מארי נחמיאס

מארי נחמיאס

אין תמונה חופשית
לידה	1926 תוניסיה
פטירה	3 במרץ 2026 (בגיל 100 בערך) עפולה, ישראל
מדינה
מקום מגורים	עפולה
ידועה בשל	השאת משואה בטקס הדלקת המשואות
עיסוק	אם אומנת

מארי (ממו) נחמיאס (1926 – 3 במרץ 2026) הייתה ניצולת השואה בתוניסיה, ששימשה אם אומנת ל-52 ילדים, בהם ילדים בעלי צרכים מיוחדים שננטשו. נחמיאס השיאה משואה בערב יום העצמאות ה-71 למדינת ישראל.

ביוגרפיה

מארי נחמיאס נולדהבשנת 1926 בתוניס^{[דרוש מקור][מפני ש...]}, לשלום וחנה סבח.

כשהייתה נחמיאס בת 6 עברה עם הוריה ואחיה לאלג'יר, שם פתח אביה קונדיטוריה. כשהייתה בת 14 התעקשו האחים לחזור לתוניס. כשהייתה בת 16 וחצי, נישאה לאברהם נחמיאס בנו של רבי שלמה נחמיאש ונכדו של רבי שאול נחמיאש.

באותה התקופה פלשו הנאצים לתוניס, ונחמיאס סבלה מרדיפות. אביה גויס כמתורגמן ובזכות זה הוא ניצל.

בתוניס נולדו לה ארבעה ילדים. בשנת 1950 עלתה עם משפחתה לישראל ושוכנה בתחילה במעברה בחדרה. במעברה ילדה בת נוספת. ממעברת חדרה עברה המשפחה למעברת עפולה וממנה לעפולה עילית, שם נולדו לנחמיאס עוד שלושה ילדים. בזמן הזה גם הוריה עלו לישראל, והיא סעדה אותם וטיפלה בהם.

כאשר גדלו מרבית ילדיה, היא החליטה לפתוח את ביתה ל-52 ילדים, ומשפחתה שימשה להם כמשפחת אומנה. חלקם הגיעו מבתים הרוסים וחלקם היו ילדים שנולדו עם צרכים מיוחדים, וזכו לטיפול מסור ממנה עד שהלכו לעולמם. נשיא המדינה, יצחק נבון, העניק לה את אות הנשיא למתנדב על הנתינה המרובה.

השאת משואה

בערב יום העצמאות ה-71 של מדינת ישראל, השיאה נחמיאס משואה בטקס הדלקת המשואות. שרת התרבות והספורט מירי רגב אמרה על בחירתה:

הבחירה במארי, ממו, נחמיאס להשיא משואה ביום העצמאות ה-71 מייצגת בעיניי את רוחו של פתחון הלב הישראלי במיטבו. מארי, שורדת שואה, נציגה מפוארת של משפחות האומנה בישראל, אימצה אל ליבה ואל חיק משפחתה חמישים ושניים ילדים.

בנימוקי הוועדה הבוחרת נכתב:

נחמיאס מייצגת בפעולתה את עולי העלייה הגדולה שהשתיתו את החברה הישראלית על ערבות הדדית ועזרה לנזקק ואת אלפי משפחות האומנה בישראל שפותחות את ליבן ומסייעות לילדים במצוקה.

במהלך השאת המשואה, קם הקהל על רגליו ומחא כפיים.

נחמיאס נפטרה ב-3 במרץ 2026. התגוררה בעפולה.

קישורים חיצוניים

• לתפארת מדינת ישראל, אתר משרד התרבות והספורט
• מדליקת המשואה שגרמה לקהל לקום, באתר מאקו, 8 במאי 2019
• נעם ברקן, "עברתי הרבה סבל, אבל קמתי לתחייה", באתר ידיעות אחרונות, 11 במאי 2019