דמי חסות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דמי חסות, המוכרים גם בשם "פרוטקשן" (Protection, "הגנה" באנגלית), הם שיטה לסחיטת כסף, לרוב מבעלי עסקים קטנים שכונתיים אך גם מאנשים פרטיים המופעלת לרוב על ידי אנשי פשע מאורגן. לפעמים דמי החסות נגבים גם בידי גורמים מדיניים כגון משטרה.

השיטה מתבססת על הסכם בין בית העסק ובין הפושעים שלפיו הפושעים יספקו לעסק שירותי הגנה מפני פשיעה אחרת (או מפני עצמם, במקרים מסוימים) בתמורה לתשלום קבוע. במקרים רבים מדובר בפועל בסחיטה, מפני שהפושעים למעשה "מגנים" על העסק מפני עצמם שכן אם לא ישלם את דמי החסות - הם עצמם יפגעו בו או בבעליו.

לרוב מתחילה הסחיטה בפנייה ידידותית אל בעל העסק והצעה לספק לו שירותי הגנה מפני ונדליזם. אם בעל העסק מסרב או טוען שאין לו צורך בשירותים כאלה, נוקטים הפושעים בשיטות ונדליזם או אלימות שונות (כגון הצתה או שוד) כדי להפחיד את בעל העסק, והוא נאלץ לשלם תשלום קבוע לפושעים כדי שמעשי ההרס לא יחזרו.

ככל פעילות עסקית בעולם התחתון, מבוצעות גם העסקאות הללו תחת מעטה איומים גלוי או סמוי כדי להבטיח את תשלום הסכומים המלאים ובזמן.

בישראל, במרבית המקרים גביית דמי החסות מתבצעת דרך עסק מורשה כגון חברות שמירה, באופן חוקי לכאורה, ואינן מדווחות כלל למשטרה[1]. צורה זו של גביית כספים "שחורים" ואמצעים "חוקיים" נקראת הלבנת הון.

באוקטובר 2015, סיפור של גביית דמי חסות הגיע עד לבית הדין לעבודה. מושב ארגמן סבל רבות מגניבות וחבלות בשדותיו. המושב החליט לפנות לאיש שנראה כחזק באזור, והציע לו דמי חסות תמורת שמירת השדות, מאחרים וגם מעצמו. האיש הסכים, והמושב שילם לו 5000 ש"ח בחודש. כעבור שלוש שנים בוצעה גניבה בשדות. המושב ראה באיש את האשם, והוא אף נעצר, אך שוחרר מחוסר ראיות. האיש פנה לבית הדין לעבודה בטענה שהמושב פיטר אותו מ"משרתו". בית הדין קבע שהוא אכן הועסק בידי המושב, ופסק לו דמי פיטורים, דמי הבראה, ופדיון חופשות[2].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מרכז המידע והמחקר של הכנסת, פשיעה חקלאית בישראל - נתונים ופעולות למיגורה, ‏יוני 2016
  2. ^ "שופטים ושוטרים", יאיר שפירא, בשבע 15.10.15
US Department of Justice Scales Of Justice.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא חוק ומשפט. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.