מאנש יוז'ף אסטרייכר

מאנש יוז'ף אסטרייכר
Österreicher Manes József
לידה	1756; Óbuda, הונגריה
פטירה	14 בדצמבר 1831 (בגיל 75 בערך); וינה, האימפריה האוסטרית
מקום קבורה	בית הקברות היהודי בוורינג
תפקידים	רופא, בלנאולוג

מאנש יוז'ף אסטרייכר (בהונגרית: Österreicher Manes József, לפעמים גם Oesterreicher אובודה, 17 במאי 1759^[1] – וינה, 14 בדצמבר 1831)^[2] היה רופא, דוקטור לרפואה, רופא ראשי בלשכת הרופאים, הרופא הראשון של הספא בבלטונפירד. הוא היה הרופא היהודי הראשון בהונגריה שעל פי כתב הסובלנות של יוזף השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה יכול היה לקבל את הדוקטורט בשנת 1782. אחד החלוצים של הטיפולים בחשמל. הוא המציא וייצר את המשלשל בשם "Sal mirabilis nativus hungaricus" והחל בייצור מי סודה במכון טכני-רפואי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאנש יוז'ף אסטרייכר נולד באובודה להורים יהודים חסרי כל. לפני הוצאת כתב הסובלנות בשנת 1781, קריירות אקדמיות היו סגורות בפני יהודים בהונגריה ובאוסטריה, אך אסטרייכר בכל זאת המשיך בלימודיו והשלים את אותם תחילה במדעי הרוח. לאחר שסירב להוריו להמשיך בקריירה כסוחר התכונן לקריירה רפואית וסיים את לימודיו גם ברפואה בשנת 1780. לאחר פרסום כתב הסובלנות הוא הצליח להתקבל לסטאג' ובשנת 1782 קיבל תואר רופא. בינתיים עבד כרופא בית חולים באובודה. משם הוזמן לעיר זאלאגרסג כרופא הראשי של מחוז זאלה. לאחר שכתב בעבודת הדוקטורט שלו על המים המינרליים בבודה גם על אלה שבבלטונפירד, הוא מונה ב--12 בספטמבר 1785 גם לרופא של המרחצאות (ספא) בבלטונפירד. בין השנים 1785 עד 1806, עבד כרופא ראשי בבלטונפירד ותרם באופן משמעותי לפופולריות של הספא.

לאחר שעבד שם 17 שנה, עבר לווינה בשנת 1802, שם עבד כרופא כללי. הוא המציא מכשיר לאיתור זיופים של פריטי מזון בתעשיית המזון, אותו הציג בפני פרנץ השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה, שהעניק לו כמתנה קופסת טבק מזהב.

בשנת 1818 הוא הגיש לממשלה תוכניות לייצור נתרן פחמתי מנתרן גופרתי שמצוי לרוב בשטחי הונגריה. מאוחר יותר הפך לרופא ראשי של הלישכה הקיסרית-מלכותית וקיבל מדליית-זהב אזרחית גדולה שהיה מיועד לנשיאה על הצוואר. לאחר שתוכניתו לבנות בית הבראה לטיפולים בבלאטונפורד עבור החיילים הקיסריים-מלכותיים נכשלה, ב-31 באוגוסט שנת 1823 הקים אסטרייכר קרן של 1,620 פורינט מכסף לכיסוי עלויות הטיפול של החיילים שאושפזו בספא בבלטונפירד.

משנת 1797 היה חבר באגודה הכלכלית של לייפציג ובאגודה להיסטוריה של הטבע של ינה.

עבודותיו העיקריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אודות המכון לחיסון אבעבועות רוח במים החמצמצים של בלטונפירד. מ. קוריר, 1802. מס '41
Analysis aquarum Budensium item aquae Sarisapiensis et acidulae Fürediensis, praemissa methodo professoris Winterl, cum tabellis Viennae. וינה, 1781.
Nachricht von den Bestandtheilen und Kräften des Füreder Sauerbrunnens. שם 1792
al Mirabilis Nativus Hungaricus. ib. 1801.
מסקנותיי הרפואיות על אורך החיים השימושי של המלח ההונגרי הטבעי שזה עתה נמצא (sal mirabilis nativus hungaricus). 1801