מדד ה-IPC

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מדד ה-IPC, סיווג משולב לרמות ביטחון תזונתי (אנגלית: Integrated Food Security Phase Classification) הוא מדד בינלאומי המשמש לקביעת מצב הביטחון התזונתי במדינות ואזורים גאוגרפיים. הארגון האחראי על יישום ופיתוח המדד הוא האומות המאוחדות.

מדד IPC הוא נקודת ציון במאבק ברעב. המדד הוא סולם בן חמישה השלבים, המקובל על ידי הקהילה הבינלאומית ומספק סטנדרטים משותפים לסיווג חומרת חוסר הביטחון התזונתי. הוא מתבסס על סטנדרטים ושפה משותפים ומסייע לממשלות ולשחקנים הומניטריים אחרים להבין במהירות את חומרת חוסר הביטחון התזונתי ולנקוט פעולה.

רקע ושיטות מיון קודמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיטת ה-IPC פותחה בשנת 2004 על ידי ארגון המזון והחקלאות של האו"ם (FAO), תוך מחשבה שתיושם בסומליה. על מנת להגדיל את מידת ההשפעה של השיטה ולהתאימה למדינות נוספות, חברו לארגון המזון והחקלאות 15 ארגונים וסוכונויות ובניהם: תוכנית המזון העולמית, הסוכנות האמריקנית לפיתוח בינלאומי, Save the Children, הנציבות האירופית, יוניסף, הבנק העולמי ועוד.[1]

קיימות שיטות מיון נוספות לרעב. מרביתן מבוססות על ניסיונות לאתר קשיים ספציפיים בקרב מדינה כלשהי, כגון זמינות המזון, ערכו התזונתי, קונפליקטים פנימיים וחיצוניים עמם המדינה מתמודדת ומנגנוני התמודדות. שיטות אלו מצליחות לאבחן ולאתר משתנים ספציפיים באחוזי הצלחה שונים, אך לעיתים אינן מצליחות לראות את היחסים המורכבים בין המשתנים השונים. על רקע קושי זה, פותחה שיטת ה-IPC.[2]

יישום והשפעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיום, מעל ל-40 מדינות ברחבי העולם אימצו את שיטת המיון של ה-IPC. ביניהן ניתן למצוא את: אפגניסטן, בנגלדש, נפאל, פקיסטן, הפיליפינים, טג'יקיסטן, אל סלוודור, האיטי, הונדורס, בורונדי, הרפובליקה המרכז-אפריקאית, הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, ג'יבוטי, קניה, סומליה, דרום סודאן, סודאן, אוגנדה, תימן, לסוטו, מלאווי, מוזמביק, מדגסקר, אסוואטיני, זימבבואה ועוד.[3]

לפי מדד ה-IPC, נכון לתחילת 2024 כחצי מיליון תושבים מרעב (שלב 5) בעזה; כמעט 24 מיליון אנשים סובלים ממצב חירום הומניטרי (שלב 4) בעיקר במדינות אפגניסטן, הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, האיטי, פקיסטן, עזה, דרום סודאן, ותימן. כמעט 133.5 אנשים ממשבר תזוה ומחייה ממשי (שלב 3) ברחבי העולם.[4] אבחון רמת הביטחון התזונתי מסייעת בהגשת סיוע הומניטרי. כל למשל, פעילות ה-IPC באפגניסטן, בה ניתנה עזרה הומניטרית למעל ל-700,000 אנשים במצוקה. במדינות אחרות, דוגמת סומליה, התערבות ה-IPC הצליחה לשפר את מצבם הכלכלי ולצמצם את העוני. השיטה משפיעה הן על המדינות עצמן, הן על ארגונים הומניטריים בינלאומיים.[5]

שיטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ה-IPC מסווג כל מדינה או אזור גאוגרפי לאחד מחמשת שלבי הרעב: ביטחון תזונתי יחסי ((Generally Food Secure (שלבים 1a ו-1b), חוסר ביטחון תזונתי גבולי (Moderately / Borderline Food Insecure) (שלב 2), משבר מזון ומחייה חמור (Acute Food and Livelihood Crisis) (שלב 3), מצב חירום הומניטרי (Humanitarian Emergency) (שלב 4), רעב/ קטסטרופה הומניטרית (Famine / Humanitarian Catastrophe) (שלב 5).[6]

בין הגורמים המשפיעים על סיווג ה-IPC, ניתן למנות את אחוז התמותה מתת-תזונה: במדינות בשלב 1a ו-1b, אחוז התמותה מתת-תזונה אינו עולה על 3%, במדינות בשלב 2, אחוז התמותה הוא בין 3% ל-10%, בשלב 3 – בין 10% ל-15%, בשלב 4 – מעל ל-15%, בשלב 5 – מעל ל-30%. בין הגורמים הנוספים נמצאים מגפות וסבירות לאסונות טבע, נגישות למזון ולמים, ביטחון אזרחי, אסטרטגיות התמודדות עם רעב, ועוד.

שלבים ברמת הביטחון התזונתי ברמת המשפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מס' השלב שלב תיאור
1 ביטחון תזונתי כללי משפחות יכולות להשיג מזון חיוני
2 חוסר ביטחון תזונתי גבולי משפחות רבות לא יכולות להשיג את המינימום מבחינת אבות מזון, וומתקשות לשלם בעבור שירותים חיוניים נוספים.
3 משבר תזונה ומחייה ממשי באזורים או מדינות חלק ניכר מהמשפחות מתקשות להאכיל את בני המשפחה. תת-תזונה חריפה מתחילה ומשפחות נאלצות למכור נכסים או להגר כדי לחפש מזון או מקור פרנסה.
4 מצב חירום הומניטרי הגישה למזון נפגעת באופן דרסטי. תת-תזונה חריפה מתפשטת ומקרי המוות מתרבים.
5 רעב/ קטסטרופה הומניטרית משפחות מתמודדות עם מחסור מוחלט במזון. רעב, מוות ועוני נוכחים וגלויים.[7]

שלבים ברמת הביטחון התזונתי ברמת אזור/מדינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מס' השלב שלב תיאור
1 ביטחון תזונתי כללי מעל 80% ממשקי הבית יכולים לספק צורכי מזון בסיסיים.
2 חוסר ביטחון תזונתי גבולי לפחות ב-20% ממשקי הבית, ישנה צריכת המזון מופחתת אבל מסופקת באופן מינימלי. משקי הבית הללו אינם יכולים להגן באופן מלא על מקורות המזון שלהם.
3 משבר תזונה ומחייה ממשי לפחות 20% ממשקי הבית מקיימים את אחד מהתנאים הבאים:

1. סובלים מחוסר שוויון ומפערים משמעותיים ביכולתם להשיג מזון.

2. מצליחים להשיג מזון שמספיק להם בדוחק, ותוך שימוש באסטרטגיות התמודדות שליליות ובעלות השפעה בלתי הפיכה (למשל תוך חיסול מקורות המזון שלהם). תת-תזונה גבוה ומעל הממוצע.

4 מצב חירום הומניטרי לפחות 20% ממשקי הבית מקיימים את אחד מהתנאים הבאים:

1. סובלים מחוסר שוויון ומפערים קיצוניים ביכולתם להשיג מזון, נמצאים קרובים מאוד לתת תזונה ממשית וישנה שיעורי תמותה גבוהים.

2. משקי הבית מתמודדים עם אובדן של מקורות הכנסה, דבר אשר ככל הנראה יוביל לפערים בצריכת המזון.

5 רעב/ קטסטרופה הומניטרית לפחות 20% ממשקי הבית מתמודדים עם מחסור מוחלט במזון ו/או במשאבי קיום בסיסיים אחרים. רעב, מוות ועוני נוכחים וגלויים. השכיחות של תת-תזונה עולה אל מעבר ל-30% ושיעורי התמותה עוברים את ה-2 אנשים מתוך 10,000 ביום.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • .FAO/FSNAU 2006. Integrated Food Security and Humanitarian Phase Classification: Technical Manual Version 1. Nairobi. FAO/FSNAU Technical Series IV
  • .IPC Global Partners. 2008. Integrated Food Security Phase Classification Technical Manual. Version 1.1. FAO. Rome
  • .IPC Global Partners. 2012. Integrated Food Security Phase Classification Technical Manual Version 2.0. Evidence and Standards for Better Food Security Decisions. FAO. Rome
  • .IPC Global Partners. 2019. Integrated Food Security Phase Classification Technical Manual Version 3.0. Evidence and Standards for Better Food Security and Nutrition Decisions. Rome

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ What the IPC is?
  2. ^ Integrated food security phase classification : technical manual version 2.0 : evidence and standards for better food security decisions., Rome: FAO, 2012
  3. ^ Where & What | IPC Global Platform, www.ipcinfo.org
  4. ^ IPC-CH Dashboard | IPC - Integrated Food Security Phase Classification, www.ipcinfo.org
  5. ^ Daniel Maxwell, Nicholas Haan, Kirsten Gelsdorf, David Dawe, The 2011–12 Famine in Somalia: Introduction to the Special Edition, Global Food Security, Special Issue on the Somalia Famine of 2011-2012 1, 2012-12-01, עמ' 1–4 doi: 10.1016/j.gfs.2012.07.007
  6. ^ IPC Global Partners, Integrated Food Security Phase Classification Technical Manual Version 3.0., 2019
  7. ^ יוגב ישראלי, איך נראה משבר מזון – והאם גם המערב בסכנה?, באתר ynet, ‏2022-07-22
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=מדד_ה-IPC&oldid=38218309"