שם עממי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
לחיפושית מהמין Coccinella septempunctata שמות עממיים רבים בשפות שונות. באנגלית היא ידועה כ-Ladybird או Ladybug. בעברית היא ידועה בכינוי פרת משה רבנו. האקדמיה ללשון העברית, ברצונה לשוות לה שם מדעי עברי, קבעה ששמה הוא מושית השבע, שם המרמז לשם העממי וגם לשם המדעי הלטיני.
פומת ההרים – בעל החיים בעל הכי הרבה שמות עממיים.[1]

בביולוגיה, שם עממיאנגלית: common name) של טקסון או אורגניזם (ידוע גם כשם מקומי או שם מדובר (vernacular name)) הוא שם המבוסס על השפה המדוברת המקומית של חיי היומיום; שם זה לעיתים קרובות שונה וסותר את השם המדעי של אותו אורגניזם, אשר נכתב באותיות לטיניות.

לעיתים השמות העממים נוצרים על ידי הרשויות בניסיון להנגיש נושאים ספציפים לציבור בעל עניין (כגון דייגים, חקלאים, וכו'.) כדי שיהיו מסוגלים להתייחס ולהבדיל בין המינים והאורגניזם השונים, ללא צורך להיות מסוגלים לזכור או לבטא את השם המדעי הלטיני. במקרה וחלקים שונים במדינה משתמשים בשמות עממיים שונים, יצירת רשימה "רשמית" של שמות עממיים יכולה להוות סטנדרט בניסיון לייצר שיח זהה בין חלקי המדינה או מדינות שונות המשתמשות באותה שפה.

המצאת שמות עממיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמות מדעיים לרוב נגזרים מלטינית קלאסית (אנ') או חדשה (אנ'), יוונית וכן מילים או מטבעות לשון בשפה מקומית שעברו לטיניזציה (אנ'). שמות כאלה לרוב קשים ללמידה וביטוי עבור הדיוטות, במיוחד כאשר השפה המקומית אינה משתמשת באלפבית לטיני, ולכן ספרים כגון מדריכי שדה (כגון מגדיר צמחים), ספרות טכנית או טכנית-למחצה וספרות מדעית פופולרית משתמשים לרוב בשם עממי לצד השם המדעי. מאחר שטקסונים רבים חסרי שם עממי נאלצים גופים שונים לטבוע שמות חדשים. המטרות שלשמן מומצאים שמות חדשים הם:

  • כדי ליצור שמות חדשים במקרה שלא קיימים שמות עממיים אחרים.
  • כדי לקבוע שם מסוים של טקסון בו יש יותר משם עממי אחד.
  • כדי לשפר שמות עממיים קיימים.
  • כדי להחליף אותם בשמות המתאימים יותר לזיקה הביולוגית של האורגניזמים.
  • כדי לאפשר להדיוטות זיהוי פשוט יותר גם ללא צורך להסתמך על מאמרים מדעיים.[2]
  • כלי עזר בחינוך לשימור המגוון הביולוגי ובקידום ההגנה על בתי גידול[2]

רשימות רשמיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במדינות אחדות גופים רשמיים יוצרים רשימת שמות או קווים מנחים ליצירת שמות עממיים. למשל:

רשימת שמות דגי אוסטרליה (AFNS). ב-2007 כונסה באוסטרלייה וועדה הכוללת מומחים בתחום. בעזרת ארגון המחקר המדעי והתעשייתי הפדרלי (CSIRO) והוועדה לשמות דגים (AFNC) נוצרה רשימת שמות רשמית.

ב-1978 פרסם כתב עת מדעי The Auk והאגודה האמריקאית לצפרות מדריך ליצירת שמות עממיים לציפורים[3]. בעקבות פרסום זה נכתב הספר ציפורי העולם: מדריך לשמות מומלצים באנגלית.

בישראל האקדמיה ללשון העברית מפרסמת מדי פעם מילונים של שמות עממיים של מינים הנפוצים בישראל וסביבתה. לדוגמה "זוחלים" (1938), "דגי גרם" (2012), "שפיראים"[2] (2015) ועוד. לרוב האקדמיה אינה נוהגת לתת שמות לטקסונים שתחום מחייתם אינו בישראל אלא כן בעלי חיים אלו מוכרים על ידי הציבור, למשל בגני חיות.

סיומות בשמות עממים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכללי הוועדות לשמות מדעיים כגון ICZN נקבעו סיומות ברורות לכל שם מדעי המרמזות על הרמה הטקסונומית. לדוגמה, הסיומת idae- מרמזת על משפחה, ולכן המשפחה שבה הסוג Canis (כלב) היא Canidae. גופים אחדים בחרו להשתמש בשיטה זו גם בשמות עממיים. למשל באוקראינה קיימות הסיומות המקומיות (-подібні,-виді,-уваті,-ові,-ині,-і) לסיומות המדעיות (formes, -morpha, -oidea, -idae, -inae, -ini-).

האקדמיה ללשון העברית מעולם לא פירסמה באופן רשמי כללים לכתיבת שמות עממיים אך היא אימצה שיטת כתיב עברי של סיומות המתוארות בטבלה הבאה:

סיומות בעברית לשמות עממיים
דרגה סיומת מדעית בעלי חיים סיומת מדעית צמחים סיומת עממית עברי דוגמאות
סדרה ales- -אים תנינאים, ארנבאים, שושנאים
על-משפחה oidea- acea-
משפחה idae- aceae- -יים תניניים, ארנביים, שושניים
תת-משפחה inae- oideae- -ים יעלים
שבט ini- eae-
תת-שבט ina- inae-
סוג -ית או -ן (שפיראים)[2] מלקחית, סירן

הבדל בין שם מדעי ושם עממי[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שם מדעי נקבע על ידי הכותב (או הכותבים) של המאמר הראשון שתיאר את הטקסון בצורה מדעית. השם חייב לציית לכללי מתן שמות מדעיים הנקבעים על ידי ועדות בינלאומיות. כך, לדוגמה, על השם המדעי להיכתב באותיות לטיניות ולציית לכלל הקדימויות, כלומר במקרה שקיימים שני מאמרים המתארים את אותו טקסון, שמו ייקבע לפי המאמר שפורסם ראשון. במקרה של מחלוקת וועדת השמות פוסקת איזה שם הוא חוקי (valid name) ואיזה הוא שם נרדף. שם עממי, לעומת זאת, אינו כפוף לכללים ואינו חייב להיות מנוהל על ידי שום גוף.
  • שמות מדעיים הם חד-ערכיים, אך שמות עממיים אינם כפופים לכלל זה:
    • כמה שמות מדעיים יכולים לקבל את אותו שם עממי. למשל, בתת-משפחת הדגים דקרים הסוג Cephalopholis והסוג Dermatolepis מכונים שניהם לפי החלטת האקדמיה ללשון העברית "דַּקְרָן".
    • אותו שם מדעי יכול לקבל כמה שמות עממיים. למשל, במשפחת החלזונות הימיים גלגליים המינים גַּלְגִּלּוֹן רְכָסִים (Trochus maculatus) וגַּלְגַּל שׁוּנִית (Trochus virgatus) שייכים לאותו הסוג, אך קיבלו לפי החלטת האקדמיה שמות שונים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ספר השיאים של גינס, 2004. עמוד 49
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 בכר מ., 2015. שמות עבריים לחרקים למען חינוך סביבתי ושמירת הטבע: שפיריות ושפריריות כמקרה בוחן. מחקרי הנגב, ים המלח והערבה (7), עמודים 65–58.
  3. ^ Parkes K.C., 1978. A guide to forming and capitalizing compound names of birds in English. The Auk, volume 95, 324–326.