מודיעין ממקורות גלויים

מודיעין ממקורות גלויים (באנגלית, "Open Source Intelligence"; בראשי תיבות OSINT; ולעיתים בעברית "אוסינט") הוא תחום של עיבוד מידע הכולל איתור, בחירה ואיסוף מידע ממקורות גלויים לציבור הרחב, וניתוחו או עיבודו לכדי מידע שימושי כמודיעין צבאי-מדיני או כמודיעין עסקי.

מקורות גלויים למודיעין

אוסינט כולל תחום רחב של מידע ומקורות מידע:

תקשורת המונים – עיתונים, מגזינים, שידורי רדיו וטלוויזיה.
קהילות אינטרנט ומידע הנוצר על ידי משתמשים ברשת האינטרנט – אתרי פורומים, אתרים לאחסון סרטי וידאו, רשתות חברתיות, אתרים מבוססי ויקי, בלוגים וכדומה.
מידע ציבורי – דו"חות ממשלתיים, מידע רשמי כגון תקציבים ונתונים דמוגרפיים, פרוטוקולים של ישיבות ממשלתיות, פרוטוקולי דיונים בבתי נבחרים, מסיבות עיתונאים, נאומים, אזהרות המשודרות לכלי שיט ולכלי טיס, דו"חות של סכנות סביבתיות, מכרזים ממשלתיים ועוד.
תצפית ודיווח – דיווחי חובבי תעופה, דיווחי קשבי רדיו ולוויינים, תמונות לוויין המצויות ברשת האינטרנט, וכדומה.
מקורות מקצועיים ואקדמיים – כנסים מקצועיים, סימפוזיונים פומביים, אגודות מקצועיות, מאמרים מדעיים וכדומה.
מידע גאו-מרחבי גלוי – מפות, אטלסים, תוכניות נמלים ושדות תעופה, מידע אווירונאוטי, מידע בתחום הניווט בים ומידע גאודזי.

עבודת מודיעין ממקורות גלויים, שלא כמו מחקר באופן כללי, מיישמת תהליך עבודת מודיעין על מקורות גלויים במטרה לספק מידע אמין ומדויק לצורך תמיכה בקבלת החלטה בשאלה מוגדרת על ידי אדם או גוף מסוימים.

שיטות איסוף ממקורות גלויים

מספר שיטות מקובלות לאיסוף נתונים ממקורות גלויים כוללות:

מודיעין מרשתות חברתיות (אנ') – תת-תחום של מודיעין ממקורות גלויים, מתייחס לאיסוף מודיעין על ידי צפייה וניתוח של פרופיל הנבדק ופעילותו.
כרייה וגרידת נתונים ממקורות גלויים כמו מנועי חיפוש ומאגרי מידע.
בדיקת רישומים ציבוריים – שיטת איסוף שמשמשת בעיקר למודיעין עסקי כוללת צפייה ברישומים הזמינים לציבור מתוקף חופש המידע.

דוגמה למודיעין ממקור גלוי

אחד המשתמשים ברשת טוויטר הדגים כיצד ניתן לעבד מידע גלוי על מנת לאתר כתובת מגורים של אדם^[1]. הוא השתמש במספר פריטי מידע שפורסמו ברשת: האדם פרסם שמדובר בבית בן שלוש קומות בשכונה בעיר לוון שבבלגיה, וכן פרסם תמונה של הנוף הנשקף מסלון הבית.

על סמך התמונה ניתן להסיק שכנראה מדובר בבית שורה. בעיון במפת השכונה בעיר לוון ניתן לאתר אזורים עם בתים פרטיים ובריכות שחייה, שאינם מתאימים לתיאור וניתן לשלול אותם. כעת מתמקדים באזור המרכז, שבו נמצאים בתי שורה צרים ובני כמה מפלסים, ומנסים לאתר חצר שאינה חצר פנימית במבנה. שלב זה מצמצם את המרחב לשני מקטעים בלבד במפה.

לאחר צמצום האפשרויות, בוחנים פרטים כמו שורת העצים בצד המרוחק של התצלום והיעדרה של טרמפולינה בחצר. פרטים אלה משאירים רק אפשרות אחת לכתובת המגורים. כדי לאמת את הכתובת, משתמשים בגוגל תצוגת רחוב, משווים עם הצילום, ומקבלים את חזית הבניין עם הכתובת המדויקת.

איסוף מודיעין ממקורות גלויים

עיתונאים מורשים האוספים מידע ממקורות גלויים זוכים להגנה בחיפוש מענה לשאלות מוגדרות ובניהול מחקר על בסיס אותו מידע. למרות זאת, עיתונאים זרים נכלאו לא אחת, ואף הוצאו להורג על שעסקו באיסוף מודיעין ממקורות גלויים. איסוף מידע ממקורות גלויים בידי אנשים פרטיים למטרותיו של גוף ביון זר כרוך בעבירה פלילית של ריגול ברוב מדינות העולם. כאשר מאתרים אזרח זר העוסק באיסוף מודיעין ממקורות גלויים עבור שירותי הביון של מדינתו, הדבר מסתיים לעיתים קרובות בגירושו בחזרה למדינתו, דבר העלול לגרום להרעת היחסים המדיניים בין שתי המדינות.

בטבח שבעה באוקטובר, קרב מוצב נחל עוז הוכרע בתוך דקות ספורות הודות לשימוש במודיעין ממקורות גלויים. ארגון הטרור חמאס הגדיר את מוצב נחל עוז כמטרה מרכזית, ופרק שלם במסמך "חומות יריחו" מפרט את תוכנית הפשיטה על המוצב. חמאס אסף חומר מודיעיני רב אותו הוא ליקט מהרשתות החברתיות, והוא כלל מאות תמונות וסרטונים שחיילים הפיקו במשך הזמן בהימצאם במחנה. בין היתר ידע חמאס היכן כל חייל ישן, היכן החמ"ל, מגורי המפקדים והמיגוניות של כל מחלקה ויחידה בבסיס. הוא הכיר את שגרת המחנה וידע עד רמת החייל הבודד במוצב מי חמוש ומי לא. כמו כן הכיר את הפרצות בגדר, את זמני הסיורים של חטיבת גולני במרחב ואת זמני ההגעה של כוחות התגבור. על אחד המחבלים נמצאה מפה מדויקת של המוצב שנבנתה בהתאם למידע שהגיע לרשתות החברתיות על ידי חיילים. חמאס אף בנה בעזה מודל של המוצב והתאמן עליו, והבין כי מרגע תחילת המתקפה יש לו 15 דקות להכריע את קו ההגנה ההיקפי של המוצב^[2].