מלאווי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

 

רפובליקת מלאווי
Republic of Malawi
Flag of Malawi.svg Coat of arms of Malawi.svg
דגל סמל
מוטו לאומי אחדות וחופש
המנון לאומי הו אלוהים ברך את מדינתנו מלאווי
יבשת אפריקה
שפה רשמית אנגלית וצ'יצ'ווה
עיר בירה לילונגווה
13°57′S 33°42′E / 13.950°S 33.700°E / -13.950; 33.700
העיר הגדולה ביותר בלנטייר
משטר רפובליקה רב-מפלגתית
ראש המדינה
- נשיא
נשיא
פטר מותריקה
הקמה
- עצמאות
- תאריך

מהממלכה המאוחדת
6 ביולי 1964
שטח[1]
- דירוג עולמי
- אחוז שטח המים
118,484 קמ"ר 
100 בעולם
20.6%
אוכלוסייה[2]
(הערכה)

- דירוג עולמי של אוכלוסייה
- צפיפות
- דירוג עולמי של צפיפות

17,377,468 נפש 
63 בעולם
146.67 נפש לקמ"ר
76 בעולם
תמ"ג[3]
(הערכה לשנת 2013)

- דירוג עולמי
- תמ"ג לנפש
- דירוג עולמי לנפש

15,020 מיליון $ 
142 בעולם
864 $
220 בעולם
מדד הפיתוח האנושי[4]
(2013)

- דירוג עולמי

0.414 
174 בעולם
מטבע קוואצ'ה מלאווי ‏ (MWK)
אזור זמן UTC +2
סיומת אינטרנט .mw
קידומת בינלאומית 265
לחצו כדי להקטין חזרה
מצרים תוניסיה לוב אלג'יריה מרוקו מאוריטניה סנגל גמביה גינאה ביסאו גינאה סיירה לאון ליבריה חוף השנהב גאנה טוגו בנין ניגריה גינאה המשוונית קמרון גבון הרפובליקה של קונגו אנגולה הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו נמיביה דרום אפריקה לסוטו סווזילנד מוזמביק טנזניה קניה סומליה ג'יבוטי אריתריאה סודאן רואנדה אוגנדה בורונדי זמביה מלאווי זימבבואה בוטסואנה אתיופיה דרום סודן הרפובליקה המרכז-אפריקאית צ'אד ניז'ר מאלי בורקינה פאסו תימן עומאן איחוד האמירויות הערביות ערב הסעודית עיראק איראן כווית קטאר בחריין ישראל סוריה לבנון ירדן קפריסין טורקיה אפגניסטן טורקמניסטן פקיסטן יוון איטליה מלטה צרפת פורטוגל מדיירה ספרד האיים הקנריים כף ורדה מאוריציוס ראוניון מיוט קומורו סיישל איי קרגלן מדגסקר סאו טומה ופרינסיפה סרי לנקה הודו אינדונזיה בנגלדש הרפובליקה העממית של סין נפאל בהוטן מיאנמר אנטארקטיקה ג'ורג'יה הדרומית פרגוואי אורוגוואי ארגנטינה בוליביה ברזיל גיאנה הצרפתית סורינאם גיאנה ונצואלה קנדה גרינלנד איסלנד מונגוליה נורבגיה שבדיה פינלנד אירלנד הממלכה המאוחדת הולנד ברבדוס בלגיה דנמרק שווייץ אוסטריה גרמניה סלובניה קרואטיה צ'כיה סלוקריה הונגריה פולין רוסיה ליטא לטביה אסטוניה בלארוס מולדובה אוקראינה מקדוניה אלבניה מונטנגרו בוסניה והרצגובינה סרביה בולגריה רומניה גאורגיה אזרבייג'ן ארמניה קזחסטן אוזבקיסטן טג'יקיסטן קירגיזסטן רוסיהMalawi on the globe (Africa centered).svg
אודות התמונה

רפובליקת מלאוויאנגלית: Republic of Malawi) היא מדינה במזרח אפריקה, הגובלת בטנזניה בצפון, בזמביה במערב ובמוזמביק במזרח ובדרום-מערב.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בני בנטו התיישבו בשטחי מלאווי בסביבות המאה ה-16. בסביבות המאה ה-17 גילו הפורטוגלים את מלאווי, ובמאה ה-19 הגיעו לאזור ערבים וסוחרי עבדים. בשנת 1891 הגיע למלאווי המיסיונר והרופא הסקוטי דייוויד ליווינגסטון, שהקים בה את מוסדות המיסיון, והביא להפסקת סחר העבדים.

ב-1891 הוקם במאלווי אזור החסות הבריטי ניאסלנד. בשנים 1953-1963 הייתה מלאווי חלק מ"הפדרציה של רודזיה וניאסלנד". ב-1964 היא זכתה בעצמאות ואימצה את השם "מלאווי". אחרי העצמאות עמד בראש המדינה הנשיא ד"ר הייסטינגס באנדה, וב-1966 אושרה כהונתו לכל ימי חייו. הוא הקים משטר חד-מפלגתי, שנשמר עד 1994.

פוליטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מייסודה כמעט ועד 1993 שרר במלאווי משטר חד-מפלגתי. המפלגה החוקית היחידה הייתה מפלגת הקונגרס של מלאווי ובראשה עמד כל אותן שנים הייסטינגס באנדה, שקבע למעשה כל פרט במדיניותה של מלאווי. בעוד רוב מדינות אפריקה החדשות השתייכו לגוש המדינות הבלתי מזדהות, כיוון באנדה את ארצו לאורייאנטציה מערבית. מלאווי קיימה קשרים דיפלומטיים עם דרום אפריקה בתקופת האפרטהייד ולא ניתקה את יחסיה עם מדינת ישראל לאחר מלחמת יום כיפור, כפי שעשו כמעט כל מדינות היבשת.

משטרו הרודני של באנדה רדף מתנגדי משטר וניהל צנזורה מחמירה. עם זאת טיפח הממשל שוויון זכויות נשים, עודד נשים להצטיינות ופתח בפניהן משרות, קידם את החינוך ואת התשתיות במדינה בתקן גבוה מהמקובל ביבשת. כל עוד הייתה מלאווי מוצב אנטי-קומוניסטי יציב בפינה זו של העולם, נהנה המשטר מהעלמת-עין של מדינות המערב. אולם, לאחר תום המלחמה הקרה גבר לחץ הקהילה הבינלאומית לכיוון של מודרניזציה והן אף התנו המשך סיוע בפתיחות ובמתן דין וחשבון בנושאי זכויות אדם. במהלך 1992 החלה להתגבש אופוזיציה שהורכבה מאנשי כמורה, סטודנטים ומנהיגי איגודי עובדים שקראה לקיום משאל עם לגבי עתידו של המשטר החד-מפלגתי. הגורמים זכו לתמיכת הקהילה הבינלאומית וב-14 ביוני 1993 נערך משאל העם, במסגרתו זכתה ההצעה לדמוקרטיזציה לכ-64% מקולות המצביעים[5]. המעבר למשטר דמוקרטי עבר באופן שקט ומסודר. באנדה לא התנגד לנטילת תואר "נשיא לכל ימי חייו" ורוב סמכויותיו, אך טען שבני עמו ("ילדיו") עוד יתגעגעו לשלטון-הברזל שלו.

במאי 1994 התקיימו הבחירות הדמוקרטיות הראשונות של מלאווי בהן ניצחה מפלגת "חזית העם המאוחדת" בהנהגת בקילי מולוזי, שזכתה גם בבחירות של שנת 1999. המשטר החדש שואף לבצע רפורמות כלכליות וחברתיות מקיפות. עם זאת, מפלגת הקונגרס שהנהיג באנדה המשיכה להיות כוח פוליטי מרכזי במדינה.

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיקר כלכלת מלאווי היא החקלאות, שתורמת 37% מהתל"ג ומעסיקה 86% מכוח העבודה. במלאווי יש כ- 16,000 קמ"ר של גידולי שדה. הגידולים העיקריים: תירס, תה (עלים), תפוחי אדמה, טבק, קנה סוכר, קסאווה, דורה, קפה וקטניות. משק חי: בקר, עיזים. מכיוון שמאלווי תלויה בחקלאות, בצורת - שהיא די נפוצה - יכולה לפגוע קשות בכלכלתה.

התעשייה תורמת 29% מהתל"ג ועוסקת בעיקר בעיבוד התוצרת החקלאית. היא מייצרת בעיקר: סוכר, טבק (מעובד), תה (מוכן) ועוד.

אדמת מלאווי מכילה בוקסיט, אסבסט ופחם, אשר אינם מנוצלים כראוי.

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלאווי היא מדינה מאורכת השוכנת בדרום מזרח אפריקה. היא גובלת בטנזניה בצפון, בזמביה במערב, במוזמביק בדרום ובאגם מלאווי במזרח. אין למדינה מוצא לים.

ימת מלאווי, המשתרעת כמעט לכל אורך המדינה ונהר שירה הזורם מדרומו לנהר הזמבזי, הם חלק מהשבר הסורי-אפריקאי. ממערב לאגם רמות בגובה של כ-1,000 מ' מעל פני הים. צפון המדינה הררי יותר, ובו שוכן הר ניקה, המתנשא לגובה של 2,527 מ'. ההר הגבוה במדינה, הר מולנג'ה, נמצא דווקא בדרום, ממזרח לנהר |שירה ובסמוך לגבול עם מוזמביק, והוא מתנשא לגובה של 3,002 מ'. 36% משטחה של מאלווי הם מיוערים.

במלאווי שורר אקלים סובטרופי. בשטחים הנמוכים חם ויבש מאוד בקיץ והחורף יבש, ובאזורים הגבוהים הקיץ חם וגשום והחורף נעים וקריר.

דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוב תושבי מלאווי משתייכים לשבטי הבנטו השונים, בעיקר: צ'ווה, יאו, טונגה, טומבוקה וצ'יפוקה. בניגוד לשכנותיה, אין במאלווי מתיחות רבה על רקע אתני. כרבע מהאוכלוסייה מתגוררת בערים. 55% מן האוכלוסייה הם פרוטסטנטים, 20% קתולים, 20% מוסלמים והשאר מרביתם מאמיני דתות מקומיות.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דירוג שטח - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-5 באפריל 2014
  2. ^ דירוג אוכלוסייה - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-5 באפריל 2014
  3. ^ דירוג תמ"ג - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-5 באפריל 2014
  4. ^ מדד הפיתוח האנושי לשנת 2013 בדו"ח 2014 של אתר מינהל הפיתוח (UNDP) של האומות המאוחדות
  5. ^ תוצאות משאל העם


מדינות אפריקה

אוגנדה · אלג'יריה · אנגולה · אריתריאה · אתיופיה · בורונדי · בורקינה פאסו · בוטסואנה · בנין · גבון · גאנה · ג'יבוטי · גינאה · גינאה ביסאו · גינאה המשוונית · גמביה · דרום אפריקה · דרום סודאן · זימבבואה · זמביה · חוף השנהב · טוגו · טנזניה · כף ורדה · לוב · ליבריה · לסוטו · מאוריטניה · מאוריציוס · מאלי · מדגסקר · מוזמביק · מלאווי · מצרים 1 · מרוקו · הרפובליקה המרכז אפריקאית · ניז'ר · ניגריה · נמיביה · סאו טומה ופרינסיפה · סודאן · סווזילנד · סומליה · סיישל · סיירה לאון · סנגל · צ'אד · קומורו · הרפובליקה של קונגו · הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו · קמרון · קניה · רואנדה · תוניסיה


חבלי ארץ "לא מוכרים": אזוואד · פונטלנד · סומלילנד · רפובליקת סהרה הערבית הדמוקרטית


שטחים תלויים: הטריטוריה הבריטית באוקיינוס ההודי · סנט הלנה · האיים הקנריים · סאוטה · מלייה · מדיירה · מיוט · ראוניון · סוקוטרה


הערות: 1 חלק משטח המדינה נמצא באסיה.
אפריקה
מדינות האיחוד האפריקאי

אוגנדה · אלג'יריה · אנגולה · אריתריאה · אתיופיה · בוטסואנה · בורונדי · בורקינה פאסו · בנין · גאנה · גבון · ג'יבוטי · גינאה · גינאה ביסאו · גינאה המשוונית · גמביה · דרום אפריקה · דרום סודאן · הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו · הרפובליקה המרכז אפריקאית1 · הרפובליקה של קונגו · זימבבואה · זמביה · חוף השנהב · טוגו · טנזניה · כף ורדה · לוב · ליבריה · לסוטו · מאוריטניה · מאוריציוס · מאלי · מדגסקר · מוזמביק · מלאווי · מצרים · ניגריה · ניז'ר · נמיביה · סאו טומה ופרינסיפה · סהרה המערבית · סודאן · סווזילנד · סומליה · סיירה לאון · סיישל · סנגל · צ'אד · קומורו · קמרון · קניה · רואנדה · תוניסיה


הערות: 1חברותה הושעתה בעקבות מלחמת האזרחים שפרצה בסוף 2012
אפריקה