לדלג לתוכן

מדד קרינת על-סגול

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מדד קרינת על-סגול, מדד קרינה אולטרה סגולה או מדד קרינת UVאנגליתUltraviolet index) הוא אמצעי מדידה בינלאומי של עוצמת קרינת על-סגול העלולה לגרום לכוויית שמש, במקום ובזמן מסוים. המדד פותח על ידי מדענים קנדיים ב-1992, וב-1994 אומץ על ידי ארגון הבריאות העולמי והארגון המטאורולוגי העולמי. שימושו העיקרי הוא בתחזיות יומיות המכוונות לציבור, וזמין יותר ויותר כתחזית לפי שעה.

המדד מתוכנן בקנה מידה ליניארי פתוח, ביחס ישר לעוצמת קרינת UV שגורמת לכוויות שמש על עור האדם. לדוגמה, אם אדם בעל עור בהיר (ללא קרם הגנה) מתחיל לקבל כוויות שמש כעבור 30 דקות במדד ברמה 6, אז אותו אדם צפוי לקבל כוויות כעבור 15 דקות במדד ברמה 12 - כפול במדד, כפול במהירות. 

המטרה של המדד היא לעזור לאנשים להתגונן בצורה יעילה מקרינת על-סגול, אשר יש בה תועלת בריאותית כאשר החשיפה היא מתונה, אך חשיפה ממושכת גורמת לכוויות שמש, הזדקנות העור, פגיעה ב-DNAסרטן העור ופגיעה בעין כקטרקט. ארגוני בריאות ממליצים להשתמש באמצעי הגנה כאשר הם נמצאים זמן רב בחוץ ורמת הקרינה היא 3 ומעלה.

המדד מתוכנן בקנה מידה ליניארי, שבו ערכים גבוהים מייצגים סיכון גדול יותר לכוויית שמש, בשל חשיפה לקרינת על-סגול. רמה 0 מייצגת מצב ללא קרינה כלל, המתרחש למעשה בלילה. רמה 10 תוכננה במקור לייצג את אור השמש בצהרי יום קיץ עם שמים בהירים, הנפוצים בקווי רוחב טרופיים, גבהים הרריים, ואזורים עם דלדול שכבת האוזון מעל הממוצע. מיטות שיזוף רבות מייצרות קרינת על-סגול גבוהה יותר. השיא של רמת המדד בגובה פני הקרקע נמדד ב-29 בדצמבר 2003 והיה 43.3. המדידה התבצעה בהר הגעש Licancabur אשר בבוליביה, למרות שמדענים אחרים חולקים על כך שהייתה מדידה גבוהה מ-26.

בעוד שמדד הקרינה יכול להיות מחושב באמצעות מכשירי מדידה ניידים, אשר מבצעים מדידה ישירה של קרינת על-סגול במקום ספציפי, הערכים הנמסרים בתחזיות מבוססים לרוב על מודל מחושב. על אף שלעיתים התחזית לא נכונה (במיוחד כאשר ישנם שינויים פתאומיים בכמות העננים), לרוב יש דיוק ברמה של ±1 במדד.

דוגמה לשינויים ברמת הקרינה בהתבסס על החודש והשעה במהלך השנה.

כאשר המדד מוצג על בסיס יומי, הוא מייצג את עוצמת הקרינה סביב הנקודה הגבוהה ביותר של השמש במהלך היום, צהריים, האמצע בין הזריחה לשקיעה. נקודה זה מתרחשת בדרך כלל בין 11:30 ל-12:30, או בין 12:30 ל-13:30 באזורים בהם מופעל שעון קיץ. התחזית מבוצעת על ידי מודל מחושב שלוקח בחשבון השפעות של מרחק וגובה השמש, שכבת האוזון, מצב העננים, זיהום אוויר ומידת האלבדו מפני השטח וגובה פני הקרקע. החישובים משוקללים לטובת אורכי גל על-סגול שבהם העור האנושי הוא הרגיש ביותר.

איך משתמשים במדד

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההמלצות להגנה הן:

מדד הקרינה צבע סיכון של פגיעה מחשיפה

לשמש ללא הגנה, למבוגר הממוצע

המלצות להתגוננות
0-2.9 ירוק "נמוך" להרכיב משקפי שמש בימים בהירים, למרוח קרם הגנה אם יש שלג על הקרקע שגורם להשתקפות הקרינה, או אם יש עור בהיר.
3-5.9 צהוב "בינוני" ללבוש בגדים ארוכים אם שוהים בחוץ. להישאר במקום מוצל בצהריים, הזמן שבו השמש חזקה ביותר.
6-7.9 כתום "גבוה" לכסות את הגוף בלבוש מיוחד המגן מפני קרינת על-סגול, להשתמש בקרם הגנה בעל מקדם 30 SPF לפחות, לחבוש כובע, להפחית את זמן השהייה בשמש למינימום האפשרי ולהרכיב משקפי שמש.
8-10.9 אדום "גבוה מאוד" להשתמש בקרם הגנה בעל מקדם 30 SPF לפחות, ללבוש חולצה, להרכיב משקפי שמש ולחבוש כובע רחב. להפחית את זמן השהייה בשמש למינימום האפשרי.
11+ סגול "קיצוני" יש לנקוט בכל אמצעי ההגנה: קרם הגנה בעל מקדם 30 SPF לפחות, בגדים ארוכים, משקפי שמש, כובע רחב. להפחית את זמן השהייה בשמש למינימום האפשרי.

כאשר מפרשים את מדד הקרינה והמלצותיו יש לקחת בחשבון את הנקודות הבאות:

  • עוצמת קרינת העל-סגול המגיעה לפני כדור הארץ תלויה בזווית השמש בשמים. בכל יום השמש מגיעה לזווית הגבוהה ביותר (העוצמה הגבוהה ביותר, הצל הקצר ביותר) בצהריים, דבר המתרחש רק בסביבות 12:00 בצהריים בשעון חורף.
  • כמו כן, עוצמת הקרינה יכולה להיות גבוהה או נמוכה ביחס למשטחים בזוויות שונות ביחס לאופק. לדוגמה, אם אדם הולך או עומד בחוץ, החשיפה לקרינה לעיניים וחלקים אנכיים של העור, כמו הפנים, יכולה להיות חמורה יותר דווקא כאשר השמש נמוכה.
  • עוצמת הקרינה יכולה כמעט להכפיל את עצמה כאשר יש השתקפות משלג, או משטח בוהק אחר כמו מים או חול.
  • ההמלצות מתייחסות למבוגר ממוצע עם עור שזוף במקצת. אנשים בעלי עור כהה יותר צפויים לעמידות גבוהה יותר בפני חשיפה לשמש, בעוד נדרשת הגנה גבוהה יותר לילדים, קשישים, בעלי עור בהיר, וכאלה אשר יש להם רגישות לשמש עקב בעיות בריאותיות.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מדד קרינת על-סגול בוויקישיתוף