מבני הפרסה (איילת השחר)
מבני הפרסה הם קבוצה של עשרה מבנים, שהוקמו בראשית ימיו של קיבוץ איילת השחר וסודרו לאורך דרך בצורת פרסה. בתים אלו היו מבני הקבע הראשונים של הקיבוץ ושימשו בתחילה למגורים. בהמשך נפתחו בהם בתי מלאכה שונים. הבתים הוגדרו כאתרי מורשת מטעם המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל.
ההיסטוריה של המבנים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1923 עברו חברי הקיבוץ למקום הקבע שנבחר עבורם והחלו בהקמת מבני קבע שכללו בתי מגורים, רפת ומגדל מים.[1][2] עשרת בתי המגורים הראשונים סודרו בתבנית של פרסה. סידור זה היה ייחודי בתנועה הקיבוצית והוא תוכנן כך שהמתיישבים יוכלו לעבור ממודל של קיבוץ למודל של מושב, לחלק את השטח המשותף לנחלות ולגדל תוצרת חקלאית בקרבת הבית.
הבנייה נתמכה על ידי יק"א ובוצעה על ידי קבוצת "אחווה"[3] בפיקוחו וניהולו של מיכאל ארליך.[4][5] תחילה בנתה הקבוצה את הרפת, מגדל המים וחמישה ממבני הפרסה, וב-1929 הושלמה בנייתם של חמישה מבנים נוספים.
בתחילה שימשו המבנים למגורים אולם בהדרגה עברו חברי הקיבוץ לבתים חלופיים, עד שבשנות ה-50 פסקו לשמש למגורים. בה בעת לנטישת התושבים החל אכלוס המבנים על ידי גני ילדים, משרדים ובתי מלאכה. חלק מהמבנים שומר ותוחזק וחלקם נזנח.
תיאור הבנייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מבני הפרסה הם בתים בני קומה אחת שנבנו במתכונת כמעט אחידה.[6] המבנה היה מאורך ובו ארבעה חדרים שחולקו לשתי דירות. לכל דירה היה חדר כניסה וחדר פנימי. בדרך כלל יועדה כל דירה שכזו למשפחה, אולם במספר מקרים גר דייר נפרד בכל חדר, מה שאילץ את דיירי החדרים הפנימיים להיכנס לחדרם דרך החלון על מנת שלא לעבור בחדר השכן.
קירות הבתים נבנו מאבנים שנחצבו בסביבה ולאחר מכן כוסו בטיח.[7][8] בבניית התקרת רביץ נעשה שימוש בתערובת גומא מהנחלים באזור וטיט. המסבך של הגג נבנה בקורות עץ והרעפים היו רעפי מרסיי.
פירוט המבנים
[עריכת קוד מקור | עריכה]המבנים נבנו במקור למגורים ושימשו בהמשך לתפקידים אחרים. בחלק מהמקרים קיים תיעוד להיסטוריה של הבתים:
- בית מספר 1: ב-1951 עברה למקום הסנדלריה של הקיבוץ. המבנה שוחזר ושופץ ב-2011 ומשמש כסנדלריה פעילה ומרכז מבקרים.
- בית מספר 2: שימש בתחילה למגורים. משמש בשנים האחרונות כארכיון של הקיבוץ.
- בית מספר 3: נבנה ב-1924 כבית מגורים. בהמשך חולק בין המזכירות והנהלת חשבונות לחדר האוכל הראשון של הקיבוץ.
- בית מספר 5: נהרס ובית מגורים נבנה תחתיו.
- בית מספר 6: נבנה ב-1929 למגורים עבור שתי משפחות. שימש בהמשך כבית תינוקות וכפעוטון.
- בית מספר 9: שימש תחילה למגורים. מאכלס גלריה.
קישורים לארכיון הקיבוץ
[עריכת קוד מקור | עריכה]ארכיון הקיבוץ כולל צילומי אוויר של בתי הפרסה, וכן תמונות מתקופת הקמתם ומהשנים הראשונות לאחר מכן:
- צילום אוויר של בתי הפרסה, מתוך ארכיון איילת השחר
- 5 בתי הפרסה הראשונים, מתוך ארכיון איילת השחר
- בתי הפרסה, מתוך ארכיון איילת השחר
- בתי הפרסה, מתוך ארכיון איילת השחר
- בניית בתי הפרסה, מתוך ארכיון איילת השחר
- צילום אוויר של בתי הפרסה, מתוך ארכיון איילת השחר
- צילום אוויר של בתי הפרסה 1-5, מתוך ארכיון איילת השחר
- צילום אוויר של בתי הפרסה 7-10, מתוך ארכיון איילת השחר
- תוכניות המבנים, מתוך ארכיון תל חי
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- טיול בציר הזמן של איילת, טיולים באיילת-השחר בעקבות השילוט ההיסטורי, באתר של קיבוץ איילת השחר
- תיעוד הסנדלרייה ומבני הראשונים באיילת השחר (אורכב 20.02.2016 בארכיון Wayback Machine), באתר המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל
- אלי אשכנזי, בדרך לשימור הסנדלריה הישנה באיילת השחר חשפה יעל אלף את עברו של הקיבוץ, באתר הארץ, 1 ביולי 2011
- קרני עם-עד, הקיבוץ הישן ישוחזר באיילת השחר(הקישור אינו פעיל), באתר "Mynet קיבוץ", 6 אפריל 2017
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ! חגיגת חנכת הבתים באילת השחר, הארץ, 27 במאי 1923
- ^ חגיגת חנכת הבתים, הפועל הצעיר, 4 במאי 1923
- ^ קבוצת "אחווה" הגיעה לאיילת השחר לאחר שבנו מבנים דומים בכפר גלעדי ותל חי
- ^ דוד תדהר (עורך), "מיכאל ארליך", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ב (1947), עמ' 924
- ^ מיכאל ארליך הוא אחיו של המחנך אשר זליג ארליך
- ^ 5 הבתים הראשונים היו זהים וחמשת הבתים הבאים היו שונים במקצת
- ^ בתמונות מהשנים הראשונות של הקיבוץ נראים קירות האבן של המבנים חשופים כך שייתכן שכיסוי הטיח נעשה בשלב מאוחר יותר
- ^ במהלך שיפוץ הסנדלרייה בבית מספר 1 הוסר הטייח ונחשפו האבנים