מבצע מסלול בטוח
![]() |
מתקיים דיון בו מוצע לאחד ערך זה עם הערך פשיעה בחברה הערבית בישראל.
| |
מתקיים דיון בו מוצע לאחד ערך זה עם הערך פשיעה בחברה הערבית בישראל. |
באוקטובר 2021 התקבלה החלטת ממשלה 549 בנוגע להפעלת תוכנית רב שנתית למיגור הפשיעה והאלימות בחברה הערבית. במסגרתה הוחלט על הפעלת תוכנית חירום לאומית - "מסלול בטוח" לתקופה של חצי שנה. בהמשך הוארכה התוכנית עד סוף שנת 2022. יואב סגלוביץ, סגן השר לביטחון פנים, מונה לעמוד בראש צוות מתכלל של התוכנית שלה היו שותפים גורמים רבים, ובין המרכזיים ביניהם – משטרת ישראל[1][2]. ביישום התוכנית לקחו חלק כל מחוזות המשטרה, יחידת להב 433, משמר הגבול, חטיבת התביעות, אגפי החקירות, המבצעים והתנועה, אגף סיכול הפשיעה במגזר הערבי והייעוץ המשפטי של המשטרה. בנוסף על כך, בוצע שיתוף פעולה גם עם רשות המסים, שירות הביטחון הכללי, משרד המשפטים, נציגי הייעוץ המשפטי לממשלה ופרקליטות המדינה[1][3].
השתלשלות המבצע ותוצאותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתחילת המבצע (עד ינואר 2022), נערכו כ-300 חיפושים ונתפסו על ידי המשטרה ורשויות המס כ-112 כלי רכב (מרביתם רכבי יוקרה בשווי עשרות מיליוני שקלים), מאות אמצעי לחימה ובוצעו 264 מעצרים[4]. עד ה-17 בינואר הוגשו כבר כ-90 כתבי אישום נגד אישים שהיו יעדים במבצע, כ-15% מהם מזוהים עם ארגוני פשיעה בחברה הערבית[5]. עד מרץ נתפס ציוד בשווי 128 מיליון ש"ח[6].
בנובמבר 2021 אירע אחד מסיכולי הנשק הגדולים בתולדות המדינה עד אז – כ-1,600 שוטרים פשטו על כ-25 יישובים בצפון ועצרו כ-64 חשודים. במסגרת הסיכול נתפסו 40 רובים, 13 אקדחים, שני מקלעים ושני מטעני חבלה[7].
במרץ 2022 סוכלה שוב הברחת הנשק הגדולה בתולדות המדינה שכללה עשרות נשקים וסמים בשווי של כשלושה מיליון וחצי שקלים. את ההברחה ביצעו שלושה חשודים מטובא זנגריה[8].
עד מאי 2022 הוגשו 188 כתבי אישום בעבירת סחיטת באיומים (כ-90% יותר בהשוואה לתקופה המקבילה ב-2021) וחולט ציוד וכסף (כולל רכבי יוקרה, חשבונות בנק, רכוש וכסף מזומן) בשווי 210 מיליון ש"ח מעבריינים שונים[2].
בשנה שלאחר המבצע (עד דצמבר 2022) פורסם כי במסגרתו בוצעו למעלה מ-2,360 חיפושים, נעצרו כ-3,500 איש והוגשו כמעט 500 כתבי אישום (מתוך 1,422 יעדים שהוגדרו בתחילתו). בנוסף על כך, נתפסו מעל 600 אמצעי לחימה בהם: 206 רובים, 169 אקדחים, 114 רימונים, 49 רובי קרלו 48 מטעני חבלה, 7 פגזי מרגמה ואמצעי לחימה נוספים. חולטו כ-411 כלי רכב ונרשמו 15,016 דו"חות תנועה בשווי מעל 5,885,000 ש"ח. במהלך המבצע חולטו גם 436 ובוצעו 33 הריסות של מבנים לא חוקיים. במהלך המבצע נפתחו 283 תיקי חקירה בתחום האמל"ח הלא חוקי, 28 חקירות הקשורות לדמי חסות, 71 תיקי אלימות, וניתנו 15,441 דו"חות תנועה בפעילות אגף התנועה כחלק מהמבצע. שווי הדו"חות הסתכם ב־9,500,070 שקלים[9][10].
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 ג'רי אלמו-קפיטל ד"ר נורית יכימוביץ כהן ורמי שוורץ, פשיעה בחברה הערבית: נתונים ומידע על יישום תוכנית "מסלול בטוח", מטעם מרכז המחקר והמידע של הכנסת
- ^ 1 2 "מבצע "מסלול בטוח" וצמצום הפשיעה בחברה הערבית בהובלת סגן השר יואב סגלוביץ". GOV.IL. נבדק ב-2023-09-23.
- ^ אלון חכמון, שנה למבצע "מסלול בטוח": כל הנתונים מפעילות המשטרה נחשפים, באתר מעריב אונליין, 23 באוקטובר 2022
- ^ משה נוסבאום, 3 חודשים למבצע "מסלול בטוח" - במשטרה מרוצים: "ירידה דרמטית בפשיעה ברחוב הערבי", באתר מאקו, 25 בינואר 2022
- ^ מבצע "מסלול בטוח": 90 כתבי אישום הוגשו נגד יעדים במגזר הערבי | ישראל היום, באתר www.israelhayom.co.il, 2023-09-18
- ^ כתבה על המבצע בערוץ 14
- ^ בעזרת סוכן סמוי במגזר הערבי: המשטרה ביצעה את תפיסת הנשק הגדולה בהיסטוריית ישראל, באתר כיפה, 2021-11-09
- ^ אלי אשכנזי, אקדחים בשווי 3.5 מיליון שקלים: סוכלה הברחת הנשק "הגדולה בהיסטוריה", באתר וואלה!, 24 במרץ 2022
- ^ אברהם בלוך, "מסלול בטוח": אלה היעדים של משטרת ישראל, באתר "סרוגים", 8 בדצמבר 2022
- ^ "סיכום שנה של מבצע "מסלול בטוח"". GOV.IL. נבדק ב-2023-09-23.