של לשון המקרא", מאמר מאת שמחה קוגוט, נדפס ב"לשוננו", 44, 1, תש"ם 1980.
  • "גישה שיטתית חדשה לתחביר המקרא", מאמר מאת יהושע בלאו, נדפס ב"לשוננו", 43, ד', תשל'ט 1979.

ברשימות בית הספרים מצוינים למעלה מעשרים מאמרים של רוטנברג, בענייני לשון ומקרא. יש להניח שרובם כונסו בספריו. כולם נדפסו בשעתם, בכתבי העת "לשוננו", "לשוננו לעם", ו"בית מקרא".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]