Happy Planet Index
מדד האושר העולמי (באנגלית: Happy Planet Index) של הקרן החדשה לכלכלה (NEF) הוא מדד לרווחתם של בני האדם והשפעותיהם על הסביבה. המדד פותח כקריאת תיגר על מדדים מוכרים אחרים להשוואת מדינות כמו מדד התמ"ג, או מדד הפיתוח האנושי. קריאת התיגר באה לידי ביטוי בשתי סוגיות: האחת היא ביטוי הגישה על פיה התמ"ג אינו מתאים למדידת רווחה, שכן מטרתם העליונה של מרבית בני האדם היא למעשה בריאות ואושר ולא עושר.[1] השנייה היא הטענה שרעיון הפיתוח בר-הקיימא דורש מדידה של העלויות הסביבתיות הנגרמות מרדיפת האדם אחר מטרותיו.[2] המדד הוצג לראשונה ביולי 2006.
הסבר כללי
[עריכת קוד מקור | עריכה]מדד האושר העולמי מבוסס על עקרונות תועלתניים כלליים - רצונם של מרבית בני האדם הוא לחיות חיים מלאים וארוכים וכי המדינה שמצליחה לספק זאת עבורם, תוך הימנעות מפגיעה בין-דורית, או פגיעה ביכולתן של מדינות שכנות לעשות כן, היא המדינה הטובה ביותר עבורם.
בפועל המדד מיישם את קריאתו של ארגון השימור העולמי למציאת שיטת מדידה של תוצר רווחת בני האדם (לא בהכרח טובין חומרי) בעבור יחידה של ניצול או "נטל" המושת על הטבע.[3] רווחתו של בן אדם נמדדת על ידי תוחלת שנותיו המאושרות.[4] השתת נטל על הטבע או ניצולו הם קירוב לטביעת הרגל האקולוגית עבור ראש, ומוערכים בכמות המשאבים הטבעיים הדרושים לשמירת סגנון החיים במדינה נתונה. מדינה בעלת יחס גדול של טביעת רגל אקולוגית עבור ראש, היא מדינה שמנצלת יותר מהנתח ההוגן שלה בעוגת המשאבים העולמית, הן במניעתה אותם משאבים ממדינות אחרות והן ביצירת נזק בלתי הפיך שישפיע על הדורות לבוא.[5]
מכאן, שמדד האושר העולמי, אינו מדד שבוחן מי המאושרת במדינות. ניתן למצוא בו מדינות שנסקרות לרוב כבעלות רמות שביעות רצון גבוהות של אזרחיהן, בתחתית המדד (ארצות הברית למשל) כמו גם בראשיתו (קולומביה למשל). תיאורו ההולם של המדד יהיה מדידת היעילות הסביבתית לתמיכה ברווחת האדם במדינה נתונה. מדינה עשויה להופיע בחלק העליון של המדד כתוצאה של מגוון שילובים - למשל, שילוב של השפעה סביבתית בינונית עם רווחה גבוהה (קוסטה ריקה); השפעה סביבתית נמוכה ורווחה בינונית (וייטנאם); השפעה סביבתית נמוכה ורווחה גבוהה (ישראל).
הערך שניתן לכל מדינה במדד הוא פונקציה של ממוצע שביעות הרצון הסובייקטיבית במדינה, תוחלות החיים והלידה בה וטביעת הרגל האקולוגית לראש במדינה. הפונקציה השלמה מעט מורכבת יותר, אך זוהי בקירוב הכפלת שביעות הרצון בתוחלת החיים וחילוק בטביעת הרגל האקולוגית. מרבית המידע על שביעות הרצון נלקח מה-World Values Survey,[6] וממאגרי מידע נוספים, וחלקו מושג באמצעים סטטיסטים כמו רגרסיה.
בשנת 2006, שנת ייסוד המדד, נסקרו אליו 178 מדינות, ב-2009 מספר המדינות ירד ל-143, ואילו בשנת 2012 מספר המדינות הנסקרות עמד על 151. בראש המדד מ-2019 שנסקרו אליו 152 מדינות, ניצבה קוסטה ריקה, כשעוקבות אחריה וייטנאם, קולומביה, שווייץ ואקוודור. בתחתית הרשימה מהסוף נמצאו קטר, מונגוליה, הרפובליקה המרכז-אפריקאית, לסוטו, זימבבואה, סיירה לאון ואפגניסטן. ישראל דורגה במקום ה-49 ברשימה, כאשר תוחלת החיים וחיי הרווחה קיבלו דירוג גבוה במדד לעומת טביעת הרגל האקולוגית שקיבלה דירוג נמוך.
ביקורות למדד
[עריכת קוד מקור | עריכה]חלק ניכר מהביקורת כנגד המדד היא תוצאה של הבנתו השגויה כמודד אושר, בעוד שלמעשה הוא מודד יעילות אקולוגית בתמיכה ברווחת בני האדם.[7]
ביקורות אחרות עסקו בסוגיות להלן:
- המדד מתעלם מהעדרן או הימצאותן של זכויות אדם, זכויות עובדים וחופש פוליטי.
- מאגר ה-World Values Survey מכסה רק מקצת מאומות העולם וסדרות הנתונים בו נסקרות אחת לחמש שנים בלבד. הדבר יוצר צורך בהשלמת הרווחים באמצעות הערכות של רגרסיות ומאגרים נוספים.
- חשדנות כללית כלפי מדדים סובייקטיבים של רווחה.[8]
- היות הקונספט של טביעת רגל אקולוגית שנוי במחלוקת.[9]
חרף ביקורות אלו המדד זכה להתייחסות בקרב חוגים פוליטיים. טביעת הרגל האקולוגית זכתה לתמיכה מצד הקרן העולמית לשימור חיות הבר (WWF) ונעשה בה שימוש בידי ממשלים מקומיים ולאומים כאחד. בשנת 2007 צוטטה אף המפלגה השמרנית הבריטית כאומרת שיש להשתמש במדד כתחליף למדד התל"ג.[10]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של Happy Planet Index (באנגלית)- דירוג 2019
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Sen, Amartya (1999). Development as Freedom. New York, New York: Oxford University Press. ISBN 0192893300.
- ^ Hawken, Paul; Lovins, Amory, and Hovins, L. Hunter (1999). Natural Capitalism. New York, New York: Little Brown & Co.. ISBN 0316353000.
- ^ Adams WM (2006). The future of sustainability: Re-thinking environment and development in the twenty-first century. Report of the IUCN Renowned Thinkers Meeting. Also, Paehlke R (2005). Sustainability as a bridging concept. Conservation Biology 19:36-8.
- ^ Veenhoven R (1996). Happy life expectancy: a comprehensive measure of quality-of-life in nations. Social Indicators Research 39:1-58.
- ^ Ecological Footprint - Ecological Sustainability. Global Footprint Network.
- ^ ראו הערך בוויקיפדיה האנגלית
- ^ דוגמאות לביקורות שמתייחסות למדד כאל מדד אושר:
Heavy Lifting - thoughts and web finds by an economist. Heavy Lifting. July 12, 2006
Who’s happiest: Denmark or Vanuatu?. Spiked. August 7, 2006 - ^ ohns H & Ormerod P (2007). Happiness, Economics and Public Policy. London: The Institute of Economic Affairs
- ^ The Economist. September 19, 2002. "Treading Lightly".
- ^ Cameron to offer green tax cuts. The Sunday Times. September 9, 2007.