טובא-זנגרייה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
טובא-זנגרייה
WikiAir Flight IL-13-09 038.jpg
מבט מהאוויר, ספטמבר 2013
שם בערבית طوبا الزنغرية
מחוז הצפון
מעמד מוניציפלי מועצה מקומית
ראש המועצה חוסין הייב
גובה ממוצע ‎294‏ מטר
סוג יישוב יישוב 5,000‏-9,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2013:
  - אוכלוסייה 6,029 תושבים
  - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎1.9%‏ בשנה עד דצמבר 2013
  - צפיפות אוכלוסייה 3,073 תושבים לקמ"ר
תחום שיפוט 1,962 דונם
מיקום טובא-זנגרייה
טובא-זנגרייה
טובא-זנגרייה

32°57′55″N 35°35′29″E / 32.9652458488601°N 35.5914311969355°E / 32.9652458488601; 35.5914311969355קואורדינטות: 32°57′55″N 35°35′29″E / 32.9652458488601°N 35.5914311969355°E / 32.9652458488601; 35.5914311969355

מדד ג'יני 0.2936
לאום ודת
יהודים: 0% ערביי ישראל|ערבים-אסלאם|מוסלמים: 100% ערביי ישראל|ערבים-נצרות|נוצרים: 0% דרוזים: 0% אחרים: 0%Circle frame.svg
לפי הלמ"ס נכון לדצמבר 2013
אוכלוסייה לפי גילאים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 10.4%
גילאי 5 - 9 10.7%
גילאי 10 - 14 11.8%
גילאי 15 - 19 10.9%
גילאי 20 - 29 17.1%
גילאי 30 - 44 21.6%
גילאי 45 - 59 12.4%
גילאי 60 - 64 2.0%
גילאי 65 ומעלה 3.2%
לפי הלמ"ס נכון לדצמבר 2013
חינוך
סה"כ בתי ספר 3
תלמידים 1,504
–       יסודיים 833
–       על-יסודיים 671
מספר כיתות 61
ממוצע תלמידים לכיתה 25
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשע"ג (2012‏-2013)
פרופיל טובא-זנגרייה נכון לשנת 2012 באתר הלמ"ס
אתר המועצה

טוּבָּ‏א-זַנְגָרִיָּהערבית: طوبا الزنغرية תעתיק מדויק: טובא אלזנע'ריה) הוא יישוב בדואי ברמת כורזים, ממזרח לראש פינה. היישוב זכה למעמד של מועצה מקומית בשנת 1988.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכפר טובא הוקם בשנת 1908 על ידי בדואים משבט ערב אל-הייב המונה כמה עשרות אלפי בדואים בכפרים בישראל, בסוריה, בלבנון ובעיראק. הכפר הוקם בסמוך למעיין עין טובא. לפי סקר הכפרים 1945 בארץ ישראל התגוררו בכפר 590 תושבים ושטחו היה 15,992 דונמים (מתוכם 2,307 דונם בבעלות יהודית).‏[1] במלחמת השחרור בא יגאל אלון אל הכפר ושכנע את ראש השבט השייח' אבו יוסף להתגייס לפלמ"ח, מאחר שזאת הייתה הערובה שלא יאונה לכפר כל רע ושצה"ל יגן על הכפר. המנהיג הסכים ו-45 מבני הכפר יצאו לשרת בכוחות הפלמ"ח, ביחידה שנודעה כ"פלהיב" טובא-זנגריה בפיקודו של יצחק חנקין. הם שרתו ולחמו במערכה על חיפה.

לאחר קום המדינה, צורפו אל טובא אנשי הכפר זנגריה שישב עד אז סמוך למקום בו נמצא כיום מושב אליפלט.

בשנת 1988 שונה מעמד היישוב למועצה מקומית.

במהלך העשורים האחרונים גילו מנהיגי היישוב עמדה פטריוטית ביחס למדינה ולממסד. מי שנתן לכך טון בולט היה חוסיין אל-הייב, נכדו של מנהיג היישוב משנות הקוממיות. חוסיין אל-הייב היה מנהל בית ספר, וכן פעיל במפלגת העבודה, ואחר כך התמנה לראש המועצה המקומית וליו"ר הפורום של יישובי הבדואים בצפון. הוא אירח בביתו את כל מנהיגי המדינה והמערכות הביטחוניות בעשור האחרון.

בשנת 1998 עמד היישוב במרכזה של סערה פוליטית פנימית, כאשר ראשי היישוב - בעיקר חוסיין אל-הייב - החליטו לקיים את קבלת הפנים לראשי המדינה בעיד אל-אדחא, למרות שבעטיין של הפרות סדר קשות באום אל-סחאלי, ליד שפרעם (בעקבות הריסת שלושה מבנים בלתי חוקיים על ידי משרד הפנים ותגרות קשות שפרצו אחר כך בין כוחות המשטרה בהנהגת אליק רון ואבי טילר לבין פעילים של היישוב מגובים בפעילים של בל"ד ועמותות ערביות) הכריזה ועדת המעקב של הציבור הערבי על ביטול כל קבלות הפנים לשרים ולראשי המדינה ביישובים הערבים. בטובא כאמור קיימו קבלת הפנים חגיגית ולבבית לראש הממשלה נתניהו ולשרים, עד כדי כך שבעיתונות הערבית כינו את ראש המועצה בכינויי גנאי כגון "הרצל" ו"ציוני". בהתנהגותו זאת זכה אל-הייב להערכה מראשי המדינה.

בעקבות פיזור המועצה הנבחרת, מינה משרד הפנים בדצמבר 2007 ועדה קרואה לניהול היישוב, בראשות צבי פוגל.‏[2] הוא תיאר את היישוב כ"מחסן נשק אחד גדול" ויצא כנגד אוזלת ידה של המשטרה.‏[3] הוא ניצל מניסיון חיסול בערב יום הכיפורים ה'תש"ע, בעת שירו אל משרדו שבעירייה אך לא פגעו בו. חקלאים מהסביבה סובלים מפשיעה חקלאית שמקורה ביישוב.‏[4]

ב-3 באוקטובר 2011 הוצת מסגד ביישוב והושארו על קירותיו כתובות "תג מחיר". ההצתה גונתה על ידי גורמים מכל הקשת הפוליטית והרבנית‏[5], וביישוב פרצו הפגנות אלימות שכללו יידוי אבנים, שריפת מבני ציבור ואף ירי באש חיה.‏[6] החשד נפל על פעולת "תג מחיר"‏[7]; צבי פוגל טען שמדובר בפעולה של תושבי היישוב, והתפטר מתפקידו בעקבות המהומות מחשש לחייו. אש נורתה גם על ביתו של תושב היישוב שחזר על הטענה‏[8].

ב-23 במאי 2014 תושבים מהיישוב תקפו והציתו את רכבם של שלושה יהודים שביקרו במרפאת שיניים מקומית, לאחר שחשדו בהם שבאו לבצע תג מחיר‏[9].

אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לדצמבר 2013, מתגוררים בטובא-זנגרייה 6,029 תושבים. האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎1.9%‏. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2012 היה 4,763 ש"ח (ממוצע ארצי: 8,018 ש"ח).‏[10]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ נתונים מסקר הכפרים 1945 בארץ ישראל, שהוצגו מחדש בספר Hadawi, Village statistics 1945, Classification of Land and Area Ownership in Palestine, Beirut, 1970, ומהספר נסרקו לאתר PalestineRemembered.com.
  2. ^ אבנר לוטן, האיש שבא לעשות סדר בבלאגן, באתר mynet‏, 18 בדצמבר 2008
  3. ^ אבנר לוטן, "טובא זנגרייה היא מחסן נשק אחד גדול", באתר mynet‏, 3 בינואר 2010
  4. ^ ראש איגוד מגדלי הבקר: טובא זנגרייא המציאו את שיטת "תג מחיר", באתר הקול היהודי
  5. ^ הנשיא פרס במסגד שהוצת: "אני מלא בושה וחרפה", באתר וואלה! NEWS‏, 3 באוקטובר 2011
    קובי נחשוני, הרב עמאר: שריפת המסגד - אולי עלילת דם, באתר ynet‏, 3 באוקטובר 2011
  6. ^ אלי אשכנזי, היום שאחרי בטובא זנגרייה: "המהומות פוגעות רק בנו" , באתר הארץ
  7. ^ קובי דוד וניר יהב‏, חשד לתג מחיר בגליל: מסגד הוצת ורוסס בכתובות, באתר וואלה! NEWS‏, 3 באוקטובר 2011
  8. ^ אלי אשכנזי, ירי על ביתו של תושב טובא שטען כי אנשי הכפר הציתו המסגד, באתר הארץ, 16 בינואר 2012
  9. ^ נעצרו שלושה חשודים בתקיפה בטובא זנגריה, באתר ישראל היום, 23 במאי 2014
  10. ^ פרופיל טובא-זנגרייה באתר הלמ"ס