מדוזות אמיתיות

מדוזות אמיתיות
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	צורבים
מחלקה:	מדוזות אמיתיות
סדרות
מדוזות הכתר (Coronatae) שרשי פה (Rhizostomeae) פתוחי פה (Semaeostomeae)
שם מדעי
Scyphozoa

איור המתאר את מחזור החיים של מדוזה

Chrysaora fuscescens

אורליות כחולות.

Pelagia noctiluca

Cephea cephea

Catostylus mosaicus

מדוזה ממין Rhizostoma octopus שנפלטה לחוף

סלט מדוזות במסעדה בוייטנאם

מדוזות אמיתיות או מדוזות סוכך (שם מדעי: Scyphozoa) הם מחלקה של בעל חיים ימיים, רב-תאים, חסרי חוליות ופרימיטיבים, השייכים למערכת הצורבים. במחלקה זו יותר מ-200 מינים, שכולם חיים בים. כל המדוזות ארסיות, אם כי לחלקן הארס חלש ואינו מורגש.

השם מדוזה הושאל מדמותה של מדוזה המופיעה במיתולוגיה היוונית שהייתה דמות נשית מפלצתית עם נחשים מתפתלים במקום שיער.

רוב המינים של המדוזות שייכים למחלקה גדולה זו אך חלק שייכים גם למחלקות נוספות של צורבים: הידרתים, המחלקה Staurozoa (בעלי גבעול) וצרעות הים. כל אלו מכונים לעתים כמדוזות.

מבנה המדוזה

גוף מדוזת הסוכך הוא בצורת פעמון. מבנה המדוזה בסיסי ביותר: היא חסרת ראש, חסרת סנפירים, איבר מין או לב (לכן אינה נחשבת לדג) ובמקום מוח יש לה רשת עצבים ראשונית בלתי מפותחת. גופה של המדוזה עשוי שתי שכבות, חיצונית ופנימית. בין שתי השכבות מצויה שכבה ספוגית שרובה מים.

במרכז השכבה המרכזית הפנימית מצוי חלל הקיבה. חלל זה משמש הן לתזונה והן לרבייה. בתחתית הגוף מצוי קנה ובקצהו פה, המשמש הן להכנסת מזון והן לפליטת פסולת. גוף המדוזה מורכב בעיקר ממים (מכ-94% עד לכ-98%), מלחים, מינרלים וחלבון.

מן הקנה יוצאות ארבע זרועות ציד, המתפצלות בהמשך חיי המדוזה לשמונה. לאורכן יש רבבות תאים צורבים המשמשים הן להגנה והן לציד של דגיגים, סרטנים ואצות מים. תאים צורבים נמצאים גם בתוך חלל העיכול, והם ממשיכים בפעולת השיתוק וההמתה של טרף שלא הומת קודם לכן.

המדוזה המצויה מגיעה לגודל של עד 60 סנטימטר. צבעה לבן, צהבהב או תכלכל. סביב כיפתה היא מעוטרת במעין זר כחול כהה. יש סוגי מדוזות המגיעות לאורך של עד 300 סנטימטר ואפילו יותר. פריטים אלו נדירים ביותר, אך הארס שלהן לרוב איננו מסוכן משל מדוזה מצויה.

פגיעת מדוזות בבני אדם

המדוזה מוכרת בעיקר בשל פגיעתה הצורבת במתרחצים לאורך חופי הים. לעתים בעת סערה מושלכות מאות מדוזות אל החוף. אפשר להיפגע מצריבת המדוזה הן בעת שהיא במים והן על החוף. הצריבה במים היא לא רק במגע הישיר עימה, אלא באמצעות תאי ארס משוטטים. רוב המדוזות אינן קטלניות, וניתן להקל את צריבתן על ידי שטיפה בחומץ (לא במים, משום שהדבר גורם להתפוצצות תאי הארס עקב אוסמוזה).

מחזור חיים

למדוזות מחזור חיים כפול - שלב רבייה פלאגי (שוחה חופשית) ושלב רבייה אל זוויגית ישיב (מחובר למצע כגון סלעים ועלים). המדוזות צדות את טרפן באמצעות תאים צורבים - נמטוציטים - המצויים בארבע זרועות הציד שלהן, שהן המשכו של הקנה. תאים אלו כוללים שוט שנשלף בעת זיהוי הטרף, חודר לתוכו ומשמש מעין מזרק להחדרת הארס המשתק. בהמשך מתפצלת כל זרוע ציד לשתיים. בשלב זה יש למדוזה שמונה זרועות אך מיפתח הקנה נסגר ואינו מאפשר קליטה של דגיגים וסרטנאים. התזונה בשלב זה מתבצעת על ידי נקבים זעירים רבים המצויים לאורך הזרועות, הקולטים פלנקטון ובעלי חיים מיקרוסקופיים, היישר לחלל הקיבה.

מדוזות נאכלות על ידי כרישים, צבים ודולפינים. אלה טועים מדי פעם ואוכלים שקיות שקופות שנראות דומות למדוזות, דבר המביא לחנק שלהם. מדוזות נאכלות לעתים גם על ידי בני אדם, בעיקר בסין.

רבייה

המדוזה מתרבה על ידי רבייה מינית. בחלל הקיבה, הוא החלל המרכזי של גוף המדוזה הנקבה, נמצאות הביציות. תאי הזרע שנפלטים מגוף הזכר צפים במים עד שהם נשאבים אל תוך חלל העיכול של הנקבה ומפרים את הביציות. מכל ביצית מתפתח יצור בשם פגית (פלאנולה). הפגית צפה במים עד שהיא נצמדת לסלע, קרקעית או משטח יציב כלשהו. כעת מתפתח פוליפ, מעין גוף מרכזי וממנו יוצאות זרועות רבות. מאוחר יותר מתכנסות הזרועות פנימה ומתפתח מבנה שיכול להזכיר ערמת צלחות (כל צלחת כזו נקראת אפירה). כל צלחת כזו תיפרד מאוחר יותר ותהפוך למדוזה עצמאית.

אבולוציה

מעריכים כי אבי אבות המדוזה, כמו גם בעלי חיים ימיים מפותחים יותר, היה סוג של תולעת זוחלת, שחייתה במים לפני כ-600 מיליון שנה. עם התפתחותה של תולעת זו היא החלה לעכל מזון ולא רק לשאוב אותו באופן פסיבי. אחדים מהמינים שהתפתחו מתולעת זו החלו לטרוף אלה את אלה. אלה שיכלו להתגונן שרדו. אחרים גדלו מאוד כאסטרטגיה של הגנה. יצורים שפיתחו ראש ואמצעי ראיה יכלו להבחין בסביבתם ולהתמצא בה.

תקופה זו, לפני כ-540 מיליון שנה, נקראת פיצוץ קמבריוני, ובה חלה על פי תורת האבולוציה התפרצות גדולה בהתפתחות של מינים רבים של בעלי חיים, מהם שהפכו לדו־צדיים, בעלי גאומטריית גוף סימטרית ויכולת תנועה והתמצאות עדיפים.

המדוזה לעומתם פיתחה אסטרטגיית הגנה של הצמדות לקרקעית והגנה על עצמה באמצעות תאים צורבים. לפיכך נותרה המדוזה בעל חיים חד־צדי. למעשה, אם נפרוס את המדוזה לפרוסות רוחב, כל פרוסה תהיה זהה לאחרות. האב הקדמון המשותף למדוזות של היום היה קיים כבר לפני 543 מיליון שנה.

עדות למוצא המשותף לצורבים ולבעלי החיים הדו-צדדיים, היא מערכת גנים המגדירה את הציר ראש-זנב ומערכת העצבים שכמעט זהה למצוי בדו־צדיים.

טקסונומיה

במשך מאות שנים לא נחשבה המדוזה לבעל חיים. מלומדים בתקופת הרנסאנס החשיבו אותה לצמח. במאה ה-18 הסכימו המלומדים להכניס את המדוזה להגדרה של "זאופיטה" - יצור כלאיים בין צמח לבעל חיים. מהמאה ה-19 הוגדרה המדוזה חד־משמעית כבעל חיים, לאחר שנמצא שהיא מתפתחת מביצית מופרית, ואיבריה מתפתחים משתי שכבות רקמה בסיסיות: אנדודרמה ואקטודרמה. לבעלי החיים המפותחים יותר יש שכבה נוספת הנקראת מזודרמה, אך היעדרה של זו אינו פוסל את המדוזה מלהיות בעל חיים.

מיון:

• מחלקה מדוזות אמיתיות (Scyphozoa)
  • • סדרה מדוזות הכתר (Coronatae)
      • • משפחה Atollidae
        • משפחה Atorellidae
        • משפחה Linuchidae
        • משפחה Nausithoidae
        • משפחה Paraphyllinidae
        • משפחה Periphyllidae - בה המין מדוזת הקסדה
  • תת-מחלקה Discomedusae
    • סדרה שרשי פה (Rhizostomeae)
      • תת-סדרה Daktyliophorae
        • משפחה Catostylidae
        • משפחה Lobonematidae
        • משפחה Lychnorhizidae
        • משפחה חוטיתיים (Rhizostomatidae) - בה המין חוטית נודדת
        • משפחה Stomolophidae - בה המין נומורה
      • תת-סדרה Kolpophorae
        • משפחה Cassiopeidae
        • משפחה Cepheidae
        • משפחה Mastigiidae
        • משפחה Thysanostomatidae
        • משפחה Versurigidae
    • סדרה פתוחי פה (Semaeostomeae)
      • • משפחה Cyaneidae - בה המין הענק מדוזת רעמת האריה
        • משפחה Drymonematidae
        • משפחה Pelagiidae
        • משפחה Phacellophoridae - בה מין יחיד Phacellophora camtschatica
        • משפחה Ulmaridae - בה המין אורליה כחולה

קישורים חיצוניים

• בלדד השוחי, מהי מדוזה ומאיפה היא באה?, באתר nana10
• שלומי דגן, ‏האם מדוזות יכולות לחיות לנצח?, מדור "שאל את המומחה" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 22 דצמבר 2012
• סמיחה שאפי, דר שפיגל, למה המדוזות משתלטות על העולם, באתר הארץ, 31 ביולי 2013
• פרופ' בלה גליל, פעמון האזעקה של הים: המדוזות פולשות, באתר ynet, 9 ביוני 2014

• מדוזות אמיתיות בבסיסי נתונים ביולוגיים:
  • מדוזות אמיתיות באתר ITIS
  • מדוזות אמיתיות באתר NCBI
  • מדוזות אמיתיות באתר ADW (‏Animal Diversity Web database)
  • מדוזות אמיתיות באתר האנציקלופדיה של החיים (Encyclopedia of Life)
  • מדוזות אמיתיות באתר GBIF