מאיר מדן
 | |
| לידה |
1915 קרקוב, גליציה |
|---|---|
| פטירה | 14 בספטמבר 1989 (בגיל 74 בערך) |
| ענף מדעי | בלשנות, מקרא |
| מקום קבורה |
בית הקברות סנהדריה  |
| צאצאים |
יעקב מדן |
  | |
מאיר מדן (30 ביוני 1915 – 14 בספטמבר[1] 1989) היה בלשן, חוקר השפה העברית והמסורה, מראשי תנועת ברית החשמונאים.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בקרקוב.[2] למד בבית הספר העברי בעיר.[3] בשנת 1933 עלה לארץ ישראל ועבד לפרנסתו בבניין ובפרדס.[4] בשנת 1939 התמנה למזכיר המערכת של מילון בן-יהודה. במקביל שימש כמפקד מחוז ירושלים של תנועת הנוער הדתית ברית החשמונאים, וכמפקד בכיר באצ"ל תחת הנהגתו של דוד רזיאל. השכלתו הרחבה וידיעותיו הלשוניות סייעו לו בתרגום חומרי הדרכה צבאיים עבור האצ"ל, ובניסוח עקרונותיה האידאולוגיים של ברית החשמונאים.
ב-1943 השתתף בפגישה בין ראשי ברית החשמונאים לבין יצחק שמיר לאחר בריחתו מהכלא, בה התקבלה ההחלטה על הצטרפות אנשי התנועה ללח"י. מדן עצמו התמנה למפקד הלח"י בירושלים וכינויו המחתרתי היה גד. בשנת 1945 נישא ללאה, בתו של ישכר דב וייס. בתקופה זו היה פעיל בתנועת המרי העברי. ב-1947 נאסר על ידי הבריטים ונחקר בקישלה. בהמשך הועבר למחנה המעצר בלטרון, ושהה שם חודש עד לשחרורו. בין הפעילים לשחרורו היה גם נשיא האוניברסיטה העברית ד"ר יהודה מגנס, מראשי ברית שלום, וכן הרב אריה לוין. בתקופת המצור על ירושלים במלחמת העצמאות שימש כאחראי על מתן רישיונות יציאה מירושלים מטעם המושל הצבאי של העיר דב יוסף.
ב-1948 התמנה למזכיר ועד הלשון בירושלים, ועם ייסודה של האקדמיה ללשון העברית היה למזכירה המדעי. היה ממתקיני הנוסח של תנ"ך קורן וחבר מערכת דעת מקרא. מילונו "מאלף עד תו - מלון עברי שמושי" יצא לאור בשתי מהדורות. היה נחשב כבעל ידע רב בנוסחאות התפילות ובתולדותיהן, ורבים נועצו בו בעניינים אלו.[5] ב-1980 פרש לגמלאות.
נפטר בי"ד באלול תשמ"ט לאחר מחלה, ונטמן בבית הקברות סנהדריה. בניו הם הרב יעקב מדן ראש ישיבת הר עציון והרב ברוך מדן המשמש כרב בישיבת עזתה.
אילן יוחסין[עריכת קוד מקור | עריכה]
| הרב יצחק אייזיק וייס | |||||||||||||||||||||||||||||||||||
| שמואל צבי וייס | |||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ר' ישכר דב וייס | |||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מאיר מדן | לאה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||
| הרב יעקב מדן | |||||||||||||||||||||||||||||||||||
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שאול אבישי, ברית החשמונאים-במאבק לחירות ישראל, הוצאת מס, תשס"ז (הספר בקטלוג ULI)
- מאיר מדן, זה היום - אנא ה', אגודת בית הכנסת הרמב"ן 1977 (קובץ דרשות)
עליו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שרגא אברמסון, דברים לזכרו של מאיר מדן, בתוך: לשוננו לעם (שפט- שצ), אב, ה'תשמ"ח.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מאיר מדן, אתר האקדמיה ללשון העברית
- אלידע בר שאול, מאיר עיני חכמים(הקישור אינו פעיל), אתר מעייני הישועה
- אלידע בר שאול, ר' שמעון 'החשמונאי', מעייני הישועה
מאיר מדן (1915-1989), דף שער בספרייה הלאומית
ממאמריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ממאמרות לדיברות (עיון בדבריהם של שני מאורות גדולים)(הקישור אינו פעיל), אתר מכללת הרצוג
- תפילת החסידים, אתר דעת
- אחידות התפילה א', אחידות התפילה ב', ישיבת הר עציון
- רשימת המאמרים של מאיר מדן באתר רמב"י
- על הצורות מועצה, מפלגה ומחלקה, מתוך: "על הוועדה לדקדוק של ועד הלשון", לשוננו לעם, כרך ג חוברת ז (תשי"ב), עמ' 13–16, באתר האקדמיה ללשון העברית
- ערים וחלקיהן: "פרקי לשון לנוער", לשוננו לעם, כרך ה (תשי"ד), עמ' 14–18, באתר האקדמיה ללשון העברית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ אתר "Billiongraves"
- ^ Call It English, Princeton: Princeton University Press, 2009-12-31, עמ' 127–148, ISBN 978-1-4008-2953-8
- ^ בית הספר העברי בקראקוב, אתר מט"ח
- ^ מקור השם מדן הוא מקרקוב. Median הוא חוף ים. מאיר עברת את שמו בארץ ל'מדן', שהיה אחד מבני אברהם וקטורה.
- ^ ראו לדוגמה פנייתו של הרב מאיר מאזוז(הקישור אינו פעיל, י"ב באלול ה'תשפ"ב)