דמי חסות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

דמי חסות, המוכרים גם בשם "פרוטקשן" (Protection, "הגנה" באנגלית), הם שיטת לסחיטת כסף המופעלת לרוב על ידי אנשי פשע מאורגן.

השיטה מתבססת כביכול על הסכם בין בית עסק לפושעים לפיו הם יספקו לעסק שירותי הגנה בתמורה לתשלום קבוע. בפועל מדובר בסחיטה, מפני שהפושעים למעשה "מגנים" על העסק מפני עצמם, שכן אם לא ישלם את דמי החסות – הם עצמם יפגעו בו או בבעליו.

לרוב מתחילה הסחיטה בפנייה ידידותית אל בעל העסק והצעה לספק לו שירותי הגנה מפני ונדליזם. אם בעל העסק מסרב או טוען שאין לו צורך בשירותים כאלה, נוקטים הפושעים בשיטות ונדליזם או אלימות שונות (כגון הצתה או שוד) כדי להפחיד את בעל העסק, והוא נאלץ לשלם תשלום קבוע לפושעים כדי שמעשי ההרס לא יחזרו.

ככל פעילות עסקית בעולם התחתון, מבוצעות גם העסקאות הללו תחת מעטה איומים גלוי או סמוי כדי להבטיח את תשלום הסכומים המלאים ובזמן.

באוקטובר 2015, סיפור של גביית דמי חסות הגיע עד לבית הדין לעבודה. מושב ארגמן סבל רבות מגניבות וחבלות בשדותיו. המושב החליט לפנות לאיש שנראה כחזק באזור, והציע לו דמי חסות תמורת שמירת השדות, מאחרים וגם מעצמו. האיש הסכים, והמושב שילם לו 5000 ש"ח בחודש. כעבור שלוש שנים, בוצעה גניבה בשדות. המושב ראו באיש את האשם, מפני שהחליט שהוא מעדיף לגנוב במקום לשמור. המשטרה עצרה אותו, אך שחררה אותו מחוסר ראיות. האיש, בצעד מפתיע, פנה לבית הדין לעבודה, בטענה שהמושב פיטר אותו מ"משרתו". בית הדין, בצעד חסר תקדים, קבע שהוא אכן הועסק בידי המושב, למרות שהוא לא בדיוק שמר עליהם, אלא 'פרס את חסותו'. בית הדין פסק לו דמי פיטורים, דמי הבראה, ופדיון חופשות‏[1].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "שופטים ושוטרים", יאיר שפירא, בשבע 15.10.15